אני חדשה פה

violet78

New member
../images/Emo9.gifאני חדשה פה

ולא כ"כ בטוחה שהגעתי לפורום הנכון,ואולי כן
אז קצת על עצמי. שמי ויולט אני בת 26 נשואה כמעט שנה (מאי). ואני, אני נורא אוהבת ילדים ואני, אני נורא רוצה ילדים אבל מה.......... נורא נורא מפחדת מזה שאני לא יסתדר. שאני לא אהיה אמא טובה שאני לא אוכל לטפל ולחנך כמו הורים שלי. ואני, אני קצת (ממש לא קצת), לא מסודרת. אני אוהבת לישון(מי לא), אבל הרבה לישון. אני אוהבת לטייל(מי לא), אבל הרבה לטייל. אני אוהבת לעשות שופינג (מי לא) והרבה שופינג. ואני שונאת לנקות בית (מי לא), אבל אני גם לא יודעת לנקות אותו טוב. ואני, אני חושבת שאני לא יסתדר, אני לא אוכל לתת לילד שלי מה שאני באמת רוצה לתת לו. ומצד שני, אני כבר חולמת על תינוק פשוש, בונבון, והכי יפה מכולם. ואני רוצה להיות משפחה אני רוצה, אך מפחדת. כתבתי יותר מדי??? אני מתנצלת מראש. ואני אשמח לדעת מה דעתכם, אשמח לקבל תגובות, ואשמח לדעת מה אתם חושבים.
 

chinabird

New member
ברוכה הבאה

ומזל טוב (באיחור) לחתונה. אלה באמת פחדים מובנים בשביל מי שרוצה להיות אם. אלה גם פחדים נפוצים מאוד, אני מניח. אני לא יודע אם משתתפות ומשתתפי הפורום חולקים אותם איתך (אחרי הכל זה פורום נשים שלא רוצות ילדים; יש פורומים אחרים של נשים וגברים שרוצים ילדים אבל חוששים). אז שוב: ברוכה הבאה, ומקווה שהכל יסתדר לך על הצד הטוב ביותר.
 

XUXA141

New member
אם יש לך אחיינים או קרובים..

שיש להם ילדים, אולי תקחי אחד מהילדים אליך הביתה לכמה ימים ותראי איך את מסתדרת? לאנשים יש אידאל על ילדים "פשושים" ו"בונבונים" ואז מופתעים כשהתינוק הבונבון צורח בהסטריה שעות בשלוש בבוקר או מקיא על השימלה של דולצ'ה וגבאנה.
 

Arfilit

New member
אני חושבת שלטפל בילד של מישהו

אחר - לא נותן שום תובנה משום סוג שהוא על ההורות. אין שום מקום להשוות את היחס שלי לבת שלי ולדברים שעוברים עליה (גם הקשים ביותר) אל היחס שלי לילדים אחרים - אהובים ככלשיהיו (אחיינים למשל).
 

XUXA141

New member
נראה לי פשוט מהקטע הטכני.

להתמודד עם קימות בלילה, עם שעות לא נורמליות, עם לכלוך, עם נדנודים, עם בכי, עם "בושות" בציבור, עם מקומות שלא נוהגים ללכת אליהם כשאין ילדים כמו גני שעשועים וכו'.
 

Arfilit

New member
אבל אבל אבל -

כשזה ילדים של מישהו אחר - הכל נראה הרבה יותר קשה. אני מזמן כבר אמרתי, שאין עוד מישהו בעולם, חוץ מהבת שלי, שבשבילו הייתי מסוגלת לקום ככה בלילות בלי לכעוס עליו ובלי לשנוא אותו. לכן - נראה לי שהענין הטכני לא יכול להיות מנותק מהענין הרגשי, ולכן נראה לי שזה לא יועיל בקבלת החלטה אמתית.
 

XUXA141

New member
זהנ יכול לתרום בניטרול אמונות.

כי כשאנשים מנסים לשכנע אותך לעשות ילדים הם תמיד מספרים את הדברים הטובים והנפלאים ו"שוכחים" לספר את הזוועות. אז ככה אפשר לקבל את הפרספקטיבה הנכונה יותר.
 

Arfilit

New member
אני נוטה שלא להסכים

מאותו טעם שהבאתי קודם: נכון שמאוד קשה לגדל ילדים - אבל עדיין - התנסות על ילדים של אחרים לא תאפשר למידה והחלטה על בסיס מידע וידע - שכן היא לא מייצגת את האיזון הנכון ולא מלמדת את המנסה מה תהיה ההתמודדות שלו בזמן אמת (למשל - מצד אחד הרבה יותר רצון ויכולת לתת לילד שלך מאשר לילד של אחר ומצד שני הדאגות הרבה יותר מדאיגות על הילד שלך). התנסות שכזו עלולה להיות מוטה לכיוון ההפוך מזה שאת טוענת שבדרך כלל מטים את הדברים. אני יודעת על עצמי - שהסבלנות שלי לילדי אחרים לא מדגדגת את קצה הסבלנות שלי כלפי הבת שלי הפרטית. אני כן מסכימה - שלמי שמתייעץ או שואל על ההורות כהתמודדות - הראוי לספר לא רק על הטוב והקליל והמשמח אלא גם על הקשה והמעייף והתובעני.
 

gertrude

New member
ברוכה הבאה../images/Emo20.gif

אולי כדאי לך לבדוק גם את פורום חרדות מהריון ולידה בדוקטורס (יש שם גם מידע על קבוצות תמיכה בנושא). בין אם תשארי עמנו, תעברי אליהם או תדלגי בין שני הפורומים, מאחלת לך שמחה רבה
.
 

quatso

New member
ויולט

לדעתי החששות שלך יותר ממוצדקים. ולא בגלל שאת אדם מעוט יכולות, להיפך את נשמעת לי בנאדם טוב. עוד לפני שהוא נולד יש כבר סיכוי שיוולד עם מומים ואין לך מה לעשות בנדון. ואם לא הוא אז קרובי משפחה שלו עלולים להפגע מאסונות... כל כך הרבה אסונות ישנם וכל כך הרבה דברים שיכולים להתשבש אני אפילו לא יודע איפה להתחיל. האמת חייבת להאמר ללדת תינוק זה הימור והסיכויים הם ממש לא לטובתכם. האם שקלת אימוץ ?
 

violet78

New member
../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif

את בכלל קולטת מה שכתבת? ואת בכלל קראת מה שאני כתבתי? אין שום קשר בין הדברים. כמו שכתבת"ללדת תינוק זה לא לטובתכם", אני המומה. אני לא מפחדת ללדת אותו, ואין חששות לכך. כדאי שתקראי שוב פעם מה שכתבתי.
 

quatso

New member
צודקת

לא קראתי אותך מספיק טוב ואני מתנצל. למרות זאת הייתי שמח אם בכ"ז תקראי את מה שכתבתי בשלווה כי סה"כ ניסיתי להתיחס להודעה שלך. אולי אז תשימי לב שאני.....זכר :) ועוד דבר : הציטוט שלי ששמת במרכאות כלל אינו ציטוט זה שחזור של הדברים שלי בצורה לא מדויקת . אני באמת לא יודע מה כל כך פגע בך ואשמח אם תסבירי. היות וזה המצב אני מעדיף לא להמשיך לדבר (מעבר לדיון קטן זה) כי אני לא בנוי ללכת על ביצים. ממש לא אישי.
 

magicgirl1983

New member
אני חושבת שאת לא באמת

שייכת הנה...אבל את אכן ברוכה הבאה. אין לך מה לחשוש מלהיות אימא רעה...הייתי בבתים של אנשים וראיתי הורות רעה...וגם את ההורות הנוראית של אחותי. אני לא חושבת שיש דבר כזה באמת באמת "אימא טובה" או "אימא מושלמת" היות ואנחנו בני אדם בלבד. אם את חוששת אבל רוצה נסי לברר עם עצמך, מה מונע ממך לעשות משהו שאת רוצה. לאחר בירור אמיתי עם עצמך עשי את ההחלטה הכי טובה עבורך. רובינו פה לא היו ולא יהיו מעוניינות בילדים מההתחלה. את כן מעוניינת ולכן אני ממליצה לך בחום ללכת לפורומים שהם בדיוק על הנושא. שוב..את עדיין מוזמנת לקרוא ולעשות לעצמך מעין "טבלת כדאיות" כדי להגיע להחלטה הכי טובה.
 

איילת75

New member
גם אני חדשה

שלום לכולם האמת שאני מבקרת אתכם כבר כמה זמן ואני שמחה לגלות שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני, שאפשר לחיות מצויין ללא ילדים. חיכיתי שיהיה לי משהו מעניין לספר וכמובן שזה לא קשה להיתקל בתגובות להצהרה שאני לא רוצה ילדים. היום הייתי אצל רופאה והיא הודיעה לי שהיא לא תתן לי תרופה מסויימת למיגרנה כי בגילי (אני בת 29) אני בטח עומדת להיות בהריון והתרופה הזו לא מתאימה לנשים בהריון או מניקות. הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלה כשהתרגזתי בגלל מה שהיא אמרה, אמרתי לה שאין לי שום כוונה להיות בהריון בקרוב או בכלל ושלפני שהיא מחליטה דבר כזה רצוי שהיא תשאל אותי מה הכוונות שלי. היא הייתה בשוק שבכלל אני אומרת דבר כזה, איך זה שאני לא רוצה ילדים?! זה נחשב הדבר הכי לא לגיטימי, ממש פשע. איך אני יכולה להיות כל כך אנוכית?! פעם היו מגיבים באמירה:"נו טוב את עוד צעירה, כשתגיעי לגיל יותר מבוגר את תראי שתירצי ילדים" אמא שלי תמיד אומרת לי:"אבל את תיהי אמא כל כך טובה" אולי אני לא רוצה להיות אמא, אולי טוב לי כמו שאני?! עוד דבר שמרגיז אותי, אני מאוד אוהבת בעלי חיים וגם מגדלת כל מיני בבית, תמיד אומרים לי, כמעת מרחמים עלי, טוב החיות שלך באות להחליף ילדים. זה כל כך לא נכון. גם אם היו לי ילדים עדיין היו לי גם בעלי חיים. לפעמים, במיוחד כשאני רואה תינוק קטן ומתוק (ומה לעשות הם חמודים) גם אני חושבת איזה יופי זה לשאת תינוק ברחם שלי, ליצור חיים. אבל אני יודעת שכרגע אם אני אביא ילד לעולם זה לא יהיה נכון לא כלפי ולא כלפיו. אז זה כל מה שיש לי כרגע. איילת
 

efroch99

New member
ברוכה הבאה איילת../images/Emo140.gif

אני בגילך - השלב של: עוד לא מקרה אבוד אבל הסביבה מתחילה להרים גבה.
 

עינת12

New member
חברות, אני בת 41 (וחצי). החזיקו

מעמד. מי שאוהב אתכן באמת, יעריך אתכן בשל מה ומי שאתן. מי שמרים גבה, שירים. מה אסור? וזכרו: הבאת ילדים (וכמה) לעולם היא תלויית תרבות לחלוטין. לו היינו חיות במדינות אירופאית מסויימות, לא רק שאיש לא היה מרים גבה, דווקא הרבה פעמים היו שואלים נשים בהריון - למה? אההה, זה עד כדי כך לא מובן מאליו.
 

isola bella

New member
תגובה/תוספת לדברי עינת 12

היי עינת אני מרגישה וחושבת ממש כמוך (אם אכן אני מבינה את הרגשתך/מחשבותייך נכון...) כמה ילדים זה אכן תלוי תרבות - למשל,בהכללה מאוד גסה,נראה לי שמקובל אצל בני עדות המזרח ללדת יותר ילדים מאשר אצל יוצאי ארצות אשכנז... . ואני בדיעה האישית שלי/המחשבות האישות שלי מרחיקה מאוד לכת וטוענת שגם הנושא של 'מיתוס אימהי' הוא לחלוטין תלוי תרבות ושבעצם אין באמת כזה דבר (מה שכן יש לדעתי זה רגש מיוחד שנוצר בין היולדת לתינוק שילדה ותו לא). אולי בעצם,דוקא כאן,בפורום "נשים שלא רוצות ילדים" זו שאלה שראויה לדיון? איזולה בלה
 

SkyWarp

New member
אין לך מה להתגונן כ"כ

אז החיות שלך מחליפות ילדים. והעגבניות מחליפות את השולחן והטלויזיה מחליפה את העפרונות. מה כפת לך? ואם זה נכון? ואם באמת החיות ממלאות את תפקיד התינוק? הרי את לא נמנעת מללדת בשביל האנטי, בשביל להוכיח שאת יכולה בלי. את נמנעת ללדת בגללך ובגלל ההחלטות שלך. אז שיגידו מה שבא להם. שיגידו שהאוסף מחקים שלך זה פיצוי על ילדות עשוקה. ושירחמו עליך עד מחר. רק שיביאו שוקולד
 
למעלה