אז 
אז – ההתלבטות הקשה הייתה איך לקצר את הרשימה וכמו שעיניכם רואות, בחוסר הצלחה. - עליזה בארץ הפלאות- קארל לואיס. – לא ממש זקוק לפירוט למה – אין עוד עושר כזה מהול בחוכמה בראיית חיים נפלאה בטירוף אמין כתוב נפלא וכו וכו – עשה עלי רושם עצום מגיל קטן ביותר. ספר לגדולים מאד. ורק מתסכל שלא ניתן לתרגם את העושר הזה, מומלץ לשבור את הראש עם האנגלית. - פרנץ קפקא – המשפט – כי בזה נתקלתי ראשון שלו, אבל גם כל הסיפורים הקצרים (והשאר). פשוט זוכר איך צללתי לעולמות שלו, בדיונים עמוקים עם המחבר על העולם - סמואל בקט – מחכים לגודו, שוב בגלל שזה הראשון שנתקלתי בו של בקט (ביה"ס – אבל המינימליזם והחוכמה הקיומית הצורבת שלו – עדיין ותמיד, מהפנטים אותי. - המיתוס של סיזיפוס – אלבר קאמי – תקראו תבינו - סארטר – הבחילה – אני זוכר שהזדהיתי כל כך – אבל גם כל כרכי - דרכי חרות. - 100 שנים של בדידות – גבריאל גרסיה מרקז – לא רק – אבל לו רק בשל מחלת איבוד הזיכרון והפתקים על החפצים היומיומיים כדי לדעת מהם. - גן השבילים המתפצלים – חורחה לואיס בורחס – ולו בשל הצתת דמיוני – עם מבוכי הזמן, והפגישות של עצמו עם עצמו. - גינטר גראס – תוף הפח – האומץ ההזוי – והפנטזיה, שלובים במשק כנפי ההיסטוריה. חובה. - מיכאיל בולגקוב – השטן ממוסקבה/האמן ומרגריטה – השילוב המופלא בין היסטוריה, תיאולוגיה, פנטסטיקה, פנטזיה, וחוכמה – מה עוד אפשר לדרוש. והקטע עם שפיכת השמן המקרית, שמסתיים בראש כרות. - כתבים מן המרתף – דוסטוייבסקי. – דווקא הפחות מוכר, והכול כך קשה ומלנכולי. אבל גם ללא ספק, החטא ועונשו. (ביה"ס או לא). - שי עגנון – שאבא שלי ברוב חסד רכש משום מה את כל כתביו (אבל לא קרא – אולי בגלל שהיה שכן שלנו), ואני טרחתי לקרוא. אז זה לא ספר מסוים, אלה העולמות המדהימים שלו, ההידוק של ספריו, האמינות של הדמויות, והשפה!!!! ביה"ס לכתיבה. - לא יודע אם זה כולל שירה אבל – איך אפשר בלי, נתן אלתרמן – כוכבים בחוץ? צריך להסביר למה? - ונו – השראה אמיתית – וקינאתי הסמויה – חיים נחמן ביאליק ואני אונס את עצמי להפסיק – ומשאיר כל כך הרבה אהבות נעלבות - - ותודה על הרעיון היפה מאד פרח – אם בא לכם אפשר גם עם קולנוע באותו אופן
אז – ההתלבטות הקשה הייתה איך לקצר את הרשימה
וכמו שעיניכם רואות, בחוסר הצלחה. - עליזה בארץ הפלאות- קארל לואיס. – לא ממש זקוק לפירוט למה – אין עוד עושר כזה מהול בחוכמה בראיית חיים נפלאה בטירוף אמין כתוב נפלא וכו וכו – עשה עלי רושם עצום מגיל קטן ביותר. ספר לגדולים מאד. ורק מתסכל שלא ניתן לתרגם את העושר הזה, מומלץ לשבור את הראש עם האנגלית. - פרנץ קפקא – המשפט – כי בזה נתקלתי ראשון שלו, אבל גם כל הסיפורים הקצרים (והשאר). פשוט זוכר איך צללתי לעולמות שלו, בדיונים עמוקים עם המחבר על העולם - סמואל בקט – מחכים לגודו, שוב בגלל שזה הראשון שנתקלתי בו של בקט (ביה"ס – אבל המינימליזם והחוכמה הקיומית הצורבת שלו – עדיין ותמיד, מהפנטים אותי. - המיתוס של סיזיפוס – אלבר קאמי – תקראו תבינו - סארטר – הבחילה – אני זוכר שהזדהיתי כל כך – אבל גם כל כרכי - דרכי חרות. - 100 שנים של בדידות – גבריאל גרסיה מרקז – לא רק – אבל לו רק בשל מחלת איבוד הזיכרון והפתקים על החפצים היומיומיים כדי לדעת מהם. - גן השבילים המתפצלים – חורחה לואיס בורחס – ולו בשל הצתת דמיוני – עם מבוכי הזמן, והפגישות של עצמו עם עצמו. - גינטר גראס – תוף הפח – האומץ ההזוי – והפנטזיה, שלובים במשק כנפי ההיסטוריה. חובה. - מיכאיל בולגקוב – השטן ממוסקבה/האמן ומרגריטה – השילוב המופלא בין היסטוריה, תיאולוגיה, פנטסטיקה, פנטזיה, וחוכמה – מה עוד אפשר לדרוש. והקטע עם שפיכת השמן המקרית, שמסתיים בראש כרות. - כתבים מן המרתף – דוסטוייבסקי. – דווקא הפחות מוכר, והכול כך קשה ומלנכולי. אבל גם ללא ספק, החטא ועונשו. (ביה"ס או לא). - שי עגנון – שאבא שלי ברוב חסד רכש משום מה את כל כתביו (אבל לא קרא – אולי בגלל שהיה שכן שלנו), ואני טרחתי לקרוא. אז זה לא ספר מסוים, אלה העולמות המדהימים שלו, ההידוק של ספריו, האמינות של הדמויות, והשפה!!!! ביה"ס לכתיבה. - לא יודע אם זה כולל שירה אבל – איך אפשר בלי, נתן אלתרמן – כוכבים בחוץ? צריך להסביר למה? - ונו – השראה אמיתית – וקינאתי הסמויה – חיים נחמן ביאליק ואני אונס את עצמי להפסיק – ומשאיר כל כך הרבה אהבות נעלבות - - ותודה על הרעיון היפה מאד פרח – אם בא לכם אפשר גם עם קולנוע באותו אופן