ליאת אני רוצה לספר לך משהו.- ארוך.
ראשית תקוותי הגדולה שהוא בסוף יעלם ולא תצטרכי כלום. סערת ההורמונים שלנו בתקופה הראשונה לוקחת אותנו למקומות קשים, הרי יש לך בת בריאה ותודה לאל שכך. אני רציתי לספר לך על חברה מקסימה שלי שיש לה כתם גדול מאוד על הפרצוף, למעשה על חצי פרצוף כל הלחי השמאלית היא כתם לידה גדול, היא ממזמן יכלה לעשות ניתוח קוסמטי אבל היא לא רוצה! ולמה? כי היא חיה עם זה בשלום והיא אוהבת את עצמה כמו שהיא, לעולם הוריה לא התנהגו שונה ולא הגיבו שונה והיא גדלה עם קבלה אמיתית, עד כדי כך שאני בתור חברה שלה ממזמן כבר לא רואה את הכתם הזה, לחלוטין! וכשמישהו חדש פוגש אותנו ומעיר על זה, אני כל פעם חוטפת שוק מחדש שאני בכלל לא רואה אותו. אני כל כך אוהבת אותה שזה בכלל לא מורגש, היא כל כך שמחה וצוהלת וחיה חיים נהדרים שזה ממש אבל ממש לא משפיע עליה. תביני היא בגירה כבר כמעט 20 שנה לניתוח , אבל לא עושה ניתוח מבחירה! יש לה עדת מעריצים ענקית והיא בחורה מקסימה. ומה שרציתי לספר לך, שהדברים האלה לפעמים רק מחזקים את האישיות של האנשים ומחשלים אותם, ואם זה באמת כל כך יפריע בהמשך זה ניתוח לא מסובך ודי שכיח. תעזבי, תמשיכי הלאה, זה בעיה כל כך קטנה תהני מביתך הבריאה ובטוח גם היפה, ונתפלל שזה יעבור ולאט לאט את תראי שאת כל כך תהי שמחה וזה בכלל לא ישנה, קחי את הזמן, את אחרי לידה, הכל נראה איום ונורא. לבת שלי היתה צהבת והיא נכנסה לפוטו, ולמרות שאני יודעת את זה, ומכירה את התופעה, לקחתי את זה כל כך קשה ובכיתי כל כך כאילו אסון בינלאומי קרה, זהו שהייתי אחרי לידה, זה מקצין את הרגשות. תהני ממנה. ובטוח שזה מה שיהיה.. רק בריאות.
