אז ככה:
איך מסתדרים עם ההפרש: מסתדרים. כנראה שבגלל שציפיתי שזה יהיה נורא נורא נורא קשה - וזה לא נורא קשה אלא סתם קשה, אז יחסית זה נראה לי קל. נעמה קיבלה את רועי באופן מופלא - היא מאד מאד אוהבת אותו, לא מפסיקה לחבק, לנשק (וגם למעוך, לתלוש לו את הידים והרגליים, לאכול לו את האף, וכו' - אבל הכל בכוונה טובה ועם המון אהבה). כמובן שצריך כל הזמן להשגיח בשבע עיניים (היא שמה לה שרפרף ליד מיטתו, מעירה אותו בצהלות גיל, דוחפת לו בצק משחק לאף ומכריזה "רועיקי תראה, עשיתי לך חלזון!" - וכל זה בזמן שבסה"כ עשיתי פיפי). רק בשעות שבהן היא עייפה (שהן צפויות וידועות מראש, ולפיכך מאפשרות התארגנות נכונה) או חולה (שזה לא צפוי ולצערי קורה המון), היא מפתחת כלפיו קנאה וכעס ("לא אמא ייקח את רועיקי!" "לא אמא ייתן לרועיקי לאכול חלב מהציצי!" - והכל בווליום מכובד). תובנות והמלצות? 1. לא ניסיתי להיות גיבורה, ובשבועות הראשונים מיעטתי מאד להישאר לבד עם שניהם. פיתחתי לי ארסנל של בייביסיטריות, וקיבלתי (ואני עדיין מקבלת) הרבה מאד עזרה בתשלום. וטוב לי עם זה ונוח לי עם זה ואני לא מרגישה "לא בסדר". 2. אני אמא של הקטן עד חמש, כשהיא מגיעה מהגן. מחמש הוא די "מוזנח" (מובייל, ספר תמונות, או כאמור בייביסיטר), ואני משתדלת להיות הרבה איתה ובשבילה. 3. אני משתדלת "לשתף" אותה בטיפול השוטף בו. היא עומדת לידי כשאני מחליפה חיתול, כשאני עושה לו אמבטיה, ומותר לה תמיד ללטף אותו או לתת לו יד תוך כדי הפעולות האלה. כשיוצאים לטייל עם העגלה היא אוחזת לצידי בידית של העגלה. כשאני מניקה היא יושבת לידי ומניחה ראש על הכתף שלי. ועכשיו לתנוחת העירסול - לא נראה לי שזה מה שיש בהוראות שצירפת. אני אנסה להסביר למרות שבאמת יותר פשוט לראות את זה בעיניים פעם אחת. איפה את גרה? בתנוחת העירסול אני מנסה לדמות מצב שבו התינוק שוכב בערסל תלוי. כלומר, השכיבה היא כאילו "על הגב" באופן שרק צד הגוף שלו צמוד אל הגוף שלך, והראש והרגליים שלו פחות או יותר באותו גובה, כשהטוסיק נמוך מהם. אני אנסה להסביר באופן יותר מדוייק איך מכניסים, ואני מתייחסת למצב שבו הראש שלו בצד שמאל (שלי) והרגליים בימין. לובשים את המנשא כרגיל. הרצועה שעל הכתף השמאלית פנימית, הרצועה שעל הכתף הימנית חיצונית. מורידים מהכתף הימנית את הרצועה כך שהיא נשרכת על המותן. נשארת עם רצועה אחת, על הכתף השמאלית. באמצעות יד ימין, תפרשי את הבד שעל הכתף השמאלית, כך שיכסה את הכתף ואת הזרוע. תפרשי כמה שיותר רחב. קחי את התינוק, שימי אותו על כתף ימין (כמו בתנוחה לעשות גרעפס) ותתמכי בטוסיק שלו ביד ימין. עם יד שמאל תמתחי את החלק הרחוק ממך של הבד. באמצעות יד ימין שימי את הישבן שלו כך ש"ישכב" באמצע הבד. באמצעות יד שמאל "תלבישי" את הבד על הישבן שלו. נוצר לך מעין כיס שבו יושב הישבן שלו. שחררי את יד ימין מתחת לישבן שלו, ועכשיו עם שתי הידיים תמשיכי למתוח את הבד ולהגדיל את הכיס שנוצר, ככה שלאט לאט הגב ואח"כ הראש שלו יחליקו לתוך הכיס. כשכל זה נגמר, והוא שוכב לו כולו בתוך הכיס, תעלי את הרצועה השניה על הכתף הימנית, תסדרי ככה שיהיה לך נוח, ותעלי את רצועת המותן. בפועל זה הרבה יותר קצר ופשוט ממה שזה נשמע, ואם בא לך לקפוץ אלי אשמח להראות לך.
