ילדים זה כאן

[1איתן ולהב שלנו]

בשליש האחרון של הלילה,כמעט יום יום

 

[אמא של עופרי]

בן שנתיים וחצי ובת כמעט שנה ישנים

איתנו לילה לילה כל לילה. לא שאני מאמינה בתאוריה זו או אחרת, אבל שפולפול היה תינוק וינק היה לי נורא נוח שהוא איתי במיטה ואני לא צריכה לצאת מהמיטה, ואז הוא הפסיק לינוק בגיל 8 חודשים היה ניסיון קצרצר להוציא אותו מהמיטה שלנו אחרי שלושה ימים ללא שינה ויתרנו וקנינו מיטה גדולה. לפולפול אין מיטה משלו והמיטה שלנו היא המיטה שלו. לטלטל יוד בנה מיטה שנצמדת למיטה שלנו הבעיה התחילה בגיל חודשים וחצי שהיא התחילה להתרומם עם הראש וחצי לטפס על דברים ומכייון שהמעקה אל היה גבוה פחדנו שהיא תיפול אז העברנו אותה אלינו. היום היא בדרך כלל מתחילה לילה במיטה שלה ואחר כך עוברת אלינו. לא יודעת מתי זה יגמר רוב הזמן אנחנו נהנים מזה לעתים חוטפים "קריזה" ומחליטים שממחר הם ישנים במיטות משלהם...

 

[1במיה]

מוכר מאוד... בת שנתיים וחצי שעוברת

למיטהשלי (לפחות מנסה לעבור) מידי לילה. עד שהקטנה נולדה היא לא הסכימה לישון במיטה שלה מאז הייתה בת שנה ולמרות שלי לא היה נוח בלילה (בעיטות בעיקר) התיאשתי מלהתווכח... מאז שהביבי נולדה אני מחייבת אותה לישון במיטה שלה (קנינו לה מיטה ענקית טלוויזיה ווידיאו..) בהתחלה היא רטנה ואני נכנסתי לישון איתה ולאט לאט היא התרגלה למרות שהיא באופן קבוע מנסה לעבור בלילה ובד"כ בשעה 5:00 היא כבר מתעוררת ועוברת. הביבי (בת 4 חודשים) כל כך רגילה למיטה שלה היא מזהה אותה מקילומטרים ומחייכת ברגע שהיא נכנסת לחדרה. למרות שהנקתי אותה תמיד החזרתי אותה למיטה כי לא רציתי שהגדולה תחשוב שהיא ישנה איתנו ואןתה סילקנו מהמיטה המחשתי לה שכל אחד ישן במיטה שלו. הבעיה... בעלי מתגעגע אליה כל כך שהוא בכל הזדמנות מחזיר אותה למיטה שלנו וזה מרתיח אותי וזה גם קשור לדיון אחר...

 

[קטנציק1]

הבעיה שלי היא שהוא לא מוכן לישון

בשום מקום (עגלה, מיטה וכו') שזה לא אני. והוא עדיין קטן מידי ככה שכאשר הוא בוכה הפתרון היחיד שלי זה להחזיר אותו אלי וברגע שאני מניחה אותו במיטה הוא בוכה ועלי מייד נרגע. אני מפחדת שזה יהפוך להרגל ומקווה שעוד כחודש כשהוא כבר יותר יגיב לסביבה אני אוכל לשים אותו גם במיטה. אגב, הבעיה שלי היא לא רק בלילה אלא גם ביום - הוא לא יורד לי מהידיים ובשום אופן לא מוכן להיות בעגלה או במיטה!

 

[בלינקה]

ביום - מנשא

בלילה - חכי עד שהוא יישן ממש ממש חזק (מוצץ נופל מהפה/יד שמרימים נופלת). ותני לו עוד חודש או חודשיים להתרגל לעולם, יהיה יותר טוב. הם משנים את דפוסי השינה שלהם כל כך הרבה פעמים בשנה הראשונה, שהכי טוב זה פשוט לזרום איתם.

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo45.gif צודקת, לינה משותפת זה לא מגונה

זה הרגל "מבטיח" מן המילה בטחון

ככל שעולה מספר הלידות שלי, כך קל לי יותר עם הלינה המשפחתית. מן הילדה הראשונה עשינו זאת, אבל ב"שושו", כי זה התקבל רע אצל חלק מן האנשים (שכבר מזמן דעתם הלא מלומדת לא מעניינת אותי). היום זה הכי טבעי בעולם. ממרום נסיוני, אני יכולה להבטיח לך שבסוף הם נגמלים לבד מזה, לפי הקצב שלהם, ואם צריך וזה בנפשך "סדרת חינוך" בגיל מבוגר יותר תסייע לו לישון לבד. הוא מאוד קטן ומאוד מאוד מאוד חכם. הוא צריך מגע גוף ונוכחות הורית. דווקא סיפוק של זה עכשיו יבטיח שבעתיד הוא יהיה שלו ועצמאי. אז ביום, כפי שהציעו לך, מנשא (או לישון איתו...ככה תנוחי קצת.) ובלילה לינה משותפת. עם אמצעי הבטון הנאותים זוהי דרך מושלמת בה כולם ישנים טוב יותר. בהצלחה!

 

[בלינקה]

טוב לראות אותך כאן שוב

איך את מרגישה?

 

[אמא של פילפילון]

בסדר, ככה ככה../images/Emo4.gif

אחרי תקופה קשה בגזרת החברות, עברנו (כעצם עדיין עוברים) תקופה לא קלה בגזרת חיות המחמד: הכלב שלנו בעשר השנים האחרונות, שהיה בן 12 שנים חלה מאוד מאוד (ממש קשה לתאר עד כמה), התדרדר מהר ביותר ובסוף עזרנו לו לא לסבול יותר. זה ממש קשה לכולנו ומשפיע כמעט על כל תחומי החיים. מקווה שעכשיו, עם חג השבועות, יגיע גל של ביכורי דברים טובים. אמן. תודה על ההתעניינות.

 

[1איתן ולהב שלנו]

מה המכה הזו../images/Emo10.gif../images/Emo107.gif../images/Emo108.gif

אנחנו הרדמנו את שלנו לפני שבוע וחצי,פשושולה את החתולה שלהם לפני כמה ימים,וגם אצליכם? האלוהים של החיות הזקנות בשביתה???

 

[קלריסה]

תגדיל, תגדיל...

אנחנו עם הגדולה ניסינו בהתחלה מיטה משלה, וזה לא עזר, אז היא עברה אלינו (ככה בסוף כל הנקה הייתי נרדמת איתה) עד שהיא נפלה מהמיטה שלנו. לא הייתם רוצים לעבור את השלב הזה כדי להבין ש-- הכי כדאי (לנו לפחות) זה מזרן על הרצפה. אז איפסנו את המיטה שלנו, ולאחר כמה שנים נתנו אותה לבתדודה שהתחתנה. כשנולד הפצפון פשוט הוספנו עוד מזרן זוגי, ככה שהחדר שלנו "מרוצף" במזרנים, ואז אף אחד לא נופל, וכל אחד יכול למצוא לו את הפינה שלו. גם אנחנו הרבה זמן עשינו זאת בחשאי, כי לכל אחד יש מה להגיד, וברור שאף אחד לא יגיד מילים טובות (כי זה שונה ממה שהוא עשה). אבל זהו, עם הילד השני אני חושבת שיש יותר בטחון ב"צדקת הדרך" או לפחות לא משקיעים כל כך הרבה מחשבה ב"מה יגידו" אני יודעת?...

 

[פשושולה]

גם לנו, יצא די הרבה.

כשעדן הייתה בת יומיים, עדיין לא הייתה לנו עריסה, אז היא ישנה איתנו. במשך כמה ימים אחרי זה היא ישנה בעריסה, אבל אחרי זה היא חלתה, וישנה שבוע שלם עלי פיסית, ממש עלי. ואז האישפוז - שבועיים - ואז חזרנו הביתה ועוד כמה ימים אצלינו, ואז בעריסה. מאז, יש כמה לילות בשבוע, שבשעה 5 בבוקר אני מעבירה אותה אלינו, כי אז היא ישנה הרבה יותר טוב. הרבה יותר שקטה, ולא מתעוררת מזה שנופל לה המוצץ. משום מה, אלה השעות הרגישות שלה. באופן כללי, המעבר של עדן למיטה שלה היה די חלק, וביוזמתה. היא פשוט ישנה יותר טוב שם. (וגם אנחנו...) בלוחשת לתינוקות יש הסבר על שיטת שלושת הימים - אבל צריך להיות מוכנים לא לישון לפחות בלילה הראשון. אם את רוצה הסבר - תכתבי לי מסר. לא בטוח שאני מסכימה עם זה- אבל אומרים שזה עובד.

 

[galiaS]

כל לילה

זה המצב אצלנו.

 

[rnati]

לנו ../images/Emo9.gif

אבל אנחנו רק בני 3 שבועות ויומיים ועדיין לא מחפשים לגמול אותה מזה להיפך, בגלל ההנקה נוח לי שהיא איתי במיטה זה גם סוג של פינוק מבחינתי, ובמשך היום אם אני רוצה לישון- כשהיא עלי גם אני נרדמת מהר יותר

 

[קטנציק1]

תודה לכולן על העידוד!

האמת שאני נהנית בלילה ולא מתלוננת אבל אני רק פוחדת שזה יהפוך להרגל ואני לא אוכל לגמול אותו מזה. בינתיים אני בהחלט בגישה של לזרום עוד כחודש ואז נראה. הבעיה העיקרית שלי היא ביום - הוא לא מוכן לרדת ממני אז זה מאד מגביל אותי - אפילו עגלה ומנשא הוא לא מסכים. הדבר היחיד שכן זה 10 דקות במיטה לצלילי ביבי מוצרט. אבל רק 10 דקות...

 

[אמא של אריאל ומוריה]

אצלינו זה קורה פעם בחודש בערך

אריאל בן חצי שנה וכבר חמש שש פעמים עשינו לו אנהלציות (חרחורים ושיעולים). ביום העצמאות באמת היתה לו דלקת ראות, זה לווה גם בחום והוא קיבל אנטיביוטיקה. אנחנו כבר רגילים, למרות זה קשה נורא. הילד פשוט רגיש מאד. אל תחשבי לרגע שאת אשמה. כי אין מצב. הילדה יכולה להידבק בכל מקום.

 

[nubi]

נראה לך?!

נראה לך שאת אשמה???? אין מה לעשות-בחוץ עוד לא החליטו אם חורף או קיץ. זה הזמן האידאלי של כל המחלות. קחו את הקטנטנה בסופ"ש או בחופש שבועות להרים (ירושלים או גליל) ותראי איזה פלא האויר הזה עושה... תרגישו טוב!

 

[1איתן ולהב שלנו]

מה שלומכם? מה יצא בצילום?

תרגישו טוב

 

[אפרת12]

../images/Emo95.gif ילדים זה כאן

 

[1במיה]

מצחיקולה אל תאשימי את עצמך במחלות

שהילדה שלך מפתחת

אין מה לעשות יש ילדים שחולים יותר וילדים שחולים פחות. וזה מתוקתי, קשור לרוב למערכת החיסונית שלהם ולא למה אמא שלהם עושה/לא עושה... הגדולה שלי הייתה בריאה כמו שור

מהיום שהיא נולדה כשכולם חולים בגן היא כרגיל לכולם היו אבאבועות קשות ולה פצע ורבע.... והקטנטונת עוד לא יצאה מה"בטן של אמא שלה" וכבר מנוזלת, מחרחרת, משתעלת, חום ומה לא?! ומצחיק שאת הגדולה לא הנקתי יום ואת הביבי הנקתי עד לפני שבועיים