ילדים זה כאן

[עפרונית1]

../images/Emo42.gifמזמינה אתכן להגיב בנושא

חינוך ביתי בקומונת פעוטות.

 

[אנידס]

מזל טוב, בהחלט קומונה נחוצה ומה

ההבדל בין קהילה לקומונה? סליחה על הבורות

 

[עפרונית1]

ההבדל בין קהילה לקומונה

הוא שקומונה היא יותר קטנה ואינטימית וכל אחד בעצם יכול לפתוח קומונה יכולה להיות קומונה סגורה שאת בוחרת מי ישתתף בה ומי לא.

 

[מאיו]

מה לא בסדר איתי / איתנו????

אני כבר לא יכולה לשמוע אותה בוכה. היא כבר בת 4 חודשים ולא מצליחה להעסיק את עצמה כמעט בכלל. כל הזמן היא רוצה על הידיים או שהיא בוכה. כבר 4 חודשים זה ככה. בהתחלה מנשא היה פתרון טוב אבל לאט לאט הקיץ מגיע וכבר נורא חם פה. פעם זה היה פחות מסובך כי ציצי היה מרגיע אותה. אבל היום אין לי מושג מה עובר עליה. אני מתוסכלת נורא, כבר יצא לי החשק לילדים נוספים ולו בשל הסיכוי הקלוש שיהיה עוד אחד כזה. מה עושים?? אני כבר לא מסוגלת לסבול את זה.

 

[עפרונית1]

הכל בסדר אתכם../images/Emo24.gif

גם שקד מבקשת ידיים והרבה. את מניחה אותה על הרצפה עם צעצועים? תנסי לשבת ביחד איתה, להחליף לה צעצועים מידי פעם. שקד בדיוק אותו דבר, אני מבינה אותך מאוד, אצלי יש עוד מספר ילדים גדולים יותר אז לעתים אני מבקשת שיארחו לה חברה למרות שהיא רוצה אבא / אמא.

 

[1במיה]

חמודה שלי, אני כל כך מבינה אותך../images/Emo12.gif

הילדה הראשונה שלי הייתה תינוקת נוראית. היא בכתה במשך כל היום וכמעט כל הלילה ושום דבר לא הרגיע אותה. אני חשבתי שאני משתגעת ובביקורת של הרופא כשהוא שאל אותי איזה אמצעי מניעה אני רוצה אמרתי לו "קשירת חצוצרות" לא רציתי לשמוע על ילדים, חשבתי שאני פשוט לא מתאימה להיות אמא. אחרי שנה ו4 חודשים נכנסתי להריון לא מתוכנן, שקלתי לוותר עליו (בגלל הטראומה) ובעלי שכנע אותי שנסתדר הוא אמר שאני כבר רגילה לקשה ביותר וגם אם תצא לי ילדה טיפונת יותר קלה אני ירגיש בעננים. נשארתי בהריון וכל ההריון ההיתי בפניקה ו.... הילדה השניה חוויה מתקנת מקסימה, חיכנית, מעסיקה את עצמה בקיצור בדיוק (אבל באמת בדיוק) ההפך מאחותה הגדולה. לגבי הבכי אין לי הרבה הצעות כי יש ילדים שכלום לא עובד איתם אני יודעת שאת הקטנה ניסיתי להשאיר אם אמא/אחות ולהרגע קצת אבל הן התיאשו כי היא הייתה פשוט קשה ובכינית... הנחמה היחידה זה שהם גדלים ומשתנים (היום זה נשנע לך ארוך אבל זה ציק צאק) ותענוג לבלות במחיצתם בנתיים תנסי להרגע

אה יש לי משהו: אני הסתובבתי עם רוני המון בעגלה היא אומנם בכתה בפנים אבל בחוץ (ברחוב) בכי נשמע פחות נורא ובנוסף בשלב מסוים היא הפסיקה ונרדמה.

 

[shuly1]

אתן בסדר ../images/Emo24.gif

הגעתן לגיל שבו היא רוצה בקרבתך היא כבר מבינה את המרחק שנוצר לעיתים בינכן גם שי שלי בגיל 4 חודשים ועד היום רוצה להיות בקירבתי וכך הוא נדד איתי כמעט לכול מקום לשקט שלי הייתי שוללת כאב כלשהוא אצל רופא

 

[מוליקיפודית]

לעגלה והופ לטייל

אם לא עגלה-מנשא ולטייל, ככה את תופסת שתי ציפורים במכה אחת הילדה נרגעת ואת עושה כושר

אם חם מדי לכי לקניון ממוזג או לבריכה , אני מטילת עם הקטנה הההממווןן ,פשוט כי כיף עכשיו להסתובב בחוץ ואם היא מנדנדת זה מאוד מרגיע אותה.

 

[מאיו]

לשבת בעגלה?? הצחקת אותה ../images/Emo6.gif

בגן השעשועים היא משתעממת אבל היא מאד אוהבת לטייל בגינה שלנו כשאני מחזיקה אותה על הידיים. חוצמזה, שאחה"צ מוקדש לחברים של הבכור, כך אין ברירה אלא להצטרף.

 

[POOH*]

הכל בסדר איתכם...

גם אצלנו היה ככה... כנראה שהיא, כמו גיא שלי, צריכה הרבה מגע.. מה שעזר אצלנו זה להיות הרבה בחוץ.. הרבה עם ילדים אחרים... במקומות חדשים... היא לא ממש שיחקה עם ילדים אחרים אבל נהנתה להסתכל עליהם... וגם לי זה מאד עזר לא להיות לבד.. בקיצור - בןאי אלינו..

POOH

 

[אדר שלי]

אתן בסדר גמור../images/Emo141.gif

זה יכול להיות הרבה דברים. אולי זה הטמפרמנט שלה, שבינקות קשה להסתדר אתו, אבל האנשים שגדלים מתינוקות טמפרמנטיים הם כיפיים נורא. אולי היא זקוקה להמון מגע ומנסיון (גם אדר מאוד טמפרמנטי ומאוד זקוק למגע), רק כאשר הצורך הזה שלהם מתמלא, הם מתפנים לעסוק בדברים אחרים. אדר ממש גר במנשא שלו חודשיים ואי אפשר היה להוריד אותו מהידיים. היום פשוט זה עבר לו, פרט לפעמים בודדות שהוא מודיע שהוא זקוק לזה. אולי תנסי עיסוי כדרך למגע, אצלנו זה הביא לתוצאות נפלאות ועוד דבר: מישהי שראתה אותי עם אדר (שמה דוריס) המליצה לי על שיטה טיפולית שמתאימה לילדים שזקוקים להרבה מגע או שאינם רגועים. אצלנו השיפור היה מדהים. אני שולחת לך מסר לגבי זה.

 

[nubi]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

welcome to the club!הכל בסדר איתך. לפעמים אני אומרת לבעל שעוד ציפצוף אחד ממנה ואני משתגעת. ואז אני "בורחת" איתה החוצה-עם העגלה כי במנשא כבד לי. יוצא שאני שוכחת המון דברים בבית ואז אני מתרגזת. יש ימים שאני הולכת לישון והציפצוף והצעקות שלה עוד מהדהדים לי באוזניים. אבל מצד שני-חיוך אחד ממנה... פשוט לקחת הרבה אויר ולצאת החוצה!

 

[sipor]

הרבה להציע בלי להכיר אני

לא ממש יודעת. אבל אולי כדאי ללכת להתייעץ עם רופא אולי משהו מפריע לה, לבכות כל היום סתם נראה לי לא הגיוני . ובגיל הזה לדעתי אין עניין של פינוק.

 

[אביטלתל]

אתן בסדר גמור !

גם אצלנו היה ככה ב 4 חודשים ולקראת 5 חודשים היא כבר הייתה שמחה יותר להתעסק בשקט עם צעצועים כשאני בסביבה אולי לנסות מנשא קליל יותר ? אפשר לנסות לשנות אווירה - לצאת ולהיות בחוץ קצת, משהו שיסיח את דעת שתיכן

 

[מאיו]

תודה על התגובות

אני בהחלט מקווה שזה יעבור לפני שאני מתאשפזת מרצון בפסיכיאטרי.

 

[אנידס]

איזו זריזה מזל טוב

 

[משוש30]

ואו מיכל מלכת ההתפכויות!! כל הכבוד

על הזריזות!

 

[אדר שלי]

לגבי התהפכות מהבטן לגב../images/Emo141.gif

אני לא מתיימרת להבין בזה, אבל... כשאדר התהפך ככה בגיל חודשיים בערך, הפזיוטרפיסטית שלו וגם אחות טיפת חלב אמרו לי להשתדל לא לתת לו להתהפך מהבטן לגב, משום שההתהפכות מהבטן לגב בגיל כזה באה כי לא נוח להם על הבטן ולא מסיבות התפתחותיות. במקרה שיש לה גם טונוס שריר מוגבר מעט, זה יכול לנבוע גם מהטונוס כשלעצמו, כאשר התינוק מעביר משקל לאחת הידיים. תשימי לב שלפחות ההתהפכות קורית לשני הצדדים, כך שתהיה סימטריה בין הצדדים. לא התכוונתי להשבית את השמחה, פשוט, גם אצלנו זה קרה... בכל אופן, כל הכבוד למיכלי והרבה אושר!

 

[gali melenboim]

תודה על הטיפים

היא באמת מתהפכת לשני הצדדים. וגם כשאני שמה לה את הידיים עם בסיס רחב ביניהן - היא בכל זאת מצליחה. ודווקא היא אוהבת לשכב על הבטן. כך שאני פחות דואגת