kisslali

New member
וואלה?

ממש ממש בחרת? מכבדת ואומרת גם שאני לפחות לא חושבת שאת חייזר! נשיקות ללי
 

seeyou

New member
להיות הורה זה לא מספיק ללדת

אני חושב שבתקופה שלנו היה רצוי ללמד איך להיות הוריים - זה תפקיד קשה עם הרבה וויתורים אישים והקרבה להרבה שנים לפעמים עד סוף החיים.. הרבה זוגות עושות ילדים בגלל נורמות חברתיות או אמונות שהם יפתרו את הבעיות במשפחה.. לקיים יחסי מין זה דבר אחד ולהביא ילדים לעולם זה אחראיות כבדה והרגש האימאי לא מספיק מפותח אז טוב-לפי דעתי- שלא ללדת סתם בגלל רצונם של אחרים ילדים זה לא צעצוע
 
הרגש האמאי צץ לו...

רק אחרי הלידה, הורמון שנפרש מגופנו (לא זוכרת את שמו), הטיפול בתינוק, להיות שם בשבילו, אז צץ לו הרגש, לפני כן אנחנו רק רוצות לממש, הרגש האימאי מופיע רק אחרי שיש לנו את התינוק בזרועותינו ותוך כדי.. יש הרבה נשים שאינם רוצות הריון מפחד לשינוי פיזי, התרחבות האגן, השמנה ו/או מפחד הלידה, הכאב יש אחרות שאינם רוצות ילדים בגלל פגיעה נפשית או פיזית מצד ההורים אך יש גם כאלה שכל כך אוהבות את עצמן שלא מוכנות לוותר על נוחיותן או על חייהן למען ילדיהם אני עצמי לפעמים מתרגזת על כל קילו שנשאר בגופי בשלושת ההריונות שעברתי אך יחד עם זאת הייתי עושה זאת שוב ושוב אילו הייתי צריכה אבל יכול להיות שיש כאלה שמחליטות לא להכנס להריון, לא להביא ילד מסיבות משלהם וכמו שכתבת קודם "זו זכות לא חובה"
 

seeyou

New member
לא להתרגז בגלל 3 קילו!!../images/Emo140.gif

שלושה חודשים בסטודיו C מחזיר לך את הנורים.... יש נשיפ שפורחות אחרי כול לידה ויש נשים ש"מתפרקות" גם גופנית וגם נפשית... הייתה לי שכנה (עברתי מגורים) שעד הלידה ה-11 היתה נראת כמו נסיכה!! הלידה ה-13 כמעט גמרה אותה!
 

noa128

New member
הנושא הזה של הורות הוא כזה ../images/Emo24.gif

גדול... - זה הרצון, זה הרגש, זה האחריות, זה החיים שמשתנים ומתהפכים מקצה לקצה מ"לפני" ל-"אחרי" יכולה לספר לך רק מנסיוני שלי, וקצת ממה שאני שומעת מסביב.. יכולה לספר לך שהרצון לילד נולד אצלי בערך שנה אחרי החתונה, וכירסם והפך לרעב גדול ככל שעבר הזמן וזה לא הצליח. יכולה לספר על האבן הגדולה שנחתה לי על הלב אחרי לידת הראשון - כשהבנתי את גודל האחריות והמהפך. יכולה לספר שחיי מלאי אור בזכות 3 ילדים נפלאים - אבל לא דומים בשום צורה ואופן לאיך שיכלו להיראות חיי בלעדיהם - לטוב ולרע. יכולה להסכים עם מיקי - שישנן מיליון ורבע סיבות לאי רצונה של אשה לא להביא ילדים - ו כ ו ל ן לגיטימיות - זו זכותה המלאה. יכולה לומר לך שגם את הוריי לא לימד איש "להיות הורים" ולמרות הטעויות הרבות שעשו עליי ועל אחיותיי ואחי - בכל זאת יצאנו נורמלים והיום כולנו הורים בעצמנו... יכולה לשמוח שלמראה שלי ההריונות והלידות עשו רק טוב, ומה שעשו רע - ברוך השם יש מספיק מנתחים פלסטיים טובים להרים את כל מה שנפל.. יכולה לספר על נשים שעשו בחירה כזו של אי הבאת ילדים לעולם, ועל כאלה שהצטערו בדיעבד, ומצד שני גם על כאלה שהביאו ילד לא רצוי ששינה את עולמן. הקיצר חביירים - זה נושא גדול וענק ואשמח לפתח עליו דיון אם תרצו - כולם מוזמנים לומר את אשר על ליבם - רק שאני שוב אומרת - החלטה כזו היא אישית ויכולה לבוא מכל מיני מקומות - ויהיו אשר יהיו המניעים , מבחינתה של מקבלת ההחלטה זה אמיתי ולגיטימי. המשך יום יבש וחמים, נועה.
 

yupy9

New member
ילדים ילדים...

אני מסתכלת סביבי, ורוב האנשים שאני רואה בחיי, מסביבי, די נהנים בחייהם ודי טוב להם. אבל זה לא אומר שאני לא יודעת שהעולם הזה לפעמים רע ואכזר, ואכן יש סיכוי מסויים שלילד שנביא לעולם לא יהיו חיים קלים, אולי קשים ואולי אף רעים. ולכן, ללדת מבחינתי זה מעשה מאוד אגואיסטי. ולמה? כי בשבילי ללדת ילד, לחוות את כל תהליך ההריון, הלידה, הגידול הוא מתנה מופלאה שאין כמוהה. אני מרגישה שיש לי מלא מה לתת וללמד, ולא הייתי מוותרת מרצון על החוויה הזאת ב-ח-י-י-ם. וזה הפרדוקס - בתור מישהי שרואה את עצמה כמישהי הכי לא אגואיסטית בעולם, ובטח ובטח שלא מתנהגת באגואיסטיות כלפי האהובים עלי, דוקא כלפי אילו שאוהב יותר מכל (ילדי) אני אנהג בצורה אגואיסטית, ז"א אביא אותם לעולם כדי למצות את האושר *שלי* תוך ידיעה שאולי הם יוולדו לעולם אכזרי וחיים קשים. זה עצוב. זה נכון. אבל אני לא יכולה לוותר. רק לקוות ולעשות הכל שהחיים שלהם יהיו טובים. כמו שההורים שלי עשו (ועושים) למעני. ומי שיכול, להתעלות מעל כל זה, אוהב ילדים, רוצה אותם, אך מונע מהם להגיע לעולם הזה, זה גדלות נפש שגובלת בביזריות רצינית... - אך אני מורידה בפניו את הכובע...
 

pikov

New member
אשה בת 36 שבחרה לא ללדת

קצת סתום. רווקה שבחרה לא ללדת? סיפור א נשואה שבחרה לא ללדת? סיפור ב (מענינת עמדת הבעל) הואיל וטבע החי הוא לדאג להמשך הזן בדרך של התרבות, ברורה ההתיחסות. אגב, כמובן שרק אצל בני האדם הדילמה הזו עולה. אצל שאר בעלי חיים, היחום הנקבי והזכרי, עושים את פעולתם.
 
למעלה