(
) האם האורך קובע?

wranger

New member
(../images/Emo96.gif) האם האורך קובע? ../images/Emo63.gif../images/Emo231.gif

אני אוהב לקרוא ספרים, בעיקר ספרי מתח אבל לפעמים אני חוטא באיזה רומן. חבל שאני לא באמת יכול לשכוח מהכלים בכיור או מהחשבונות לתשלום ופשוט לשקוע בתוך ספר סוחף מההתחלה ועד הסוף - כך שאני מוצא את עצמי קורא פרק פה, עמוד שם, נאלץ לחלק לביסים קטנים את הטקסט שפעם הייתי שמח לבלוע בבת אחת. אבל זה לגבי ספרים.
כשזה מגיע לרשומות בבלוגים, אני דווקא מעדיף את זה במנות קטנות. רשומות ארוכות צריכות "לתפוס" אותי כבר בהתחלה, ממש בשורות הראשונות, ולהשאיר אותי סקרן ומעוניין לאורך כל הדרך, עד שאני מופתע מכך שהסוף כבר הגיע. אחרת, כלומר אם אין פתיחה שתשאב אותי מיד ותוכן שיחזיק אותי, אני אמנם אתן לה צ'אנס, אבל רוב הסיכויים שאוותר די מהר. כזה אני, מעדיף את הרשומות שלי קצרות ותמציתיות. זו הסיבה שכשאני כותב, אני משתדל לקצר, לפעמים מוחק פסקאות שלמות שכתבתי קודם בשטף – כי אם אני לא אוהב לקרוא רשומות ארוכות, אני לא רוצה שהקוראים שלי יקראו רשומות ארוכות.
ואתם? האם אורך הרשומה קובע עבורכם? בעקבות דיון שעלה לאחרונה בפורום התמיכה הטכנית, עקב תקלה זמנית! שככל הנראה לא מאפשרת זמנית! שמירה של רשומות ארוכות מדי, אני תוהה עד כמה אורך הרשומה משנה:
האם יש לכם סבלנות לקרוא רשומות ארוכות? האם תמציתי זה טוב או רע? או אולי זה לא משנה? או אולי זה תלוי בנושא הרשומה - פאנפיק רחב יריעה או אנקדוטה קצרצרה?
וכשאתם כותבים, האם אתם משליכים את העדפות הקריאה שלכם על הקוראים, מאריכים אם אתם אוהבים לקרוא ארוך או מקצרים אם אתם אוהבים לקרוא קצר (כמו דנטל, למשל, שסיפרה שהיא לא כותבת יותר מעמוד וורד אחד)?
 

פנומן 72

New member
יש בזה הגיון - אבל

האורך לא קובע כשמדובר בנושא משעמם. כשמדובר על נושא מעניין אפשר לקרוא גם רשומה ארוכה מאוד מאוד. יש כאלה שמעדיפים רשומות קצרות אבל זה לא תמיד בגלל שהם לא "משקיענים" אלא פשוט סתם חלפה במוחם מחשבה והם העלו אותה על הכתב.
 

wranger

New member
כל נושא מעניין יכול בסופו של דבר להתיש, לא?

הסופר סטיבן קינג המליץ ב"על הכתיבה" לקצץ ללא רחם לפחות 10% מהטקסט שאתה מחשיב כסופי-מושלם-וזהו-אין-יותר-מה-להוריד. אני מנסה לפעול ככה, ובאמת חושב שקיצוץ מאסיבי בטקסט משעמם יכול להפוך אותו למעניין, וקיצוץ בטקסט מעניין יכול להקפיץ גם אותו כמה מדרגות למעלה. ואני לא טוען שקצר זה תמיד יותר טוב; אני לא חובב גדול של רשומות שנכתבות כלאחר יד רק בעקבות מחשבה שעלתה לראש. אני רק חושב שכדאי לכל כותב לשקול לתמצת את מה שהוא רוצה לומר כמה שיותר (טוב, אולי כי אני קופירייטר ורגיל לכנס הכל לחמש-שש מילים...).
 

פנומן 72

New member
סטיבן קינג הוא טוב בלתת עצות

הספר המביך שהוא כתב "הילדה שאהבה את סטיב גורדון" או משהו כזה, הוא ספר הזוי ודבילי שנמרח על גבי למעלה מ-200 עמודים על ילדה אומללה שאבדה ביער. 200 עמודים ! אומן המריחה הסטיבן קינג הזה. היה צריך להשאיר 10% ולא רק לקצץ 10%. גם הספרים האחרים שלו כאלה.
 

wranger

New member
עניין של טעם. ../images/Emo13.gif

אני מסכים שיש לו כמה ספרים הזויים שנמתחים על פני יותר מדי עמודים, אבל הוא עדיין מבין דבר או שניים בכתיבה. לא צריך לשלול אותו על סמך הילדה שאהבה את טום גורדון... וממילא הוא רק דוגמה. מי היה זה ששלח מכתב קצר והתנצל שלא היה לו זמן לקצר אותו עוד יותר? שכחתי.
 

wranger

New member
כן, זה!

אני אמנם אשכח את שמו שוב ברגע שאסיים לכתוב את התגובה הזו, אבל אליו התכוונתי. אני חושב, אגב, שהוא דווקא שלח מכתב קצר והתנצל שלא היה לו זמן לקצר עוד יותר. בכל מקרה, זו יופי של עצה לכל מי שכותב, לדעתי - לקצר. זו עבודה קשה, אבל כדאית (אלא אם אתה סטודנט לסוציולוגיה/פסיכולוגיה/פילוסופיה, שם לא חלים חוקים החלים על בני אנוש רגילים).
 

ע נ נ ת

New member
../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif

בולט מאד שאתה לא איש מחשבים... פסקל היה מתמטיקאי-פיזיקאי צרפתי בן המאה ה17. הוא המציא אבטיפוס של מחשבון-מכני, שפעל על גלגלי שיניים; על שמו נקרא משולש פסקל (כלי חשוב בתורת המספרים) וגם שפת התכנות פסקל... השם שלו מוכר לי בערך כמו שמו של סטיבן קינג לחובביו...
 

דנטל

New member
אתה שואל את האדם הלא נכון

אני זו שכותבת עמוד וורד. הוא זה שמוציא, בין היתר, ספרים המונים מעל 700 עמודים.
 
באמת יצא לי להתחבט בשאלה הזאת

לאחרונה.. זאת משום שגם אני ברוב המקרים לא אוהבת לקרוא רשומות ארוכות מדי ופעמים רבות אני "מתייאשת" באמצע ולא קוראת רשומה ארוכה עד סופה. אבל לעומת זאת בכתיבה אני נורא פלספנית ופעמים רבות כותבת רשומות באורך הגלות.. ואז באמת יוצא לי לתהות אם מישהו בכלל קורא אותן. אפילו חשבתי לעשות סקר בבלוג אם הקוראים שלי קוראים את הרשומות הארוכות או מתייאשים באמצע וכו' אבל זה נראה לי טפשי לעשות כזה סקר כי אני לא חושבת שהתוצאות שלו היו משנות משהו בכתיבה שלי. גם אני הרבה פעמים מנסה לקצר בגלל הסיבה הזאת אבל אז מרגישה שאני "חוטאת למטרה", למשל משמיטה איזה פרט חשוב או שכותבת בצורה לא ברורה רק כדי לקצר. כך שזאת באמת דילמה...
 

wranger

New member
אז אולי תראי בתוצאות הדיון הזה איזושהי הכוונה

אם הרוב יאמרו שהם לא אוהבים לקרוא ארוך, תנסי לקצץ, ולהיפך.
 

motior

Member
לדעתי האורך בהחלט קובע

אם אני קורא רשימה "ארוכה מדי" בשלב מסוים אני מוצא את עצמי מרפרף על הטקסט ולא ממש קורא. השאלה היא מה זה "ארוך מדי"... הרשומות שלי תופסות בד"כ בין עמוד לעמוד וחצי ב-WORD. מאז שהשתתפתי פעם בתחרות שבה הייתי צריך לכתוב עד 500 מילים אני גם סופר תמיד את המילים ברשימות שלי והמספר נע בד"כ בין 600 ל-700 לאחרונה כתבתי רשומה באורך כפול ובסופו של דבר פרסמתי אותה בשני חלקים.
 

wranger

New member
פרסום בחלקים

מעניין. חלק מהתגובות לדיון בשרשור התקלה הטכנית (הזמנית!!) בפורום השכן ציינו חוסר שביעות רצון של הכותבים מההכרח לחלק רשומות למספר חלקים - כי לא כולם יעברו הלאה, לחלק הבא. גורם לי לתהות האם זה תלוי בקורא או שמא בכותב, שאמור לגרום לקוראים שלו לרצות להקליק להמשך. הלא אם חלק ב' ימשיך ישירות אחרי חלק א', אותו קורא שלא היה מקליק ממילא לא היה ממשיך לקרוא... לא? האם שמת לב, למשל, לירידה בתגובות או במספר הכניסות בין חלק אחד לאחר? ואגב, חוץ מהפעם ההיא שבה הייתה הגבלה על מספר המילים שאפשר לכתוב לתחרות, למה אתה סופר אותן? סתם?
 

motior

Member
אז ככה

כשפרסמתי את הרשומה הארוכה ההיא, לא הייתי בטוח שבכלל יש בה "עניין לציבור" ולכן כתבתי שאפרסם את חלק ב' רק אם ייראה לי שחלק א' מעניין. קיבלתי מספר תגובות אוהדות ופרסמתי למחרת את חלק ב'. מספר התגובות היה דומה לשתי הרשומות - מה שקצת מפתיע כי חלק א' קיבל "בחירת העורך" וחלק ב' לא, אבל אני מניח שמי שהגיע לחלק א' בזכות בחירת העורך והרשומה עניינה אותו עד כדי כתיבת תגובה המשיך גם לחלק ב'. אני מסכים עם ההיגיון שלך שמי שלא ממשיך לחלק ב' גם יפסיק לקרוא באמצע אם מדובר ברשומה ארוכה אחת. הסיבה שאני ממשיך לספור מילים היא שזה נותן לי עוד מדד האם הגזמתי בהתפלספויות שלי
וגם כמה אני צריך להתקרב לסיום. זה ממש פשוט ב-WORD, אז למה לא?
 

xcalibur

New member
כמו שאמרת הכול תלוי בכותב

ככותב וקורא עצלן מן המניין, לרוב כשאני נתקל בטקסט ארוך אני ישר מתבאס כי נדיר שנחה עלי המוזה לקריאה כה מאסיבית. מצד שני, אם הנושא נשמע מעניין או הכותב כבר מוכר לי, ייתכן מאוד שאקח את הסיכון. אם אתבדה קרוב לוודאי שאותיר מאחורי תגובת נאצה עסיסית על בזבוז דקותיי לחינם.
 

wranger

New member
תגובת נאצה על בזבוז דקותיך? ../images/Emo6.gif

זה כבר נשמע כתגובה מושקעת יחסית לרשומה ארוכה; אני הנחתי שפשוט תפסיק לקרוא באמצע ותצא...
 

xcalibur

New member
זה לא סותר :)

אני יכול להשתעמם אחרי שורה וחצי ועדיין להשאיר לבעל הבלוג "מתנה" על מפתן הדלת...
 

דנטל

New member
לא נוטה לקרוא רשומות ארוכות

אין לי סבלנות (אפילו את כל ההודעה שלך לא קראתי
) ובמעט הבלוגים שאני מנויה עליהם יש רשומות קצרצרות, עד כדי שני משפטים ברשומה כמו בבלוג "חדר 17".
 
למעלה