LemonLimeLilach
New member
היו כמה קטעים מצחיקים
(במיוחד עם סת' אבל מה חדש) אבל לוידעת, יותר מדי התמקדות בריאן ותכל'ס לא אכפת לי ממנו בכלל וגם לא מתרזה ומצידי שייזרק לבריכה כל פרק, זה מגיע לו אם הוא שוכב אם הארוסה של חבר ילדות שלו, כאילו... כמה מפגר אתה צריך להיות? ואחרי זה אתה מתפלא שמריסה לא סומכת עליך? אפחד לא צריך לסמוך עליך. אי פעם. פחות מדי סת' וכמעט בלי סאמר = אכזבה. כל הקטע עם אנה... מהיר מדי. "אני עוזבת". יום למחרת "אני עוזבת מחר". תנו לנו לעכל לפחות, זה נראה לא אמיתי כל המהירות הזאתי. לא הבנתי למה ג'ולי ולוק היו בכלל במסיבה. ואני אוהבת שמראים לנו את סנדי וקריסטן בתור דמויות של עצמם ולא רק בתור ההורים של סת', זה נחמד שיש להם סיפור ואנחנו מקבלים מבט אל החיים שלהם ולא רק אל "הזקנים האלה". זה מהנה.
(במיוחד עם סת' אבל מה חדש) אבל לוידעת, יותר מדי התמקדות בריאן ותכל'ס לא אכפת לי ממנו בכלל וגם לא מתרזה ומצידי שייזרק לבריכה כל פרק, זה מגיע לו אם הוא שוכב אם הארוסה של חבר ילדות שלו, כאילו... כמה מפגר אתה צריך להיות? ואחרי זה אתה מתפלא שמריסה לא סומכת עליך? אפחד לא צריך לסמוך עליך. אי פעם. פחות מדי סת' וכמעט בלי סאמר = אכזבה. כל הקטע עם אנה... מהיר מדי. "אני עוזבת". יום למחרת "אני עוזבת מחר". תנו לנו לעכל לפחות, זה נראה לא אמיתי כל המהירות הזאתי. לא הבנתי למה ג'ולי ולוק היו בכלל במסיבה. ואני אוהבת שמראים לנו את סנדי וקריסטן בתור דמויות של עצמם ולא רק בתור ההורים של סת', זה נחמד שיש להם סיפור ואנחנו מקבלים מבט אל החיים שלהם ולא רק אל "הזקנים האלה". זה מהנה.
