/tapuzforum/images/emo42.gifבוקר טוב/tapuzforum/images/emo42.gif ומלא באהבה

עושים טעויות בחיים...

יותר לא אתחתן כזה מוקדם! אין! למדתי לקח! חחח ואם את רוצה תשןבה יותר עמוקה, אז תקבלי אותה אפילו שמעולם מעולם לא סיפרתי על כך לאיש... אבל תמיד יש פעם ראשונה.. אז ככה, בתור בחורה הייתי מכוסחת עם הורי ומורותי רוב הזמן, הם לא הבינו אותי ואני לא הבנתי אותם!! בעזרתה "האדיבה" של אחותי הגדולה, שלא הבינה בזמנו למה היא גורמת!!!!,הייתי מקבלת ביקורת וגם האשמות שוא על דברים שלא עשיתי, על כל צעד ושעל! מובן שזה נהיה מין גלגל כזה שכבר אי אפשר היה לעצור אותו והיה לי ממש רע! אם את חושבת שרציתי להתחתן בשביל לברוח מהבית אז אינך אלא טועה! תמיד הסתכלתי בגיחוך על בנות שחושבות שנישואים יפתרו להן את הבעיות בחיים... כאשר נפגשתי עם מי שהפך להיות בעלי, לא רציתי אותו! הבטחון העצמי המופרז שלו הרטיע אותי מאד וגם המראה שלו לא מצא חן בעיני בכלל, וגם צורת הדיבור שלו! חוץ מיזה, הייתי כולה בת 18 ורבע והוא היה הראשון שנפגשתי איתו ובכלל לא בער לי להתחתן, חשבתי לעצמי: גיחצי בומבה! כל בחור שאפגש איתו, יהיה לי מה לדבר איתו, וכל אחד ירצה אותי, מה אני צריכה לקפוץ על ההצעה הראשונה שמציעים לי? אבא שלי, שהוא בנאדם מאד חכם הריח שאני לא מתייחסת מספיק ברצינות לענין ועשה דבר שלא ייעשה: הוא אמר לי: אם את עכשו אומרת לא על בחור כ"כ איכותי (ועל כך גם היום אין לי עוררין) אני מפסיק בזה הרגע לדאוג לך לשידוך! תסתדרי לבד, ומיצידי תתחתני עם הבחור הטמבל התת רמה- X שבת דודתך הציעה לך! (ההוא היה בחור חביב אבל עם קשיי למידה ורמת מישכל נמוכה באמת|) כנראה שאין לך רמה!! אני לא יודעת עד היום איך נתתי לו לשבור אותי ככה, ולעשות ממני כזאת אפס, אבל עובדה שהלחץ שלו עזר והתארסתי! במשך תקופת הארוסין, חוויתי עליות ומורדות, היו רגעים שרציתי לשבור את הכלים ולהעיף אותו לכל הרוחות והיו רגעים ששמחתי שהתארסתי איתו. מה שכן, ברגע שהגעתי למסקנה שאינני חוזרת בי מהצעד הזה, קיבלתי החלטה להשקיע את כל נישמתי ודמי בנישואים האלו ובאמת אני יודעת שאין הרבה זוגות שהיו להם כאלו חיים מדהימים בשנה הראשונה!!!! נתתי לו את כל הנשמה שלי ולא היו לי שום מעצורים בשום תחום, אהבתי אותו באמת ובתמים והודתי לה' על כל יום של חיים איתו! אבל הוא כנראה היה יותר מידי זחוח ולא ידע להעריך את מה שהיה לנו, והתחלתי להרגיש שהוא מתנשא עלי ולא מעריך אותי כ"כ והפסיק להשקיע מעצמו, והדבר הזה שבר אותי מבפנים לרסיסים, כי ידעתי שאני שווה מספיק בשביל שכל אחד אחר היה מטורף עלי...
 

אביטל60

New member
דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שאת פשוט מתוקה|4U

ודבר שני שאת מאוד חכמה לא כל אחד היה לוקח את המצב שלו בחיים ומתמודד איתם בצורה כ"כ יפה. והלוואי על כל הגברים אישה כזאת משמקיעה את כל כולה. למה הוא לא הבין את זה??? אוף!!! הם כ"כ טיפשים לפעמים, הם לא יודעים מה הם מאבדים!!! אבל לגבי זה שאבא שלך הכריח אותך זה קורה כ"כ הרבה בציבור החרדי. ויש על זה המון חילוקי דעות כי מצד אחד אני מכירה המון זוגות שאע"פ כן הסתדרו מצוין וחיים באושר ויש המון זוגות שלא הסתדרו או שלקח להם המון זמן להתרגל אחד לשני. והיה להם קשה בשנה ראשונה. בכל אופן איך שאת לקחת את זה זה מקסים, באמת!
 

candy77091

New member
מאוד כואב לי לשמוע כי באמת

מגיע לך יותר.ואם את שואלת אותי אני לא הייתי מסוגלת לחיות ככה. ואין מצב שאני אשקיע במישהו שלא משקיע בי. תני לי לחדש לך משהו-גם אני בתור בחורה הייתי מתכסחת עם הורים שלי,בבית ספר הייתי ילדה טובה כי אני בנ"א דיי סגור באופי שלי..וזה קורה כמעט לכל המתבגרים רק שבציבור החרדי בעיקר וגם הדתי זה פשוט לא מקובל!וזה אומר על הבחורה שהיא לא בסדר אם היא כזו ואני אומרת חבל!זה טבעי זה נורמלי זה חלק מההתפתחות,מגילויי האני שלך. לא מבינה אותך,איך יכולת להתחתן עם בנ"א שאת נגעלת מהמראה החיצוני שלו?מה שאבא שלך עשה א- זה אסון ב- (בסתירה מוחלטת לא) זה מאוד מקובל בציבור שלנו..ואני אומרת פוזות הוא עושה עלייך אני יודעת לעשות אותן פי כמה.(טוב אני לא אשת חיל אני מרדנית ,עדיין לא התבגרתי בעניין הזה) הורים שלי גם ניסו ללחוץ עליי אבל כפי שאמרתי אני יצור עקשן וזה ממש לא עזר להם.אני התחתנתי עם מי שרציתי בסופו של דבר.החתונה שלי היתה דבר שאנשים שיבחו ודיברו עליו ובאמת בתור אחת שהולכת להמווון חתונות אני יכולה לומר שזה היה משהו מיוחד. גם אני התחתנתי עם הראשון שהכרתי :)
 

candy77091

New member
אני כבר יותר מגילך ולא רואה את עצמי

במצב הזה..התחתנתי בגיל 20 והרגשתי צעירה נורא..
 

candy77091

New member
וטוב שכך.

השאלה אם היית מוכנה או שזה היה כי ככה זה או כאין ברירה..
 
אין ברירה?

אף אחד לא דחף אותי להתחתן. בדיוק ההיפך. כולם חשבו שאני עוד צעירה מידי (ההורים, הרב שלנו וכו') אפילו את אישי הייתי צריכה לשכנע שאני שלמה לחלוטין עם הבחירה שלי ושהיא מדעת. כי אפילו הוא פחד שאני אתחרט על בחירה בגיל צעיר כל כך. אני מרגישה שחיכיתי הרבה זמן להתחתן- מהבחינה ששנתיים קודם כבר החלטנו להנשא, והיינו מחוייבים לחכות את השנתיים האלו. בנסיבות החיים שהקב"ה זימן לי- זה היה טיימינג מושלם. אני לא חושבת שזה הגיל האידיאלי להתחתן בו. אני חושבת שבחרתי מסלול די מפרך {תתארי לך שרות-לאומי משולב בתחילת הריון, לימודים אקדמאיים מפרכים משולבים בגידול ילדים וכדו'} אבל אני לא הייתי מוותרת על יום אחד של אישי לצידי. אני בטוחה שהחיים היו יותר יפים אם הוא היה לצידי כבר ביסודי
 

candy77091

New member
מאוד שמחה לשמוע שיש אנשים

כאלה כמוך. אני לא מאמינה באנשים, כך שכמה שהייתי בטוחה בבן זוגי שבחרתי אני יודעת שלא הייתי בטוחה מספיק כמו שאני רואה את זה היום,אם הבנת את כוונתי.. הרגשתי נורא צעירה להתחתן והתחתנתי בתקופה מאוד נוחה-קיץ אין לימודים.. אני עדיין מרגישה מאוד צעירה,כנראה שזה אופי ולא יעזור כלום..
 
את מרגישה צעירה?

מבחינות מסויימות אני מרגישה ממש ילדונת. לא צעירה, ילדה. זה לא סותר את זה שברגע שלקחתי על עצמי מחוייבות של נישואין וילדים - אני אעשה את זה במלוא הרצינות והאחריות והמסירות שאני מצליחה.
 

candy77091

New member
אז הכל שאלה של רצון.

אני עדיין רוצה להישאר ילדה ובכל זאת להיות נשואה.. כמה שאת יכולה או כמה שאת בשלה זה עניין שונה ואני לא הרגשתי בשלה לזה עדיין..
 
אני הכי ותיקה!!!

יש לי ילדה בת 17 ותאומים בני 5 שלושתם ביחד או לחוד - וותק הוא וותק. ואני בת 33.
 
ילדתי בגיל 16

התגרשתי בגיל 17 וזה היה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לעשות! עליתי ארצה והתחתני שנית, בגיל 24 המקובל יותר (-: התאומים נולדנו אחרי טיפולים לא פשוטים, הם לא זהים מן הסתם כי זה בן ובת. ב"עולם שלי" יש תמונה של שלושתם.
 
ממש ממש ממש לא

תסביכים אישיים הייתי בטוחה שאף אחד בחיים לא יאהב אותי כי אני מכוערת אז הראשון ששם עליי עין נהיה בעלי לו היו אינטרסים משלו ואני נשארתי עם ילדה ועם הרבה יותר שכל תודה לאל מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו
 

candy77091

New member
אם זה לא אישי מדיי..

מה היו המטרות שלו? לא הרגשת צעירה מדיי ללדת?מדוע הנישואים התפרקו? שאלךת מסקרנות ,את לא חייבת לענות אם זה אישי לך מדיי או כל סיבה אחרת..
 
ואי, לא ראיתי ששאלת

ברוסיה, כידוע, בן אדם לא יכול לגור איפה שבא לו. הוא צריך להיות רשום במקום מסויים. אז ההוא ראה שיש לו הזדמנות לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם בחורה יהודיה טובה לגור איתה ולאכול בביתה וגם רישום מגורים קרוב לעיר הבירה. יצאה מזה גם ילדה אבל זה אף פעם לא הטריד אותו יותר מדי. כשמוריה היתה בת שנה עזרתי עומץ וגירשתי אותו מהבית, וכל הכבוד לי על זה. אני ממש גאה במה שעשיתי עם הנישאוים הללו ואין לי מה להסתיר.
 
למעלה