הרוב זה פשוט חוויות שלי עם חברים ואנשים חדשים
שהכרתי. הגעתי למסקנה: המטרה של אייקון היא להכיר אנשים. זה משהו שלא עשיתי שם מזמן. ראיתי את הסרטים "חתונה כימיקלית", "אינסומניאק סיטי סייקלז" ו"ארדאה". הראשון הוא סרט פורנו מיסטי סאדו מאזוכיסטי. כלומר, סרט על אליסטר קראולי. ואני מצפה למטאל שירים עכשיו את ראשו. הסרט מתחיל במותו הנורא של קראולי ומתרחש שנים רבות אחר כך כשמתחילים להתרחש כל מיני דברים מוזרים, ופרופסור שהיה תלמיד של קראולי והכיר אותו מגלה שהוא מנסה לחזור לחיים בגופו של אדם אחר. תוך כדי נסיונותיו דואג קראולי, כמובן, האיש הרשע ביותר בעולם, להשתין על תלמידיו במהלך הרצאה ולגרום לאורגיות ומפגשים מיניים רווי אלימות בין אנשים שונים, הכל לצורך מטרותיו. האמת? מעניין דווקא. אינסומניאק סיטי סייקלז היה בכורה של סרט ישראלי, ואחריו שיחה עם הבמאי. סרט מאוד מאוד מאוד כבד, אבל זה בגלל שהוא גם מאוד מאוד מאוד אמנותי. אני מצאתי אותו מעולה. זה התחיל בכלל כמיצג והפך לסרט. יש שם איש שמתעורר ירוי בחניון בתל אביב, ואחר כך אישה שמוצאת עצמה קשורה במלון בבייג'ינג. הכל נראה כמו חלום והסרט מאוד סוריאליסטי. מעולה. ארדאה היה סרט של חצי שעה והוא חלק מסיפור שכותב אחד האנשים שהיו בכנס, שהיה גם בעל דוכן שם. בקיצור, הוא החליט להפוך חלק קטן מהסיפור שלו לסרט ועשה את זה. 35 שחקנים שכולם חברי קהילת המדע הבדיוני והפנטזיה ומצלמת וידאו ביתית. סיפורה של אדראה סינראה, המייסדת של עיר הנאורות והחופש ארקמר. כתבתי גם בפורום אחר שלדעתי זו מכה ניצחת כנגד ההתמסחרות הנוראה שהייתה באייקון השנה, וצריך עוד הרבה יותר הפקות כאלה. ואני כותב את זה שוב גם כאן. חוץ מזה הלכתי עם חבר להרצאה על הפקת סרטי מדע בדיוני דלי או חסרי תקציב. ההרצאה הייתה של לואי סאבי, שאחראי לאיזה פסטיבל מדע בדיוני בלונדון או משהו כזה. לא באמת אכפת לי. הייתה הרצאה נחמדה בסך הכל. לא חידש הרבה. חוץ מזה הייתי שם מיום שני עד חמישי, ישנתי שם בכל הלילות. הייתי בסדנת כתיבה של פורום 438 כאן בתפוז. והכרתי מלא אנשים חדשים. למי שרוצה, יש 364 תמונות בפייסבוק. ולא, הן לא עולות לפורומים כאן. ניסיתי.