תראה, כבר יש לו גרין קארד והוא נחוש לנסוע.
אין טעם כרגע להגיד לו להישאר בבית, לא בשביל זה הוא הוציא גרין קארד. הכל עניין של סיכויים מול סיכונים. הוא גם רוצה לחפש עבודה במקצוע שבו הוא עוסק ויש לו כבר ניסיון כלשהו. בניו יורק ובעמק הסיליקון יש אותו סדר גודל הצע אך מחירים גבוהים. במקומות אחרים יותר זול, אך יש גם הרבה פחות הצע של עבודות בתחומו ולכן רוב הסיכויים שיקח לו עוד הרבה יותר זמן למצוא עבודה, אם בכלל, ובינתיים הכסף ייגמר, גם אם בקצב קצת יותר איטי. אז לדעתי סיאטל מציעה פשרה טובה מבחינת יחס בין הצע עבודות (בתחום שלו ולא רק) לעלות המחיה. נכון, אולי הוא לא ימצא עבודה כמתכנת בכיר, אלא באיזו משרה זוטרה עם שכר נמוך יחסית ולאט לאט יתקדם. אם הוא מוכשר בהחלט יש לו סיכוי. הם זוג שמוכן לחיות בצמצום ולכן הוא לא חייב שכר גבוה כמו בעל משפחה. הוא יכול לחיות בדירה קטנה של חדר שינה אחד באזור ללא בתי ספר טובים ובבניין לא הכי טוב ולשלם כ-1,500 לחודש. אילו יחידת הדיור שאנחנו משכירים עכשיו, למשל, הייתה פנויה - הייתי אפילו מציעה לו אותה במחיר אף נמוך יותר מזה וזו יחידה במקום ממש נחשב, והיא אפילו מרוהטת לגמרי. אני בטוחה שאפשר למצוא פה עוד מי שמשכיר כאלה. וגם אשתו יכולה לעבוד בשירותים או במכירות - האזור פה מתפתח במהירות ויש ביקוש מטורף לעובדים בתחומים שונים - ממטפלים לילדים ומשגיחים על חיות מחמד וכלה במוכרים בחנות. בסייפוויי שלנו, למשל, יש כל הזמן מודעות שדרושים עובדים, וכך גם באתר השכונתי. ברור שזה שכר מינימום או קצת מעל, אבל אם זה בתוספת לשכר שלו, עבור זוג בלי ילדים שחי בצמצום - יש להם סיכוי. אנשים רבים חיים ככה. אלה ממש לא החיים שהייתי חולמת עליהם במצבי כיום, אבל הם עוד צעירים והכל עוד לפניהם ואין להם התחייבויות פרט לעצמם. וכנראה שגם שום דבר לא מחכה להם בארץ כי הבחור כבר התפטר מעבודתו.
אין טעם כרגע להגיד לו להישאר בבית, לא בשביל זה הוא הוציא גרין קארד. הכל עניין של סיכויים מול סיכונים. הוא גם רוצה לחפש עבודה במקצוע שבו הוא עוסק ויש לו כבר ניסיון כלשהו. בניו יורק ובעמק הסיליקון יש אותו סדר גודל הצע אך מחירים גבוהים. במקומות אחרים יותר זול, אך יש גם הרבה פחות הצע של עבודות בתחומו ולכן רוב הסיכויים שיקח לו עוד הרבה יותר זמן למצוא עבודה, אם בכלל, ובינתיים הכסף ייגמר, גם אם בקצב קצת יותר איטי. אז לדעתי סיאטל מציעה פשרה טובה מבחינת יחס בין הצע עבודות (בתחום שלו ולא רק) לעלות המחיה. נכון, אולי הוא לא ימצא עבודה כמתכנת בכיר, אלא באיזו משרה זוטרה עם שכר נמוך יחסית ולאט לאט יתקדם. אם הוא מוכשר בהחלט יש לו סיכוי. הם זוג שמוכן לחיות בצמצום ולכן הוא לא חייב שכר גבוה כמו בעל משפחה. הוא יכול לחיות בדירה קטנה של חדר שינה אחד באזור ללא בתי ספר טובים ובבניין לא הכי טוב ולשלם כ-1,500 לחודש. אילו יחידת הדיור שאנחנו משכירים עכשיו, למשל, הייתה פנויה - הייתי אפילו מציעה לו אותה במחיר אף נמוך יותר מזה וזו יחידה במקום ממש נחשב, והיא אפילו מרוהטת לגמרי. אני בטוחה שאפשר למצוא פה עוד מי שמשכיר כאלה. וגם אשתו יכולה לעבוד בשירותים או במכירות - האזור פה מתפתח במהירות ויש ביקוש מטורף לעובדים בתחומים שונים - ממטפלים לילדים ומשגיחים על חיות מחמד וכלה במוכרים בחנות. בסייפוויי שלנו, למשל, יש כל הזמן מודעות שדרושים עובדים, וכך גם באתר השכונתי. ברור שזה שכר מינימום או קצת מעל, אבל אם זה בתוספת לשכר שלו, עבור זוג בלי ילדים שחי בצמצום - יש להם סיכוי. אנשים רבים חיים ככה. אלה ממש לא החיים שהייתי חולמת עליהם במצבי כיום, אבל הם עוד צעירים והכל עוד לפניהם ואין להם התחייבויות פרט לעצמם. וכנראה שגם שום דבר לא מחכה להם בארץ כי הבחור כבר התפטר מעבודתו.
