Kid A קשה לעכל

[Miko G]

Kid A../images/Emo97.gif קשה לעכל../images/Emo53.gif

אחרי ששחקתי עד דק את שלושת האלבומים הראשונים של "רדיוהד" (אגב, הכי אהבתי את "The Bends"

מושלם

) כמובן שהמשכתי לעבר "Kid A"- לא ממש המשכתי למען האמת, כי ברגע שהוא התנגן זה כבר היה ברור שהוא שונה לחלוטין ממה שהתרגלתי לשמוע מהם, אבל התאפקתי אך כבר בשיר השלישי פשוט לא יכלתי ועצרתי. זה היה יותר מידי ממוחשב, מדכא בצורה קיצונית והיה לי נורא קשה להקשיב לאלבום הזה. מה תוכלו לספר מהצד שלכם על האלבום הזה...

 

[black eyed angel]

הממ.....החוויה שלי..

kid a הגיע אחרי ציפייה ממושכת של 4 שנים. הייתי כבר מטורף עליהם מעל כל הראש מ -96, והמחשבה שאני עומד לקבל לידי אלבום חדש, חם חם מהיוצרים ישירות למערכת השמע שלי העבירה תחושת צמרמורת בכל הגוף. אפילו הגעתי למכירת החצות (שאיכשהו התחילה ב- 10 בלילה) וקיבלתי את הגירסה המוגבלת (זו עם הספרון הנוסף) ופוסטר חינם. שלא כמוך, כבר בשיר הראשון ידעתי שמדובר באלבום רדיוהד לכל דבר, רק קצת שונה (בלשון המעטה). אני מודה ומתוודה שלקח לי בערך שלושה חודשים לפני שהפסקתי לדלג על רצועות 2 ו-3. אבל מבחינתי how to disappear completely (רצועה 4) morning bell (רצועה 9) ן- motion picture soundtarck (רצועה 10) סימנו עבורי שלא משנה מה, אני אוהב את האלבום. 6 שנים אחרי, אני אומר בלב שלם ש- kid A הוא (ברוב ימות השבוע) האלבום האהוב עלי של רדיוהד. הוא מרגיע אותי, מנחם אותי ומעל הכל מכניס אותי לעולם נפרד, שונה ומעניין הן מוסיקאלית והן ויזואלית. אני יכול להבין מדוע אחרי שטחנת את שלושת הראשונים, kid A מגיע כשוק לא קטן...אבל לעניות דעתי, אם תתן לזה זמן, תופיע לפניך יצירת מופת מודרנית שלטעמי עולה בהרבה על Ok Computer ונוגעת עמוק יותר מ- the bends (בלי לגרוע דבר מאיכותן הבלתי שנויה במחלוקת). שורה תחתונה - תן זמן (וסליחה על החפירה) שמיעה מהנה.

 

[michael meiri]

תראה

אני מבין אותך לגמרי, לי זה קרה גם, שמעתי את דה בנדס חודשים שלמים ופתאום הראו לי שיש את קיד א בבית, שמתי אותו בנערכת ולא ממש יכולתי לעקל את מה ששמעתי, חיפשתי את הסאונד הגיטרות העצבני שיש בדה בנדס ופשוט לא מצאתי אותו, אז הנחתי אותו בצד. ביום הולדתי ה15 קיבלתי את אוקי קומפיוטר, וגם אותו לקח לי קצת לעקל ואז התאהבתי בו. עדיין לא שמעתי את קיד א ואז הגעתי להייל טו דה ת'יף וגם בו התאהבתי ובגלל השילוב של האלקטרוני עם הגיטרות זה פתח לי את הדרך לקיד א שהוא מסמל לי עולם ומלואו. אז עצתי אליך: קח את הזמן, תקשיב כל פעם לשיר אחד ואם אתה באמת אוהב את רדיוהד אז אתה תגיע לזה אם אתה רוצה או לא רוצה לאב פיס מיכאל

 

[Latisia]

אולי תשמע את הייל טו דה טייף קודם..

הוא יותר נוטה לכיוון אוקי קומפיוטר עם מעט אלקטרוני. הוא אולי יכול לפתוח אותך יותר לקיד איי..

 

[Miko G]

../images/Emo45.gif

נראה לי אני באמת קודם אשמע את "Hail to the thief" ואח"כ אנסה את "KID A". . .

 

[Gigantic Boots]

שירים שחייבים לשמוע בדיסק:

hot to disappear completely morning bell idioteque השיר הטוב בדיסק אבל אל תחשוב שאתה היחידי שלא מתחבר אלבום, גם אני לא כל כך.

 

[Knives Out]

לא! תשמע את כל האלבומים בסדר שלהם!

Kid A הוא האלבום הכי קשה לעיכול שהסתדרתי איתו בחיים שלי! זוהי ההיכרות שלי עם האלקטרוניקה בפעם הראשונה! בזמן שאתה חושב שזה אלקטרוני ומדכא וממוחשב מדי, ככה לומדים לאהוב באותו הזמן סגנונות אחרים, צריך לתת צ'אנס. Kid A הוא האלבום הכי אהוב עליי בכל הזמנים, הוא מדהים, אקספירמנטלי בטירוף, נכון, אך צריך לראות את הייחוד שבו. אני מבטיח לך שאם תשמע את האלבום במשך החודשים הקרובים לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, הוא יגדל עליך ואתה תתרגל ליופי החינני שבו. אם לא, אז מה לעשות לא כל רדיוהד בשבילך. ואני ממליץ בחום שתשמע את האלבומים בסדר הרגיל שלהם מכיוון שכמו ש Ok Computer בנוי מטראקליסט בסדר חשוב מאוד שהופך את האלבום למאסטרפיס, כך לדעתי גם האלבומים של רדיוהד.

 

[LostChild]

הנה דוגמא הפוכה לגמרי

אני הגעתי לרדיוהד מעולם האלקטרוניקה האבסטרקטית דברים שלידם KID A נשמע כמו פופ לגיטימי למדי ואני ממש לא אוהב את דה בנדס

 

[Knives Out]

גם אני..

לא כל כך סובל את The Bends ואני לא מחשיב את Pablo Honey כאלבום.. (מה זה פאבלו האני? XD) אבל הבן אדם הזה הגיע בדיוק מההפך ואם הוא רוצה להכיר.. זאת דעתי..

 

[kittycatbone]

חחח אתה מקרה מיוחד../images/Emo9.gif

הממ סתם

אבל אני זוכרת שדיברתי איתך על דה בנדס, ועובדה שאתה כבר יחסית אוהב אותו יותר, לא??

 

[Gigantic Boots]

אני הגעתי לרדיוהד מההשראה של תום

יורק: aphex twin dj shadow וכל האמנים הידועים...

 

[scooby4]

הנה משהו מצחיק:

אני הגעתי לרדיוהד כי חשבתי שזה יעשה אותי מגניב! חה!

 

[ילדה קטנה ואיש מפח]

../images/Emo6.gif

i like you

 

[kittycatbone]

איך שאני הגעתי לKID A....

את האמת שאני עשיתי דרך די מוזרה... שמעתי בהתחלה את the bends, אח"כ את ok computer.... אבל אז.. שמעתי את hail to the thief! את האמת, שהיה לי קצת קשה אפילו עם האלבום הזה בהתחלה לשמוע.. אבל השמיעה השניה והשלישית בערך, התחלתי להתרגל ולאהוב כבר שלושתרבע מהשירים, ועכשיו כמובן, אני מתה על כל השירים שבאלבום..! זאת הייתה ההתחלה שלי עם הסגנון האלקטרוני הזה שברדיוהד. ואת האמת שאז לא שמעתי אפילו שיר אחד מקיד א' אז לא היה לי מושג מה הוא..! אח"כ.. הגעתי לאמניזיאק (כן הלכתי קצת ברוורס

), שאותו בכלל היה לי מוזר לשמוע! אלקטרוני ביותר, אם כי יש שם כלים אקוסטים יותר (אם אפשר לומר אקוסטים?

) ואחרי קצת יותר שמיעות התחלתי גם אליו להתרגל ולאהוב ביותר... אחרי הרבה זמן *יחסית* שמעתי את קיד א'. ואת האמת! היה לי מוזר בהתחלה, אבל.. את אמניזיאק היה לי יותר מוזר לשמוע קודם. אני יכולה אפילו להגיד, שכבר בשמיעה שנייה התחלתי לאהוב את האלבום! ולדעתי זה בגלל שדווקא באתי בכיוון ההפוך והתקדמתי יותר לאט לקטע של האלקטרוני.. עכשיו, אחרי הרבה שמיעות של האלבומים מדה בנדס עד HTTT, אני כמעט בלב שלם יכולה להגיד שקיד א' הוא בהחלט האלבום האהוב עליי! כל פעם שאני שומעת את האלבום הזה, אני מגלה ניואנסים חדשים, דברים חדשים, ובעיקר, פשוט חושבת על כמה שהאלבום הזה הוא פשוט מושלם במלוא מובן המילה. אלבום מדהים, שהשירים בו מתחברים כל כך טוב אחד לשני, שלשמוע אותו הוא פשוט חוויה בעצמה, ולהפסיק באמצע זה פשוט כואב. אלבום שכשמסיימים לשמוע אותו מרגישים תחושה של "וואוו" ופשוט רוצים להעביר לשיר הראשון ולשמוע הכל שוב. אני מבינה מאוד איך קשה לך לשמוע את האלבום הזה... ואני לא יודעת אם להמליץ לך לחכות קצת, לשמוע פה ושם שוב ולהתחיל להתרגל, או פשוט ללכת בדרך שבה אני הלכתי, ולעשות רוורס מhail to the theif

תבחר את מה שאתה רוצה.. אבל אני יכולה להבטיח לך שבסופו של דבר תבין עד כמה האלבום הזה הוא פשוט מדהים.

 

[Knives Out]

אני אוהב חלק מthe bends

אבל לא אוהב.. Sulk Bones Nice Dream ועוד כמה..

 

[kittycatbone]

דווקא?

לצערי אין לי מושג איך אני לא זוכרת איזה שיר זה sulk (יש לי קטע עם לקשר בין השמות של השירים והשירים עצמם

) אבל את בונס אני ממש אוהבת! למרות שהוא לא שיר מסובך שכזה .. אבל ככה זה רוב האלבום גמככה. ונייס דרים פשוט... חלומי שכזה! (הממ מעניין איך זה יכול להיות קשור לשם השיר?

)

 

[לתומי יש אקדח ביד]

מסכים איתך בקשר

ל- Sulk Bones והייתי מוסיף גם את High&dry הבכייני יותר מדי לטעמי. אבל חוצמזה, דה בנדס הוא אלבום רוק לתפארת, גם כולל אותם, אבל פשוט עדיף בלי הם לא גורעים שומדבר השירים האלה, הם פשוט לא מוסיפים. וזה לא משהו שאני רגיל מרדיוהד. אני רגיל שאצל רדיוהד כל שיר מוסיף ומשבח, ואלה פשוט לא.

 

[Knives Out]

ת'אמת שאני כל כך לא אוהב את...

High n Dry ששכחתי ממנו לגמרי. וגם קליפ מעפן.

 

[kittycatbone]

פעם ממש אהבתיאת השיר דווקא...

אבל אחרי כמה זמן זה באמת שיר שכזה נמאס... כאילו הוא טוב! אבל נמאס

 

[ילדה קטנה ואיש מפח]

8), א

הסיפור שלי פחות יפה והדרגתי (בין אם בקדימה או אחורה) משל האחרים כאן... הכרתי את רדיוהד באופן מאוד מאוד מפוזר. הייתה (יש) לי חברה שפשוט ממש אהבה אותם ושלחה לי כל מיני שירים: הייתה לי ערבוביה שלמה מכל האלבומים, שלושה-ארבעה מכל אלבום, כך שמעולם לא הכרתי את רדיוהד באופן מסויים ואז נתקלתי באחר ומן עברתי תהליך הסתגלות. רדיוהד מאז ומתמיד היו בשבילי הכל ולא נתקלתי בשום בעיית התחברות. מה שכן, מתוך אמנזיאק אני חושבת שהכרתי רק שיר אחד, ומן 'עברתי הלאה' מרדיוהד יחסית מהר- אז בכלל לא שמתי לב אליו מספיק עד היום (אע"פ שהדיסק ברשותי). אבל זה לא חשוב באמת. הנקודה שלי היא שלא עברתי שום תהליך הסתגלות ושום דבר שלהם לא הכניס אותי לכזה הלם, פשוט מכיוון שהכרתי אותם כגוש אחד מגוון מלכתחילה. העצה שלי אליך היא לא לעשות את כל הסיבובים האלה ופשוט להריץ שוב את האלבום כולל התמקדות במילים - לפעמים ההתאהבות שלך במילים היא שתעורר בך סבלנות ורצון לשמוע שוב את השיר אפילו אם הוא לא משהו בשבילך.