Kid A
קשה לעכל

אל תבהל חבוב:)

זה קורה לכולם, זה אלבום כ"כ קשה לעיכול.נראה לי האלבום שלקח לי הרבה זמן להקשיב לו שוב ושוב ושוב, וכל פעם התאכזבתי. אבל יום אחד פשוט האזנתי לו פשוט ככה, והוא יחסית זרם לי מפעמים קודמות. וככה התחילה האהבה שלי לקיד א'. אני כ"כ מכיר את ההרגשה שקשה להקשיב לאלבום הזה, במיוחד השיר קיד א' היה כ"כ מוזר לי, כל כך קר, כל כך בלי רגש בלי תיאום עם האוזן, ככה לי לפחות זה הרגיש פעם ראשונה. ועוד כמה שירים באלבום הזה חשתי עם ההרגשה הזאת, כנ"ל לגבי ההמנון הלאומי שאפילו עד היום אני ממש לא אוהב את השיר הזה. אבל אני מאמין שאם תתן לזה מספיק שמיעות + קריאת הלירקס ביחד, יהיה לך קל יותר לשמוע את האלבום ואת הקונספט החבוי בו. באמת האלבום הכי קשה של רדיוהד, אך יש בו משהו מיוחד (זה גם האלבום שייחד את רדיוהד משאר הלהקות, ועושה אותם כ"כ מיוחדים בעיני ובעיני רבים אחרים) ואם כבר אלקטרוני, לפי דעתי יהיה לך קל יותר להתחבר לאמניזיאק מבחינת ה"זרימות" של האלבום, אבל זאת רק דעתי האישית. יש אנשים שיגידו לך שלהם יותר זורם קיד א'. בכל מקרה באמת, אל תתיאש :)
 

The Girl Who

New member
אני מניחה שלכולנו...

היה יחסית קשה לעכל אותו בהתחלה, ביחוד אם זה בא בסדר לאחר Ok computer. אין הרבה מה לייעץ, מאשר להציע שתנסה לשמוע אותו יותר, להתעמק בשירים ולהנות מהדקויות. אני חושבת שדווקא התעמקות אינטנסיבית בשירים תעזור להביא לעיכול, ובסוף גם להנאה מהם. הציעו פה גם שתתחיל עכשיו מ-Hail to the thief, ואני חושבת שזה רעיון מצויין! כי זה באמת מעין הכלאה שהיא של Ok computer ומשהו אלקטרוני יותר... ובכלל תהנה מאוד מהאלבום הזה(HTTT). הוא אישית כ"כ השפיע עליי...הוא מדהים בעיניי. בכל מקרה, גם לי, באופן כללי לרוב קשה לקבל אלבומים בשמיעות הראשונות, וזה לדעתי מעיד על כך שהאלבום לא שטחי, אלא עמוק, ומעניק משהו מעבר לחוויית השמיעה. וכך הם האלבומים של רדיוהד אני חושבת. אני חושבת שגם אתה בסופו של דבר תלמד להנות מסגנון מוזיקה שונה ואלקטרוני (מה שלי ממש היה קשה לקבל בהתחלה). בהצלחה
 

vegetable man

New member
הקושי הוא לא

בגלל האלבום "אקלטרוני", כי כפי שציינו פה ישנם דברים הרבה יותר אלקטרוניים מ-Kid A... העניין הוא שרדיוהד עברה פה שינוי דרסטי, ושינתה את צורת הכתיבה שלה, כמו את צורת הנגינה שלה. ההסבה לא היתה קלה, למשל לאד אובריין שמרוק גיטרות עבר לנגן על כל מיני כלי הקשה... פחות סולואים של גיטרה, יותר שימוש בקלידים ו-Ondes Martenot, כלי שג'וני אימץ. פחות חלוקה למבנה של בית/פזמון, יותר תבנית שחוזרת על עצמה רוב השיר (למשל, Everything is on it's right place). ויש עוד שינויים. האלבום הוא בעיני סוג של "תסמונת פוסט אלבום מופת", כלומר זה אלבום שמאפיין מה שבא אחרי אלבום כמו OKC. אם OKC הוא על חרדות, לחצים, פחד ממוות, הרי ש- KID A הוא כבר המוות, הכניעה, ואולי גם מה שקורה אחרי המוות. השינוי באמת לא בהכרח קל למאזין. מאלבום שונה וחייזרי (שמעתי את רוב שיריו לראשונה בהופעה שלהם בישראל), הוא תפס אצלי מקום של האלבום הכי אהוב בתקופה מסויימת. למעשה, בתקופה ההיא חשבתי שהוא הכי טוב שלהם, ואהבתי את העובדה שרוב האנשים לא התעמקו בו ממש, בצורה לא הוגנת, והשאירו אותו רק לי ולאנשים שפחות מאויימים ממורכבות. היום אני פשוט חושב שהוא ו-OK COMPUTER הכי טובים, כל אחד בדרכו. בקיצור, תן לו הזדמנות (רצוי ארוכה, הוא שווה כל רגע, כשמבינים את הקונספט).
 

Knives Out

New member
תסמונת פוסט אלבום מופת שיצרה...

אלבום מופת. :) והשיר KID A - אלוהים, כמה זמן לקח לי להתרגל אליו. הייתי מעביר אותו מהשיעמום וחשבתי שהוא הורס את האלבום, לא מבינים מילה אחת ממה שהוא אומר והשיר פשוט הרדים אותי. ואז שמעתי אותו בהופעה חיה ואהבתי מאוד, וחזרתי להקשיב לו באלבום והוא היה יפייפה. אחחח, Kid A .
 

kittycatbone

New member
קיד א' לדעתי

בהחלט שיר יפייפה. כזה מרגיע, חמוד, אני ממש ממש אוהבת אותו! את האמת שעל הפעם השנייה ששמעתי אותו מאוד אהבתי.. ולא הפעם הראשונה, כי הפעם הראשונה ששמעתי את האלבום הייתה למען האמת במטוס ושם לא שמעתי כמעט כלום כי מטוס זה דבר מרעיש!!! חוח.
 

whatever4

New member
קשה לעיכול או לא...

לדעתי קיד א' הוא אלבום בינוני. הבעיה העיקרית אצלי היא ה"פילארים" שיש באלבום. שירים שהם רק אינסטרומנטליים ומקשים להקשיב לאלבום כיחידה אחת. בנוסף אין אמירה מבחינת הליריקה באלבום. ת'ום נשאל למה בהייל טו דה טיף הם חזרו לצרף את המילים לאלבום והוא אמר- כי הפעם הוא הרגיש שלמילים באמת יש משמעות והפעם יש לו מה לומר. המילים הן המרכיב העיקרי שמקשר אותי לרדיוהד ובקיד א' זה די חסר.
 

orbiti

New member
שירים שהם רק אינסטרומנטליים?

ידוע לי רק על אחד - Treefingers, שהוא באמת קטע די אווירתי וקצת חסר תוכן, אבל הוא היחיד.
 

libro

New member
KID A הוא האלבום הראשון ששמעתי

של רדיוהד. זה היה בגיל 14, וזה הטריף לי תשכל. לא ידעתי עד אז, מזו מוסיקה. לא ידעתי שיש סוגים כאלה של מוסיקה, עמוסים בכל כך הרבה שכבות ורבדים, מוסיקה שמשלבת כל כך הרבה אלמנטים, אלקטרוניים, voice, אינסטרומנטליים ואפילו חצוצרות... זה שטף לי את המוח, ואחרי ששמעתי את האלבום הרגשתי כאילו עד עכשיו חייתי בבועה. עד עכשיו חשבתי שמוסיקה זה MTV וגלגלצ. וזה האלבום שבעצם פתח אותי לעולם המוסיקה :)
 

Miko G

New member
תודה../images/Emo13.gif החלטתי../images/Emo3.gif

אני אתחיל לשמוע כל שבוע שלושה/ארבעה שירים מהאלבום, אותם אני אחרוש באותו שבוע, עד שאני אגיע לשיר אחרון ואחזור שוב- עד שאולי גם אני אגלה את היופי הנסתר באלבום המוזר
הזה.
 
למעלה