Life

[הכל נפלא]

שאלה חשובה ומעניינת

באמת קשה קצת לזהות את החיים בתוך הבלגאן ההתאבדותי הזה שאנחנו חיים בתוכו. הרי הכל מכוון נגד החיים, ונגד להיות עם מה שיש "להיות שם", להיות במקום בו נמצאים. האנשים עסוקים בבריחות ובמילוי פקודות וציפיות. עבור מקבלי ההחלטות, החיים הם חלק מהמכונה שנועדה להעשיר אותם, יחד עם המכונות והחפצים והמושגים הוירטואלים, פס ייצור של יצורים מדויקים, מכונות, רובוטים שנמצאים באותו מקום ומביטים לאותו כיוון. הפכנו ל"הומו קונסיומר", הפכנו את החיים למוצר, מותג. איך צריך לחיות? מכיוון שאנחנו לא נמצאים מול מה שיש, לא מחוברים לצרכים האמיתיים אלא לצרכים המזויפים שיוצרים הפרסומאים עבור בעלי החברות שמייצרים מוצרים מיותרים ומזיקים, אנחנו כבר לא יודעים מי אנחנו ומה אנחנו. לובשים מותגים, ונראים כמו מוצרים זהים על המדף בסופרמרקט. בורחים מעצמנו, וחיים את החיים כמסלול שנקבע עבורנו מראש. "יש לי חיים" - זה אומר שיש לי עבודה שאני עובד בה שמונה שעות בלמכור או לייצר מוצר או שירות מיותר ומזיק, יש לי מכונית מרעילה, בית שבשבילו הרסו בתי גידול של אחרים, יש לי ילדים שאני שולט בהם ומתכנת אותם, כי ככה צריך, יש לי אישה שהיא פשרה, חפצים שאני מפחד שיגנבו לי, משכנתא וחתול מסורס. החיים הם מה שיש לי, מה שרכשתי, קפיטל.

 

[Lonly badger]

יש לי זהות משמע

יש לי תוכנה שדרכה אני פועל. שעליה אני צריך להגן. people that act like machines machines that act like humans בגלל זה להרגשתי ש cyberpunk עדיין חי ורלוונטי יפה מאוד. כזאנר שמתקשר גם למציאות וגם לרוחניות בימינו ובכך לעתיד שלנו הוא רלוונטי גם כן. But the observer is the observed התוכנה היא המפעיל, אנשים לא מודעים לכך, הם לא מודעים שהם יוצרים את האושר ולא כל הדברים שהם קונים או מעריצים, הם לא מודעים לכך שבין שני האוזניים שלהם יש להם יכולת חישוב יותר מהירה מלרוב המחשבים שהם יקנו בימי חייהם או יכולות מעבר למקובל. הם לא מודעים שלגוף שלהם יש אינטיליגנציה משלו , הם מפרידים כל דבר ודבר ובכך מבזבזים וחוסמים זרימת אנרגיה. הם זה בדיוק אני, ואני זה הם.