../images/Emo194.gif חמודה! ../images/Emo23.gif
אותך אני אוהבת
הממ אוקי, יש לי חבר, הייתה לי אהבה, כלומר.. בערך.. רגשות. אני לא אוהבת לקפוץ ולהגיד אהבה, לפני שהייתה את ההגדרה המדוייקת שנאמרה ע"י שני הצדדים. זה מעט מבהיל אותי, למען האמת. בשבילי אהבה זה משהו מאוד מאוד חזק. זה פרפרים בבטן, זה לא להפסיק לחשוב על הבנאדם, זה שהבנאדם עושה לך טוב רק מעצם היותו חלק מהחיים שלך, זה... מין סם כזה. אתה מסתובב בעולם עם תחושה תמידית של אופוריה. זה כמו ששנה שעברה הייתה לי תקופה שלא ממש התרכזתי בלימודים, לא יודעת.. סתם.. והיה יום הורים, והמחנכת שלי אמרה את זה לאמא שלי, ואמרה: "לא יודעת, יש לך חבר חדש? את מאוהבת?" ממש ישר קפצה לנושא. אשכרה סם כזה.
אבל זה עוצמתי ברמות, לשני הכיוונים. גם לכיוון של העצב, וזה יכול להרוס בנאדם. החשיבות שאהבה תופסת אצלי? וול.. הממ. אני מאוד אוהבת לאהוב, כן? אנשים, בכלליות. לאו דווקא בני זוג.. כי את זה לא יצא לי כזה הרבה. אז, נראה לי שזה די המקום הראשון. אני לא יודעת, אני לא אוהבת נגיד את הבנות האלה שברגע שיש להן חבר, הן רק רק רק איתו וממש פתאום נעלמות לחברות שלהן מהחיים.. כי עזבו את מה שנהיה עם החברות אח"כ, עזבו מה החברות מרגישות, עזבו הכל.. בסופו של דבר- כל דבר טוב נגמר, אין מה לעשות.. אלה החיים.. אז לעשות אותו, את האהבה שלך אליו, את האהבה שלו אלייך- למרכז החיים? זה לא טוב, כי אז, כשזה נגמר, פתאום את כמו תינוק שלומד ללכת.. את מתחילה לחקור את העולם, ולמצוא מחדש את התחביבים שלך, מה מעניין אותך, מה את אוהבת, החברות שלך, מחדש.. הכל. הממ.. חבר טוב או בן זוג.. טוב, אצלי זה לא ממש אותו דבר כמו בדר"כ.. יש לי בעיה. פעם היה לי ידיד הכי הכי הכי טוב בעולם, לפני שנה. הוא היה הכל בשבילי, הוא היה שם בתקופות קשות שלי, הוא היה יותר מכל חברה טובה/הכי טובה אחרת, הוא היה מותק, כ"כ אהבתי אותו. עד שהתחלתי לקלוט שהוא ממש ממש מתחיל להתאהב בי. להתאהב. והוא לא הפסיק. וזה הגיע למצב נורא. והוא אף פעם לא אמר לי, אבל הוא התחיל לעשות לי סצינות קנאה כשדיברתי על בנים או משהו כזה, אז הפסקתי להיות ידידה שלו, והוא מצא חברה עכשיו, ועד היום אנחנו לא מדברים. עברה שנה מאז
היה לי מאז עוד ידיד הכי טוב, וגם הוא התחיל להשתנות מאז שנהייתי עם האקס שלי, ובטח ובטח מאז שחזרתי לחבר הנוכחי שלי.. אז יש ריחוק. ככה שאני לא ממש מאמינה בקטע הזה, לצערי. אני אוהבת ידידים טובים וזה, אבל אני ממש קלטתי שאי אפשר אף פעם שזה יהיה לגמרי אפלטוני, אף פעם. אלא אם כן הוא הומו או שאת לסבית או משהו. עם הבן זוג שלי עכשיו אני מדברת על הכל, הוא מייעץ לי בדברים, וזה ממש עוזר לי, הוא גרם לי להפסיק לעשן, להתחיל לסדר את החדר, עזר לי ביחסים שלי עם המשפחה שלי, עזר לי להפטר מהרגלים נוראיים של עצמי באופי שלי, עזר לי להיות בנאדם רגוע ומסודר יותר, פחות היסטרי, פחות אוכלת-סרטים. אז נראה לי ש...בן זוג.. וול, ביקשת חפירה, נראה לי שדפקתי לך חפירה
אוהבת! 3>
טוב יאללה. שרשור אהבה
הרי אנחנו שביעיסטים,אז אנחנו חיים תחת האופוריה הזאת. אז כמה שאלות בנושא
ובחייאת ראבק. תשתפו פעולה....אני רוצה טאגליינס מפוצצצצצצצצצצצצים!];
