טוב../images/Emo3.gif
אז אין חבר,גם לא היה אחד שממש היה תחת ההגדרה הזאת. מערכת יחסים קצת גדולה עליי,ביחוד כל עיניין האהבה... כל הרגשות,והאכזבות,והציפיות,והדרישות וכל הסיטואציה הזאת....נורא מלחיצה אותי. ברור,הייתי רוצה מישהו. אבל יש לי כרגע...פשוט מישהו,שזה לא רציני. וככה אני אוהבת את זה
אהבה בשבילי זה לא להפסיק לחשוב על הבנאדם,זה להתרגש מכל מילה שהוא אומר לך ולאהוב אותו ב'זכות..' ולא 'אפילו ש..' [מקווה שהסברתי ברור חח] כמו שנעה כבר אמרה,אז אני מסכימה איתה, אני גם כן בנאדם שאוהב תמיד. אני אוהבת את כל מי שאני איתו בקשר. בין אם זה החברים שלי ובין אם זה בני זוג. אהבה ומערכת יחסים אבל אף פעם לא אצלי בעדיפות ראשונה,אני לא יוצאת מפרופורציות אחרי הכל, יש דברים יותר חשובים מאהבה....אם אני אתן למישהו את כל עולמי,אחרי שזה יגמר אני אשאר כמובן בלי כלום. מה גם,שחברים תמיד יהיו יותר חשובים לי מבן זוג....כי כשהאהבה תיגמר,החברים הם אלו שישארו...ובסופו של דבר,הם היחידים שמשאירים בי הרגשה שאני לא לבד. אעהה...אין לי מה להגיד עוד!