Madcap

דןטאון

New member
Madcap

מה אתם חושבים על האלבום הזה של סיד? קראתי פה ושם שהאלבום זכה לביקורות סבירות/בינוניות/מחמיאות/פושרות/מתעלמות. גם המכירות אם אני מבין נכון לא הרקיעו שחקים. אני כשלעצמי חושב שהאלבום מעניין ונגיש מאד. זו לא אופרה גדולה כמו שפינק פלויד עשו אחר כך (והחלו לעשות באותה תקופה) וזו לא יצירה מהליגה של PIPER, אבל זה אותו סיד, עם אותה כתיבה מתנגנת/מתחרזת/מפלרטטת, מילים שמתקשרות רק בגלל המקצב וכו'. בסה"כ אלבום מצוין, לפי דעתי. כיף לשמוע, ואם נותנים לאלבום הזה "להגיע" ולא דוחקים להגיע למסקנות אחרי שמיעה אחת או שתיים הוא בהחלט נותן ניצוצות של כישרון גדול מסיד, ומוסיקה בהחלט טובה, לזמנה וגם ממרחק הזמן. מה דעתכם?
 

חרטושה

New member
נשבר לי הלב כששמעתי אותו.

אלבום נוראי, ואני לא מתכוונת דווקא מהבחינה המוזיקלית, או שכן. כלומר פשוט שומעים מה מצבו של סיד בשירים. השירים קטועים, מבולבלים, קצת כמו התסמינים של הסכיזופרניה שניתן היה לשמוע הדים שלהם בראיון שנתן סיד בשנת 71. אלבום שממחיש בצורה הטובה והכואבת ביותר את מצבו העגום של סיד. במילה אחת, פשוט עצוב. האלבום מעולם לא היה צריך לצאת לפי דעתי, ורואים שהוא יצא רק מפני שחבריו לשעבר ללהקה רצו "לעשות טובה" לאיש חולה.
 

דןטאון

New member
לא מסכים

יש שם קטעים שבהם נשמע בפירוש שהאיש אינו "שפוי", יש שם קטעים שבהם הוא מחוספס, קטוע, מפסיק לנגן וממשיך. יש שם גם קטע אחד (בבונוס טרקס) שבה הוא מסיים את Love you ומיד אומר: "Can I do it again please?". הרגע הזה, דווקא הוא, הרג אותי. אבל ככלל האלבום טוב, היה צריך לצאת, אלו שירים ראויים, טובים, מאד סיד בארטים. דווקא הקלטתם במצבו הייתה המעשה האחד שהיה צריך לעשותו (לדעתי) שאחרת האיש היה נעלם עוד יותר מוקדם. מספיק לשמוע את dark glove כדי להבין שהוא באמת היה צריך מישהו, חבר, שיהיה אתו, לידו, שיקשיב לו, שיקליט, שיעזור. והם היו שם, האלבום הזה היה יכול לעזור לו יותר מכל דבר אחר. ושוב, כל זה לדעתי... האלבום הזה מרגש ביותר, בדרכו, ואני חושב שהוא נפלא.
 

חרטושה

New member
נסכים שלא נסכים ../images/Emo13.gif

האלבום מרגש אני מסכימה, אבל לא בצורה חיובית. זה כמו לתפוס מישהו בקלקלתו, בשעה שהוא חלש ולפרסם את זה ברבים, זו מן מציצנות. יש כמובן מעריצי סיד מושבעים, שבשבילם כל מה שהאיש עשה הוא פשוט מדהים ונפלא ונהדר, אבל בעיני זה משהו שרוג'ר ודיוויד עשו בשביל עצמם יותר מאשר בשביל סיד.
 
אני נוטה להסכים עם דן בעניין

מרבית השירים שסיד הקליט בשני אלבומי הסולו שלו הם שירים נפלאים. הם אינם שירים שלמים - יותר דמואים של שירים מאשר שירים גמורים - אבל זה כנראה המקסימום שהיה ניתן להוציא ממנו בשלב זה. אני חושבת שהשאלה האם היה צריך להוציא את האלבום (האלבומים) או לא, היא שאלה לא רלבנטית. גם משום שאני שמחה שיש לנו את ההזדמנות לשמוע את השירים האלו, אף אם אינם 'שלמים', ומצבו הקשה של בארט אכן ניכר בהקלטות, וגם משום שבנסיבות הקלטתם והוצאתם של האלבומים, השאלה הזו כלל לא עלתה על הפרק. הקלטות Madcap החלו בניצוחו של מלקולם ג'ונס, מפיק ש-EMI הצמידו לבארט. ג'ונס עמל קשה, במשך זמן רב, אך לא הצליח להשלים את האלבום. בנסיבות שנויות במחלוקת, הוא הועזב מתפקידו ע"י EMI, וגילמור ורוג'ר ווטרס החליפו אותו (גם כן בנסיבות לא ברורות). השניים סיימו את ההקלטה והמיקסינג של האלבום במשך יומיים וחצי (שהתפרשו על כשלושה ימים). במהלך ימים אלו, הפלויד גם הופיעו באיזו מכללה, ולכן חצי יום השניים לא היו באולפן. מיד לאחר השלמת האלבום, החלו לעבוד על אלבום נוסף. כמדומני שגילמור אמר, באחד הראיונות, שהרעיון שלהם באותה תקופה היה להעסיק את בארט ככל שאפשר. הם האמינו, שאם הוא יעבוד, הוא ישתקם. זו היתה השתקפות של התפישות האנטי-פסיכיאטריות שהיו מקובלות בקרב החוגים בהם הסתובבו, באותה תקופה. גילמור אף התגורר באותם ימים באותו בניין בו גר בארט, והיה יכול לראות את דירתו מחלונו. יש להניח שהבחירה בדירה לא היתה אקראית. יש גם להניח שגילמור (שהפיק את האלבום השני יחד עם ריק רייט) האמין, שאם הוא לא יוציא את מרבית ההקלטות, EMI תבטל את החוזה עם בארט. ללא חוזה הקלטות, מצבו היה עלו להתדרדר עוד יותר. לכן היה עליו לחץ לכלול באלבומים ככל שאפשר. יש וויכוחים על השאלה מדוע גילמור בחר בקטעים מסויימים ולא אחרים - הוא לא כלל באלבומים את השירים Opel ו-Bob Dylan Blues, שהם מעולים, אך כן כלל בהם שירים קטועים, באיכות נמוכה בהרבה. לא ברור גם מדוע גילמור סרב להתיר את הוצאתם של השירים האלו באופן רשמי, במשך שנים רבות (ובמקרה של Bob Dylan Blues, אף התכחש לקיומו. רק ב-2001 התברר שהוא החזיק את ההקלטה, כל השנים, בכספת בביתו). אבל אני לא חושבת שיכול להיות וויכוח על איכותם של השירים עצמם, במנותק מהביצוע הרעוע. Dark Globe הוא אכן דוגמא טובה: זהו שיר מופתי. שיר זה, וגם אחרים שמופיעים בשני האלבומים, זכו לעשרות גרסאות כיסוי במשך השנים, וזה לכשעצמו מעיד על איכותם.
 

The Albatross

New member
אגב, מאילו אלבומים לקוחים השירים

Dominoes ו- Terrapin? גילמור עשה להם קאבר בהופעה שלו ברויאל אלברט הול לפני 3 שנים, והם ממש מוצאים חן בעיני.
 

חרטושה

New member
הטיעון האחרון חמק ממני.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שגם השיר האלמותי Rhythm is a Dancder של הלהקה המיתולוגית !Snap נכתב על ידי מוזיקאים רציניים לגמרי כנראה, שנהנו גם כן מהשפעות מוזיקליות שונות במהלך הקריירה שלהם והומאז'ים כאלה ואחרים. או כמו שאימא שלי הייתה אומרת: אם כולם יקפצו מהגג וגו'..? (וטענות פולניות באמת שחותמות את העסק). חוץ מזה נדמה לי שהקהל הרחב ברובו שרוי תחת איזו אשלייה בדבר תפיסה פסאובדו- רומנטית של כל עניין השגעון. הבנ'אדם משוגע, הבנ'אדם יוצר, וואלה הוא בטח גאון! לי אישית נראה שהפיכת התאים האפורים שלך לעיסה לא ממש עוזרת לשפר את התפקוד השכלי בשום רמה.גאון הוא היה קודם, משם אפשר רק לרדת. ואני אומרת את זה במנותק לגמרי מההשלכות המוסריות של כל העסק.
 
לא הבנתי

האם את טוענת שבמשך 25 השנים האחרונות, בערך, עשרות אמנים שהקליטו שירים של בארט עשו זאת מתוך תפישה רומנטית של השגעון? זה פשוט לא נכון. אני עצמי בוודאי לא מחזיקה בתפישה כזו. יחד עם זאת, זה שהוא היה חולה נפש באותה תקופה לא הופך את השירים שכתב באותה תקופה אוטומטית לחסרי-ערך. מרבית השירים בשני האלבומים - לא כולם, אבל רובם - הם מצויינים, לטעמי. והייתי אומרת זאת גם אם הם היו נכתבים ע"י מישהו אחר.
 

חרטושה

New member
מה שאני טוענת הוא

שאפילו אם האפיפיור הכי קרוב לאלוהים, זה לא אומר שהוא מדבר איתו כל לילה. רוצה לומר, עשרות-אלפי-מליוני אומנים בעבר ובהווה הושפעו מבארט עד כדי כך שהם טרחו לעשות קאוורים לשירים שלו- אז מה? זו עדות למה? לזה שבארט השפיע על אלפי נפשות רעבות לאומנות? על זה שהשירים שלו הם סוג של מיינסטרים? זה לא הוגן לפי דעתי לשפוט את היצירה של בארט על פי הטעם המוזיקלי של אנשים אחרים, ולא משנה לי, ולא צריך לשנות לי, שהם מוזיקאים בעצמם.
 
זה עדות לכך

שהרבה אמנים חושבים שהשירים שלו טובים. אחרת הם לא היו מקליטים קאברים לשיריו. כל אחד ואחת, כמובן, רשאים לחשוב אחרת.
 

holo

New member
אני די מסכים עם חרטושה

אני אישית לא מבין למה סיד בארט נחשב לגאון, ואני חושב שיש פה כמה בפורום שמעריצים אותו הערצה עיוורת רק בגלל שזה סיד בארט ורק בגלל מה שקרה לו.. זה מה שאני חושב לפחות.
 

brotos

New member
תסביר 'הערצה עיוורת', כי נראה

לי שאי-אפשר להעריץ אדם לפני ששמעת - ואהבת! - מה שהוא עשה.
 

holo

New member
אני מאמין שאוהבים את המוזיקה שלו

גם אני אוהב את החלילן, פשוט יש כאלה שבעיניהם כל מה שסיד בארט הוציא זה גאוני, אני לא יודע אם זה בגלל השיגעון שלו או בגלל שנאמר על שיר שלו שהוא גאוני פעם אחת, אין לי מושג. אני אישית לא רואה בו גאון, פשוט רואה אותו כיוצר מוכשר מאוד.
 

brotos

New member
אני אגיד ך\לך משהו על סיד.

הבנאדם, בגלל אופיו, מוערץ- הרבה יותר ממוערך. 'גאון' מתאים לסיד כמו כפפה, הרבה יותר מ'יוצר מוכשר מאוד'. זה קשור לאופי יצירתו: על גבול הטירוף, דברים הזויים ולא-תמיד מובנים. הוא גם הצליח ליצור דברים מדהימים בתקופה קצרה מאוד... נו, בקיצור, אפילו שאופנתי נורא להיות סידופיל, כדאי שתנסה להבין מאיפה מגיעה ההערצה הכנה לאדם. לא מקום של עיוורות, אלא של חיבור, של זרימה יחד עם הבנאדם והיצירה שלו. מקווה שהצלחתי להבהיר.
 

brotos

New member
אני אגיד לך משהו על סיד.

הבנאדם, בגלל אופיו, מוערץ- הרבה יותר ממוערך. 'גאון' מתאים לסיד כמו כפפה, הרבה יותר מ'יוצר מוכשר מאוד'. זה קשור לאופי יצירתו: על גבול הטירוף, דברים הזויים ולא-תמיד מובנים. הוא גם הצליח ליצור דברים מדהימים בתקופה קצרה מאוד...נו, בקיצור, אפילו שאופנתי נורא להיות סידופיל, כדאי שתנסה להבין מאיפה מגיעה ההערצה הכנה לאדם. לא מקום של עיוורות, אלא של חיבור, של זרימה יחד עם הבנאדם והיצירה שלו.מקווה שהצלחתי להבהיר.
 
לא מסכים איתך

ארבעתם בעצם רצו רק לעזור לו בלי שום תמורה... מי שבאמת רצה לסחוט מסיד את שאריות הגאונות והכשרון הם חברות ההקלטה שהחליטו להפיר חוזה עם הפלויד וחתמו חוזה איתו כי האמינו ששום דבר לא יצא מהארבעה... יש הטוענים גם שהם סיפקו לסיד יותר כדורי אל.אס.די וחשיש כדי שהוא יצור משהו גדול מהפייפר. ולנושא אחר לגמרי, חרטושה את נראת לי אחת שיודעת קצת פסיכולוגיה; היום חשבתי על זה, אחרי הפרת החוזה עם הפלויד, לדעתי, ווטרס האמין בליבו שהוא מוסיקאי גדול כמו סיד בארט מנהיגו לשעבר שאותו העריץ והיה למקור השראה מרכזי בהרבה משיריו, אז זה כמו "אפקט הפיגמליון = נבואה שמגשימה את עצמה" הוא חשב על זה כל הזמן ושאף להגיע לאותם הישגים כמו סיד: כותב, מלחין ויותר מכך, מנהיג בלתי מעורער, וזה מה שקרה אחרי הצד האפל והלוואי והיית כאן. עם אנימלס והחומה והפיינל קאט. מה אתם חושבים? (תפתחי שרשור חדש במידה ואת חושבת לקדם את השרשור ואם יש לך מידע מקצועי בנושא אז מה טוב)
 
על איזו הפרת חוזה אתה מדבר?

EMI לא הפרו חוזה עם הפלויד. הלהקה נשארה חתומה בחברה, עד עצם היום הזה. סיד פשוט קיבל חוזה כאמן יחיד. אלו היו מנהלי הלהקה, פיטר ג'נר ואנדרו קינג, שהעדיפו להמשיך עם בארט, משום שחשבו שהוא הכשרון בלהקה. גם ג'נר וקינג לא הפרו את החוזה עם הפלויד - השותפות בין השישה פשוט פורקה, בהסכמת כל הנוגעים בדבר (אם כי אפשר להתווכח על מידת הסכמתו של בארט). לא ידוע לי שמישהו נתן לו בכוונה סמים כדי שיצור "משהו גדול", או בכלל.
 
הבנתי את הטעות

התכוונתי למה שכתבת... שהמנהלים שלהם לא EMI כפי שחשבתי, עזבו אותם ובחרו להתמקד בבארט. אבל זה עדיין השפיע על האגו של ווטרס!
 

חרטושה

New member
בקשר למי חתם עם מי

באמת אתה צריך לפנות למחלקה המשפטית
. בגדול, אני אדם קטן אמונה. במיוחד בפסיכולוגיה. לא ייאמן כמה אני שונאת את הדבר הזה (אחד מהתארים שלי הוא באמת בשכונה, אבל מהר מאד התפכחתי ועזבתי את זה תודה לאל). אבל כל זה לא משנה כמה אמיתות בסיסיות. לדעתי ווטרס הוא אחת מהאישיויות הכי מרתקות בתעשיית המוזיקה. הוא חי על הגבול הדק (מאד דק) שבין נורמליות לפתולוגיה, וזה הרבה יותר מעניין משני הקצוות האחרים (אנשים "נורמליים" לגמרי, נניח שזה קיים, או "משוגעים" לגמרי). לדעתי יש לו אישיות דומיננטית קלאסית (עד שזה מגיע לנשים, הא-דה- דירלה-דה-דה) וחסרת פשרות במובנים מסוימים. האיש לא נתן לאירוע טראגי, כמו השתגעותו בטרם עת של בארט (הסולן והדמות המובילה עד אז, להזכיר!), לפרק את הלהקה ולעמוד בדרכם להצלחה. כמה להקות כאלה אתה מכיר? כמה אנשים כאלה אתה מכיר? באיזשהו מקום היצירה והלהקה שיחקו תפקיד הרבה יותר מכריע בעבור ווטרס מאשר החברים בלהקה, שהם האנשים עצמם (כולל סיד). כלומר השלם גדול מסכום חלקיו. עדות לזה גם אפשר למצוא במאבקו המשפטיה ידוע של ווטרס בשאר החברים בשנות ה- 80'. ווטרס הוא האומן בלהקה, גילמור ורייט הם המוזיקאים. לדעתי היצירה (וגם ההטבות שנובעות מההצלחה, בוא לא נכחיש) הם הכוח המניע העיקרי מאחורי ווטרס. אני לא חושבת שהוא רצה להידמות לסיד, הוא יותר מידי דומיננטי בשביל זה, אבל ברור שסיד היווה בעבורו מקור השראה מסוג כלשהו, ויותר מזה הסתלקותו היוותה בשבילו השראה, וההבדל דק אבל חשוב!
 
למעלה