OCD , אשמה, טיקים. ו"מונק"

[noah000]

תכף קוראת, תודה ../images/Emo9.gif

 

[noah000]

אה, אופס, כבר עניתי עליו ../images/Emo6.gif מעופפת

 

[סוס פרא המקורי]

סוס פרא המקורי רוצה להגיד:

קראתי את השרשור ואני מרגיש צורך להגיב. מפאת קשיי ריכוז, הצלחתי רק עכשיו לקרוא את השרשור עד סופו, ולא רציתי להגיב לפני שאני אקרא את הכל. אני מכיר את המצב שבו אנשים בבית חושבים שאוסידי זה "סתם שטויות, עניין של כח רצון ואפשר להפסיק עם זה אם רק רוצים". אבא שלי במשך שנים היה נוזף בי ומעליב אותי, כנראה כי הוא חשב שכשאני אהיה מבוהל ומושפל מהתגובה שלו אני לא ארצה יותר לעשות טקסים (כאילו שבמצב רגיל "רציתי" לעשות אותם). ואני חי עם הורים שבאמת האמינו בתקופות ארוכות שהבעיה איתי זה "מה יגידו אנשים שרואים אותי" ולא מה שאני צריך לעבור בתוך עצמי. אני רוצה להגיד שאפשר להתמודד עם האוסידי גם בסביבה לא תומכת. קשה, אבל אפשרי. סדקלאון, אני יודע מה עובר עלייך, ואני מחזיק לך אצבעות ומבטיח לך בוודאות שסביבה לא תומכת זה לא מה שצריך להכריע את המאבק בינך לבין האוסידי. ובכלל, מי אמר שהסביבה שלך תישאר לא תומכת? הבעיה הזו עם חוסר ההבנה עשויה להיפתר. כדי להאיץ את הפיתרון כדאי לך לפנות ליועצת בית הספר או לסוג אחר של תמיכה חיצונית (אני חוזר כאן על מה שקודמים לפני הציעו), כי יכול להיות שאמא תקבל את הדברים אחרת אם היא תשמע אותם מ"איש מקצוע מלומד". עוד רעיון - אולי את יכולה להסביר לה על האוסידי כשזו לא שיחה של שתיכן לבד, ונמצא אתכן עוד מישהו שתומך בך ונותן לך תחושה של גיבוי. ואפשר גם לתת לאמא לקרוא מאמרים בנושא האוסידי. נועה, אני מחזיק גם לך אצבעות. אני מכיר את ההרגשה של "זיהום עצמי". אני יודע בדיוק למה את מתכוונת. במילים אחרות, אולי זה נדיר, אבל גם לי יש את זה. בקשר לתיאוריה לגבי ה"בוז", שנועד למנוע חזרה למקום בו נמצא מי ש"בזים" לו: אני חושב שזו תיאוריה חכמה מאוד, ושכדאי להביא בחשבון את האפשרות שכך הם הדברים. אני מתנצל אם בלבלתי כאן בין נועה לבין SADCLOWN. אני מתנצל אם כתבתי כאן דברים לא רלוונטיים, שנובעים מכך שהתקשתי לקרוא את השרשור ואולי הבנתי דברים לא נכון. ואני אוהב את כל מי שמופיע בשרשור הזה (ובפורום בכלל) ותומך בכולם. אני שמח לראות שאנשים עוזרים כאן אחד לשני. אני לא חושב שהוספתי כאן הרבה לשרשור, אבל הפגנתי נוכחות, ואנשים כאן קיבלו עכשיו תזכורת לכך שאני איתם בליבי.

 

[noah000]

תודה סוס ../images/Emo24.gif

לא בלבלת.

 

[SadClown]

תודה רבה

אני לא בטוחה שיש לי אוסידי ככה שמצד אחד אולי אני אלך ליועצת, היא תדבר עם אמא, בסוף אמא תיקח לפסיכולוג ואם בסוף אין לי כלום... אז זה יהיה קצת מבייש... אבל בכל מקרה חשבתי לדבר עם בת דודה שלי שהיא גדולה ואני די קרובה אלייה לאחרונה ואולי היא תעזור לי לפנות לאמא. אני רק צריכה למצוא איך לספר לה. תודה סוס

 

[noah000]

את יודעת,

אני דווקא חושבת שאם תלכי ויתברר שאין לך "כלום" זה יהיה נהדר. בדיוק כמו שלא צריך להתבייש שעשית בדיקות דם והן יצאו בסדר. גם ללכת כדי לשלול בעיה זה לגיטימי. ומעבר לזה - לדעתי אחוז גבוה ממי שהולכים לפסיכולוג, ולא רק חד פעמית, הם לא אנשים עם איזו אבחנה. לפעמים צריכים עזרה גם למשהו שאין לו הגדרה ושלא נופל לשום קטגוריה. יש בעיות שמציקות? רוצים לפתור אותן? לגיטימי, גם אם אין להן שם. מה שחשוב זו איכות החיים שלך. שיהיה בהצלחה!