Omg

[0Pandemonium0]

יש לו רק ספר אחד, התמונה.

השאר הם מחזות.

 

[MetalSinagouge]

אני קראתי.

אבל לא נראה לי שהבנתי מזה משהו.

 

[Lonly badger]

בינתיים התמונה שיש לי בראש

לדוריאן גריי, the premises are: nothing as it seems , everything is rotten ואולי משהו בקשר homosexuality - או שאני טועה.

 

[MetalSinagouge]

../images/Emo35.gif

לא יודע. טוב. האמת היא שאם ללכת לפי סטריאו-טייפים באמת יש משהו עליז למדי בדמות של דוריאן גריי. אני אישית אהבתי את הדמות של החבר של באזיל (שמו ברח לי מהראש). מה שמצחיק בדמות הזו,זה שהיא אומרת דברים שנחשבים "טאבו" בחברה המתוארת, מה שמוביל לתגובות די משעשעות במחשבה שנייה. יש לו מיני הגיגים על נישואין וכאלה.

 

[Lonly badger]

כולנו דו מיניים בבסיסנו

פסיכולוגית וביולוגית. למה אתה חושב יש לי פטמות.

 

[MetalSinagouge]

../images/Emo35.gif

השאלה היא האם זה רק ברמה אינטלקטואלית. או שאנו באמת מאמינים בזה. מזכיר לי עוד איזה קטע מסיינפלד, אני לא בדיוק זוכר איך ומה, אבל הפרק סבב סביב הומואים, ותמיד כשמישהו מהחבורה הזכיר הומו, הוא דאג לומר את המשפט הבא: Not that there is anything wrong with that. בנימה תמימה שכזו.

 

[Lonly badger]

אני זוכר את הפרק ../images/Emo13.gif

 

[kyle]

סיינפלד!../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

 

[0Pandemonium0]

אוקיי, ככה.

אוסקר וויילד היה ביסקסואל מוצהר. הוא היה נשוי וכנראה היה משועמם מנישואיו, ומכאן הדיעות של הנרי על נישואין, מטאל. בנוסף לנישואיו ניהל אוסקר וויילד רומנים ידועים עם שני גברים, אם אני זוכר נכון. אביו של אחד מהם כתב עליו שהוא מבצע מעשי סדום, בשגיאת כתיב, ואוסקר וויילד תבע אותו על הוצאת דיבה בעידוד החבר שלו, שהיה הבן של הנתבע. בסוף יצא שוויילד הואשם בביצוע מעשי סדום, לשון התקופה ל"הומוסקסואליות" והושלך לכלא, ואם אני לא טועה אפילו עבד עבודות פרך. כאשר יצא הוא התבודד מן החברה והפך לנווד בשם "סבסטיאן מלמות'", על שמו של הקדוש פטרון ההומואים, סבסטיאן ממלמות'. הוא נפטר בשנת 1900 מדלקת קרום המוח, בגיל 46. אוסקר וויילד הושפע מתנועות אסתטיות, שייחסו חשיבות רבה ליופי ולאומנות. ב"תמונתו של דוריאן גריי" יש הרבה מן המוטיבים האלה, כאשר דוריאן גריי הוא בעצמו אסתטיקן נרקיסיסט שלא מסוגל להפסיק להסתכל בתמונה שלו. בנוסף לכך הוא הדוניסט והולל. גריי, זאת אומרת, לא וויילד. על מצבתו של וויילד בצרפת מפוסל מעין מלאך עירום, אלא שמישהו שבר את איברי המין שלו. בשנת 2000 או אלפיים ומשהו, מישהו החליט לעשות טקס לזכרו של וויילד והשתיל על המצבה איברי מין חדשים מכסף. מנהג מפורסם בקרב מעריצי וויילד הוא לנשק את המצבה בשפתיים מרוחות בשפתון, ואכן המצבה מלאה כל-כך בטביעות שפתיים עד שכשראיתי את התמונה חשבתי שהכתמים האדומים האלה הם חלק מהאבן. אם תיכנסו לוויקיפדיה תוכלו לראות את התמונה בגדול, ואם ממש בא לכם לראות מוזרויות של אנשים, חפשו את סימני הנשיקות על שפתי המלאך ועל אשכיו החסרים. כן כן.

 

[MetalSinagouge]

פששש... enlightening!

ראיתי את התמונה, זה באמת מדהים. אסטתיקה זו מלכודת. אני לא זוכר איפה קראתי מין ביקורת כזו על אנשי המערב, להסתכל בכל משטח משקף כדי לראות את הבבואה שלהם, מעין לוודא "שהם" שם. צריך להגמל מזה.

 

[Lonly badger]

דוקא לא

אם אנשי המערב יסתכלו - והמון מסתכלים - על הבבואה שלהם מספיק זמן ובעיקר להתרכז לתוך העיניים, זה תרגיל רוחני מצויין. את רוב האנשים זה מבלבל וזה מוזר בשבילהם , הם ישר מגיעים למסקנה הנכונה - זה לא יכול להיות הנה. כי ה"זה" שהם מחשיבים כ"אני" הוא הצורה החיצונית שלהם , המחשבות שלהם , והרגשות שלהם. ככה שזאת חוויה מאוד מאוד.. מעבר למילים. לדעתי זה דבר טוב. וזה ההפך מלמשל בן אדם שמסתכל על המראה ובודק איך השיער שלו את הג'ינס שהוא קנה , הוא לא מתמודד עם מי שהוא. הוא בורח מהאמת.

 

[Lonly badger]

בקשר להדוניזם

הידד לדיוניסיות , הידד לאנרגיית Yang , הידד לכאב ולהנאה גופנית ולכאוס, הידד להשתכרות ולאיבוד הכרה, הידד לאורגיות , הידד לאלימות כמשחק(כמו שגורי אריות מתאמנים לקראת בגרות , או ילדים -לפעמים מבוגרים דופקים כריות אחד בשני) , הידד למיניות , הידד לסיבובים סחור סחור , הידד לשימוש במילים ובמשחקי מילים עד אשר ההגיון והמשמעות אובדת עד שלא נשאר דבר חוץ מהנאה, הידד לצחוק בלתי נשלט ואקסטזה, woot to all of that אבל, אבל. מדי פעם. כמו שאליאסטר קראולי אמר (מסתבר) inflame thyself הקטע הוא ש(מסתבר) הוא התכוון מדי פעם, ולא כל הזמן. ללא איזון, וללא הרמוניה וללא תשומת לב וכבוד לשאר הדברים .. אתה תאבד שליטה.

 

[MetalSinagouge]

הקטע שאנחנו לא עושים את זה.

אנחנו בודקים את המראה. יצא לי לקרוא על האגו ביומיים האחרונים, זה מין גל של מדיה שמסתדר כך שזה לטעמי. מוזר. לפי מה שאני מבין, האגו כמו שאמרת, מואכב מהמחשבות והרגשות. אבל אם נשים לב לאיך אנחנו מתפקדים בחברה, נשאלת השאלה: מה קדם למה: התפקיד "שנגזר" עלינו לשחק בחברה ואז באים הרגשות המתאימים לתפקיד או ההפך. אני לא יודע מה אני אומר האמת

בכל אופן, אותו תפקיד, יכול להיות חיובי לנו, אבל יכול להיות שלילי כמובן. לדוגמא אנשים נוטים לקטלג, אז תאר לעצמך מה מרגיש אדם שידוע בתור "סטלן". סטלן לא יכול ללמד טוב, הוא לא יכול להיות רציני, וככה אותו אדם ישחק, אפילו שיש לו IQ 140.

 

[Lonly badger]

האגו

ego --- זמן לאטימולוגיה חברים: בא מהמילה egg כי זה מגן עלינו ומקיף אותנו כקליפה , אליפסה כזאת. אני אנסה להסביר לפי שלוש פילוסופיות ותבניות שלדעתי קרובות לאמת. לפי פרויד, יש איד , אגו , סופר-אגו. הסופר אגו - הוא כל הערכים העליונים שלנו שהאגו בנה , המוסר והדברים שאנחנו לא יכולים לעבור עליהם כמו להרוג או להגיד דברים רעים .. זה משתנה מאדם לאדם. האיד - הלא מודע, הוא מקור החייתיות והליבידו - יצר המין , כל החלקים שאנחנו מסתירים מהחברה , החלקים האפלים. אבל מהאיד גם נובעים כל החלקים היצירתיים , ככה שיש לו שימוש חשוב. האגו הוא זה שחווה את המציאות, והוא מגשר בין הסופר אגו לאיד, הוא זה שכביכול עושה "משא ומתן" בין המציאות לבין הסופר אגו. הוא חלק קריטי אבל כל אחד משאר החלקים(סופר אגו ואיד) הוא גם קריטי, הם עובדים ביחד. הבעיה היא אצל בן שאין איזון בין האיד לבין הסופר אגו ואחד מהם משתלט. אדם שהוא רק סופר אגו לא יבלה עם אנשים כל כך או יתן לעצמו להנות או לאכול כל מיני דברים או לשתות וכדומה, סקס... כן? אדם שהוא רק איד, יהיה או פושע או חולה מין או פשוט חיה .. כלומר אי אפשר לדעת הוא יכול להיות גאון שנובח. הלא מודע הוא דבר ללא תבנית ולא צפוי. לפי יונג(זה לא כל התיאוריה רק מה שאני יודע), שהוא היה תלמיד של פרויד, אבל לעומתו הוא התמקד על הלא-מודע הקולקטיבי, ארכיטיפים , הצל וכדומה... הוא אומר שהנפש מורכבת מדברים כמו פרסונה - החלק שבנו שחווה את המציאות , persona היא מסכה ביוונית, מפה אנחנו מקבלים את המילה person . הפרסונה היא חשובה לנו כבני אדם שמתפקדים במימד שכזה של מציאות הוא מגן עלינו , אנחנו צריכים סוג של מסיכה כי בלעדיה אנחנו נהיה פגיעים מאוד לחברה , למציאות וכדומה. אחריו בא האגו (ככל שאני אמשיך אנחנו מתקדמים פנימה לעבר העצמי - האני האמיתי - the self) שכאמור הוא ממוסך בפרסונה, האגו נמצא על סף הלא מודע, נתקדם יותר פנימה ונתקל בצל . the shadow הוא ארכיטיפ(תבנית של נפש ,סמל שחוזר על עצמו בכל התרבויות בפסייכי של האנושות, כלומר - טיפיקלי לכל נפש [ארכי=קדום, טייפ - סוג]) לכן לכל אחד יש כזה, אני לא ארחיב אבל זה די מרתק, החלק הזה יש בו את כל מה מודחק , כל הזבל שאיתו אנחנו לא רוצים להתמודד מודחק לשם וכל החלקים שאנחנו לא מאמינים שיש בנו , כי יש בנו את הכל. אם נתמודד עם הצד האפל שבנו ונתקדם יותר פנימה נגיע בסופו של דבר אל מי שאנחנו באמת , נכיר את עצמנו טוב ונגלה את הפוטנציאל החבוי שבנו. אבל כדי שנוכל לעשות זאת נצטרך להתמודד עם הצד האפל שבנו. לפי אקהרט טולה, האגו הוא מה שמפריד ביננו לבין האמת , לבין מי שאנחנו באמת. האגו כמושג רוחני, מורכב מהדימוי העצמי שלנו , המחשבות שלנו והרגשות שלנו . כל כאב נפשי שאנחנו חווים הוא פרי יצירתנו , אך לא ישירות . זהו ה pain body - גוף הכאב (בתרגום לעברית) אשר "מכריח" אותנו לחוות את הכאב, כי הרי כל מי שמודע באמת ושפוי לא ימשיך לגרום לעצמו כאב = suffering . כל רגש - emotion לפי אקהרט הוא הפרעה , היישר מהמונח בלטינית emovere שממשעו to disturb אבל זה לא כולל דברים כמו אהבה , ו joy להבדיל מה pleasure שהוא גופני נטו ולא נובע מפנים אלא הוא פשוט גל של אנרגיה שמחיל בעצמו את הפוטנציאל להפוך לsuffering בחזרה , כל מה שמפריד בינהם הוא האשליה של זמן. לפי אקהרט כדי שנהפוך מודעים עלינו להתמקד בהווה , ודבר זה לא צורך כוח מיוחד כל אחד יכול לעשות זאת מכיוון שהאגו תלוי בזמן , הוא תלוי בחשיבה , והוא איננו יכול לשרוד היכן שלא קיים זמן פסיכולוגיה(חשיבה על העתיד או העבר) . ככל שאתה נהפך ליותר מודע איכות החשיבה והחיים שלך תעלה(זהו. מאוד מאוד בקצרה, בטח עשיתי understatment מפספספת לטולה) .

 

[kyle]

יש על כל זה סרט בשם "ויילד".../images/Emo13.gif

סרט מעולה ומומלץ לכולכם.

 

[הם קוראים לי]

כן, ואז

או שירד גשם או שישלחו אותנו לאברבנל או ששניהם!