ON THE ROAD - הסרט
- פותח הנושא Jflyaway
- פורסם בתאריך
אז ככה
קודם כל - ולפני הכל - זה סרט חובה לקוראי הפורום הזה. גם אם יש לי הסתייגויות מסויימות (מעטות) מאספקטים מסויימים, וגם אם הספר לא לגמרי נאמן לספר (וזו לדעתי לא בעייה...) - זה סרט מהנה, מעניין, מרתק, ודי מעיף.
יש לו לסרט אווירה של סרטי אינדיפנדנט-סינמה, שנפגעת לדעתי רק מהכללת קריסטין דאנסט, שחקנית לא משהו... הוליוודית מדי בשביל המכלול של הסרט.
השחקנים הראשיים מצויינים, הפסקול מדהים, הבימוי טוב מאוד, גם אם הוא לא עיקבי והקסם נשבר פה ושם במספר אפיזודות תמוהות, ובכמה סצנות שלא ממש עובדות. אבל כמו שאמרתי, זה בקטנה. בגדול הסרט מצליח בין השאר להמחיש תקופה בצורה משכנעת ואוטנתית, וביחוד להעביר סוג של אינטימיות אנושית שפסה מהעולם ולא נשאר ממנה הרבה בקולנוע (ובחיים בכלל) בעידן החרטא, קרי: בימינו. זה לא אומר שזה סרט אינטימי, ממש לא, אבל הוא מצליח להביא למסך איזושהי ישירות וכנות אנושית שקשורה למושג החברות, היחסים, איך שלא תקראו לזה.
זו הצצה לשוליים ההזויים מאוד של קבוצה שולית מוטרפת בסוף שנות הארבעים, ובלי קשר לספר, יש בסרט תמונה די מרתקת של הסצנה שסובבה סביב קרואק, וויליאם בורוז, גינסבורג , קסידי ושות'
ללכת.
לא להשוות לספר
וליהנות
תיכף תבוא המנהלת ותגיחד דברים שלה
קודם כל - ולפני הכל - זה סרט חובה לקוראי הפורום הזה. גם אם יש לי הסתייגויות מסויימות (מעטות) מאספקטים מסויימים, וגם אם הספר לא לגמרי נאמן לספר (וזו לדעתי לא בעייה...) - זה סרט מהנה, מעניין, מרתק, ודי מעיף.
יש לו לסרט אווירה של סרטי אינדיפנדנט-סינמה, שנפגעת לדעתי רק מהכללת קריסטין דאנסט, שחקנית לא משהו... הוליוודית מדי בשביל המכלול של הסרט.
השחקנים הראשיים מצויינים, הפסקול מדהים, הבימוי טוב מאוד, גם אם הוא לא עיקבי והקסם נשבר פה ושם במספר אפיזודות תמוהות, ובכמה סצנות שלא ממש עובדות. אבל כמו שאמרתי, זה בקטנה. בגדול הסרט מצליח בין השאר להמחיש תקופה בצורה משכנעת ואוטנתית, וביחוד להעביר סוג של אינטימיות אנושית שפסה מהעולם ולא נשאר ממנה הרבה בקולנוע (ובחיים בכלל) בעידן החרטא, קרי: בימינו. זה לא אומר שזה סרט אינטימי, ממש לא, אבל הוא מצליח להביא למסך איזושהי ישירות וכנות אנושית שקשורה למושג החברות, היחסים, איך שלא תקראו לזה.
זו הצצה לשוליים ההזויים מאוד של קבוצה שולית מוטרפת בסוף שנות הארבעים, ובלי קשר לספר, יש בסרט תמונה די מרתקת של הסצנה שסובבה סביב קרואק, וויליאם בורוז, גינסבורג , קסידי ושות'
ללכת.
לא להשוות לספר
וליהנות
תיכף תבוא המנהלת ותגיחד דברים שלה
מזל שרפרשתי
טרם קראתי את מה שכתבת. זוהי התרשמותי.
שקראתי את "בדרכים" דמיינתי בעיני רוחי עולם שלם. סאל פרדייס בן דמותו של קרואק היה שרירי כקרואק ודין מוריארטי בן דמותו של ניל קאסידי היה היפה והמקסים בגברים. מלא קסם אישי, שבין אם אתה גבר או אישה אין לך את היכולת לסרב לו וקרלו מרקס בן דמותו של אלן גינסברג משורר בראשית דרכו, מלא בכשרון, שרק מחכה להתפרצות הגדולה שעוד תבוא.
עולם דמיוני שלם נפרש לעיניי. הנסיעות הארוכות במשאיות עם טיפוסי שוליים ואנשים החיים לגמרי על הקצה המרכיבים עולם ומלואו, מועדונים קטנים שבהם מנגנים ג'אז רגע אחרי המלחמה....וכן הבנזדרין הסם הממריץ חביבו של קרואק בחיים האמתיים.
וולטר סלאס הבמאי לקח על עצמו משימה לא פשוטה - לביים סרט המבוסס על ספר אייקוני, שנכתב בשלשה שבועות מטורפים ובלתי אפשריים בהם לא הניח קרואק את אצבעותיו לרגע כשהוא ניזון מקפה וסמים ממריצים ויש המכנים את צורת כתיבתו בעצם כהקאה.
הסרט הצליח בצורה מקסימה לתאר חברות. מן חברויות שאני לא יודעת אם הן קיימות היום ואם כן הן נדירות ומיוחדות במינן. העולם היה אחר וחברים טובים החולקים יחדיו תאוות נדודים, סמים, אלכוהול וטבק כבר מזמן עברו מן העולם.
מי שליהק עשה עבודה נפלאה בבחירת הגברים.ויגו מורטנסן, סאם ריילי ו- Garrett Hedlund הן בחירות סופר מדוייקות.
גם סטיב בושמי מגיח בסצנה לכאורה משנית אך חזקה ביותר. בחירת הנשים קצת לוקה בחסר והן נשארות לא מרשימות בעליל ולטעמי גם לא סקסיות וחבל.
אחד הדברים המקסימים בספר הוא מצבי התודעה השונים שעוברים הגיבורים וולטר סאלאס הבמאי מצליח בצורה יפה ביותר להעביר את התחושות האלה למסך הגדול ואין זה קל בכלל. הוא משתמש בתאורה. במשחקי אור וצל, בצבעים היוצרים תחושות חמות ותחושות קרות , שמשקפות רגשות וזה בעיני היה הדבר בסרט.
ומחמאה אחרונה לפס הקול, שבדמיוני השתעשעתי רבות מה הייתי עושה איתו. פס הקול לא אכזב. אהבתי את קטעי הג'אז, אהבתי את קטעי הבלוז ובמיוחד את הקטע הזה.
אז לכן לראות אותו בקולנוע ולא על מסך הטלוויזיה גם לא בפלזמה 50. זה לא אותו דבר. ולכו מהר כי הסרט לא יחזיק מעמד שבוע בקולנוע.
"בדרכים" הוא ספר ששימש השראה לדור שלם אך אינו ספר לכל אחד. גם הסרט אינו מיועד לכל אחד. גם הפורום הזה. וטוב שכך.
טרם קראתי את מה שכתבת. זוהי התרשמותי.
שקראתי את "בדרכים" דמיינתי בעיני רוחי עולם שלם. סאל פרדייס בן דמותו של קרואק היה שרירי כקרואק ודין מוריארטי בן דמותו של ניל קאסידי היה היפה והמקסים בגברים. מלא קסם אישי, שבין אם אתה גבר או אישה אין לך את היכולת לסרב לו וקרלו מרקס בן דמותו של אלן גינסברג משורר בראשית דרכו, מלא בכשרון, שרק מחכה להתפרצות הגדולה שעוד תבוא.
עולם דמיוני שלם נפרש לעיניי. הנסיעות הארוכות במשאיות עם טיפוסי שוליים ואנשים החיים לגמרי על הקצה המרכיבים עולם ומלואו, מועדונים קטנים שבהם מנגנים ג'אז רגע אחרי המלחמה....וכן הבנזדרין הסם הממריץ חביבו של קרואק בחיים האמתיים.
וולטר סלאס הבמאי לקח על עצמו משימה לא פשוטה - לביים סרט המבוסס על ספר אייקוני, שנכתב בשלשה שבועות מטורפים ובלתי אפשריים בהם לא הניח קרואק את אצבעותיו לרגע כשהוא ניזון מקפה וסמים ממריצים ויש המכנים את צורת כתיבתו בעצם כהקאה.
הסרט הצליח בצורה מקסימה לתאר חברות. מן חברויות שאני לא יודעת אם הן קיימות היום ואם כן הן נדירות ומיוחדות במינן. העולם היה אחר וחברים טובים החולקים יחדיו תאוות נדודים, סמים, אלכוהול וטבק כבר מזמן עברו מן העולם.
מי שליהק עשה עבודה נפלאה בבחירת הגברים.ויגו מורטנסן, סאם ריילי ו- Garrett Hedlund הן בחירות סופר מדוייקות.
גם סטיב בושמי מגיח בסצנה לכאורה משנית אך חזקה ביותר. בחירת הנשים קצת לוקה בחסר והן נשארות לא מרשימות בעליל ולטעמי גם לא סקסיות וחבל.
אחד הדברים המקסימים בספר הוא מצבי התודעה השונים שעוברים הגיבורים וולטר סאלאס הבמאי מצליח בצורה יפה ביותר להעביר את התחושות האלה למסך הגדול ואין זה קל בכלל. הוא משתמש בתאורה. במשחקי אור וצל, בצבעים היוצרים תחושות חמות ותחושות קרות , שמשקפות רגשות וזה בעיני היה הדבר בסרט.
ומחמאה אחרונה לפס הקול, שבדמיוני השתעשעתי רבות מה הייתי עושה איתו. פס הקול לא אכזב. אהבתי את קטעי הג'אז, אהבתי את קטעי הבלוז ובמיוחד את הקטע הזה.
אז לכן לראות אותו בקולנוע ולא על מסך הטלוויזיה גם לא בפלזמה 50. זה לא אותו דבר. ולכו מהר כי הסרט לא יחזיק מעמד שבוע בקולנוע.
"בדרכים" הוא ספר ששימש השראה לדור שלם אך אינו ספר לכל אחד. גם הסרט אינו מיועד לכל אחד. גם הפורום הזה. וטוב שכך.
Son House "Death Letter Blues"
קטע פצצתי. זה אולי בלוז, אבל זה הכי רוק שיש.
בסרט היו 2 קטעי בלוז, קטע או שניים "היליבילי" וכל היתר ג'אז, אבל בלט במיוחד הפסקול המקורי שהיה ברובו ג'אז כלי הקשה ובאס, ללא כילים אחרים.
למי שיש את ההקלטות של קרואק עצמו שמקריא קטעים עם המוסיקה ברקע - זה דומה (מודולו)
שימו לב למה שאמרה נורית: הסרט לא יחזיק יותר משבוע כי אין צופים לקולנוע כזה. שבת בערב, אולי 20 איש ואישה. זה מעט.
לרוץ ולראות
קטע פצצתי. זה אולי בלוז, אבל זה הכי רוק שיש.
בסרט היו 2 קטעי בלוז, קטע או שניים "היליבילי" וכל היתר ג'אז, אבל בלט במיוחד הפסקול המקורי שהיה ברובו ג'אז כלי הקשה ובאס, ללא כילים אחרים.
למי שיש את ההקלטות של קרואק עצמו שמקריא קטעים עם המוסיקה ברקע - זה דומה (מודולו)
שימו לב למה שאמרה נורית: הסרט לא יחזיק יותר משבוע כי אין צופים לקולנוע כזה. שבת בערב, אולי 20 איש ואישה. זה מעט.
לרוץ ולראות
אם לא הייתם כותבים מה שכתבתם
לא הייתי מתקרב לסרט הזה עם מקל של 10 מטר. הביקורות עליו קטלניות. אפשר להניח שהסרט לא יועד לאלה שלא קרובים ברוחם לעולם הביט, גם אם הם מבקרי סרטים. אבל ההאשמה המשותפת לכל הביקורות, וקראתי כמה כדי למצוא איזו דחיפה ללכת, היא אשמה חמורה מאוד: שיעמום ואנמיות.
מה עכשיו - נראה שאוריד עותק, הסרט מסתובב הרבה זמן ברשת. מקסימום, הלכו שעתיים, דברים מוזרים מזה קרו כבר.
לא הייתי מתקרב לסרט הזה עם מקל של 10 מטר. הביקורות עליו קטלניות. אפשר להניח שהסרט לא יועד לאלה שלא קרובים ברוחם לעולם הביט, גם אם הם מבקרי סרטים. אבל ההאשמה המשותפת לכל הביקורות, וקראתי כמה כדי למצוא איזו דחיפה ללכת, היא אשמה חמורה מאוד: שיעמום ואנמיות.
מה עכשיו - נראה שאוריד עותק, הסרט מסתובב הרבה זמן ברשת. מקסימום, הלכו שעתיים, דברים מוזרים מזה קרו כבר.
שיעמום ואנמיות
אני דווקא יכול להבין את ההאשמה הספציפית הזו בקונטקסט של הסרט הזה.
לפני הסרט היו טריילרים לסרטים הוליוודיים עכשוויים IRON MAN 3 , ועוד איזה קומדייה עם דה-נירו ודייאן קיטון.
אני יגיד לך שעושה רושם ששני הסרטים שבטריילרים לא משעממים, ומגרים המון נימים מהסוג האמון על גירויים מיידיים וטריקים קולנועיים שמחזיקים אותך עירני ובודר.....
ON THE ROAD שייך לקבוצה אחרת, סרטים כמו BLOW UP של אנטוניוני, או PARIS TEXAS של הגרמני ההוא.... סרטים שעובדים של מערכת אחרת במוח שלך. הם יותר משעממים, פחות מבדרים, אבל מסובבים את הברגים שהם רוצים לסובב. זה סרט פרוזה.... לא אנטרטיינמנט הוליוודי. לא בשביל כולם. מאוד בשבילך !
אני דווקא יכול להבין את ההאשמה הספציפית הזו בקונטקסט של הסרט הזה.
לפני הסרט היו טריילרים לסרטים הוליוודיים עכשוויים IRON MAN 3 , ועוד איזה קומדייה עם דה-נירו ודייאן קיטון.
אני יגיד לך שעושה רושם ששני הסרטים שבטריילרים לא משעממים, ומגרים המון נימים מהסוג האמון על גירויים מיידיים וטריקים קולנועיים שמחזיקים אותך עירני ובודר.....
ON THE ROAD שייך לקבוצה אחרת, סרטים כמו BLOW UP של אנטוניוני, או PARIS TEXAS של הגרמני ההוא.... סרטים שעובדים של מערכת אחרת במוח שלך. הם יותר משעממים, פחות מבדרים, אבל מסובבים את הברגים שהם רוצים לסובב. זה סרט פרוזה.... לא אנטרטיינמנט הוליוודי. לא בשביל כולם. מאוד בשבילך !
Theoretical Fool
New member
בדרכים מסתובב באיכות HD באינטרנט כמעט שנה
לדעתי. זה שהביאו אותו רק עכשיו זה קצת מצחיק. אולי עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.
סה"כ סרט טוב. לא הייתי מפריז באיכותו, בטח שלא להשוות עם פריז טקסס, וגם לא עם בריכת שחייה. אבל עדיין סרט מעניין. טיפה יותר מדי פוטוגני - יותר מדי פריטי בויז, פחות מדי חיספוס. נראה שיש שם טיפה יותר מדי גלוריפיקציה למיתוס סביב קרואק ושות', ועל הדרך שכחו שמדובר למעשה בחבורה של לא יוצלחים על אף היותם מוכשרים בטירוף. הקטע במסיבה שהם שרים\רוקדים את salt peanuts זה הקטע האהוב עלי בסרט, לפי מה שזכור לי.
בכל מקרה, בהחלט שווה צפייה. לא מופת, אבל גם לא רע בכלל. בוא נגיד שלעשות יצירת מופת מהספר הזה זה די בלתי אפשרי, אז יחסית לכך, עשו שם עבודה טובה.
לדעתי. זה שהביאו אותו רק עכשיו זה קצת מצחיק. אולי עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.
סה"כ סרט טוב. לא הייתי מפריז באיכותו, בטח שלא להשוות עם פריז טקסס, וגם לא עם בריכת שחייה. אבל עדיין סרט מעניין. טיפה יותר מדי פוטוגני - יותר מדי פריטי בויז, פחות מדי חיספוס. נראה שיש שם טיפה יותר מדי גלוריפיקציה למיתוס סביב קרואק ושות', ועל הדרך שכחו שמדובר למעשה בחבורה של לא יוצלחים על אף היותם מוכשרים בטירוף. הקטע במסיבה שהם שרים\רוקדים את salt peanuts זה הקטע האהוב עלי בסרט, לפי מה שזכור לי.
בכל מקרה, בהחלט שווה צפייה. לא מופת, אבל גם לא רע בכלל. בוא נגיד שלעשות יצירת מופת מהספר הזה זה די בלתי אפשרי, אז יחסית לכך, עשו שם עבודה טובה.
כאן אני נוטה לא להסכים
היתה בו פוטוגניות מאד מדוייקת. יותר מדי פריטי בויז? לא ממש. כך היו צריכים קרואק וקאסידי להיראות. מדובר בסיפור אוטוביוגרפי. הסרט לטעמי לקח חתיכת סיכון בכך שלא פחד להתעסק בנושא החשוב מכל....רגשות. רגשות בין חברים. אהבה, ניכור, ריחוק. תחושות חמות ותחושות קרות. הסצינה עם סטיב בושמי, שנותן טרמפ לחברים ומקיים יחסי מין מנוכרים כל כך. מזמן לא הרגשתי מן קור, עצב, ריחוק וניתוק כאלה.
הדמות של קאסידי אינה מחוספסת? הוא מקסים, שובה לב אבל חתיכת טיפוס שאינו לוקח אחריות, שאינו משלם מחיר על דבר (מחיר אמיתי בדולרים ומחיר כמשל).
היתה בו פוטוגניות מאד מדוייקת. יותר מדי פריטי בויז? לא ממש. כך היו צריכים קרואק וקאסידי להיראות. מדובר בסיפור אוטוביוגרפי. הסרט לטעמי לקח חתיכת סיכון בכך שלא פחד להתעסק בנושא החשוב מכל....רגשות. רגשות בין חברים. אהבה, ניכור, ריחוק. תחושות חמות ותחושות קרות. הסצינה עם סטיב בושמי, שנותן טרמפ לחברים ומקיים יחסי מין מנוכרים כל כך. מזמן לא הרגשתי מן קור, עצב, ריחוק וניתוק כאלה.
הדמות של קאסידי אינה מחוספסת? הוא מקסים, שובה לב אבל חתיכת טיפוס שאינו לוקח אחריות, שאינו משלם מחיר על דבר (מחיר אמיתי בדולרים ומחיר כמשל).
טוב את יודעת מה היחס שלי
ל "בעד ונגד"... אין טוב ורע.
תכלס אני אישית אהבתי את הסרט, אבל אני לא חושב שזה מאסטרפיס, ואף שאהבתי את הסרט אני לא חושב שהוא חף מבעיות.
דעתי.... שאובייקטיבית, כקולנוע, זה לא סרט גדול. הייתי נותן לו ציון 7 מתוך 10
סובייקטיבית, בזכות הנושא שלו והקשר בין התוכן לבין תחומי העניין האישיים שלי, הוא מקבל 10 מתוך 10 במדד הזהות .
כלומר: לא קולנוע ענק, אבל כן סרט חשוב לקוראי הפורום הזה, אפילו הייתי אומר: חובה. ולי אישית : מאוד מהנה.
ל "בעד ונגד"... אין טוב ורע.
תכלס אני אישית אהבתי את הסרט, אבל אני לא חושב שזה מאסטרפיס, ואף שאהבתי את הסרט אני לא חושב שהוא חף מבעיות.
דעתי.... שאובייקטיבית, כקולנוע, זה לא סרט גדול. הייתי נותן לו ציון 7 מתוך 10
סובייקטיבית, בזכות הנושא שלו והקשר בין התוכן לבין תחומי העניין האישיים שלי, הוא מקבל 10 מתוך 10 במדד הזהות .
כלומר: לא קולנוע ענק, אבל כן סרט חשוב לקוראי הפורום הזה, אפילו הייתי אומר: חובה. ולי אישית : מאוד מהנה.
כמו שאני יכולה לאהוב
אלבום לא מושלם כך אני יכולה לאהוב סרט לא מושלם. הגבתי ספציפית לגבי האובר פוטוגניות והפחדנות, שדווקא בנקודות האלה לטעמי הסרט לא חטא.
אם מחלקים ציונים הייתי נותנת לו 8.5 אבל כמובן שהציון שלי מורכב בראש ובראשונה מהחומרים שהופכים אותי נורית להיות מי שאני. ולסרט הזה יש הרבה מהחומרים האלה.
אלבום לא מושלם כך אני יכולה לאהוב סרט לא מושלם. הגבתי ספציפית לגבי האובר פוטוגניות והפחדנות, שדווקא בנקודות האלה לטעמי הסרט לא חטא.
אם מחלקים ציונים הייתי נותנת לו 8.5 אבל כמובן שהציון שלי מורכב בראש ובראשונה מהחומרים שהופכים אותי נורית להיות מי שאני. ולסרט הזה יש הרבה מהחומרים האלה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.