Origin Of Symmetry

[שיר דויטש]

נירוונה

להקה שהייתה במקום הנכון בזמן הנכון, ובכלל לא רצתה להיות שם. הם לא כאלה טובים, ועושים מהם מהומה גדולה מלא דבר. קורט קוביין, מלחין ממוצע במקרה הטוב, זמר גרוע, וגיטריסט גרוע אף יותר. יכולים להגיד כמה שרוצים, שכל זה לא חשוב, שהרגש חשוב, ובלה בלה בלה. השירים של נירוונה, זהים לרוב, בלתי ניתנים לשמיעה במקרים אחרים. העובדה בשטח, שהם פשוט להקת punk-rock, שמנסה להיות גראנג´, אבל נכשלת בשל הממוצעות המוחלטת של הנגינה (של קוביין, לפחות). אז יש להם רשימה של להיטים מצליחים שאני כמו כולם, אוהב ומעריך, אבל חלאס. עשו מקורט קוביין המשיח של הרוק או משהו, וכשהוא מת, אנשים רוצים לחשוב שהרוק מת. שטויות במיץ. המופע האקוסטי שלהם, אגב, נטול עיבודים כמעט לחלוטין. בכל מקרה נתון כל מה שכולם עושים זה מנגנים אקורדים, וזה משעמם רצח. אז The man who sold the world יצא טוב. זה שיר טוב, והריף חביב וקליט, אבל באמת, אם הייתי צריך לבחור מה הלהקה הטובה של שנות התשעים, נירוונה - לא.

 

[Fish in the sea]

שמע דויטש,

מהדברים שאתה כותב,גם כאן וגם בפורום רדיוהד,ברור מעבר לכל ספק שאתה בנאדם נבון,עם יכולת כתיבה גבוהה,עם כושר ביטוי מצויין והבנה גדולה במוסיקה.לא שמעתי אותך מנגן,אבל יכול להיות שאתה גם מוסיקאי מצויין. כל זה לא משנה את העובדה שאתה איש מתנשא שכל הודעה שנייה שלו נראית כאילו באה לעצבן בכוונה.לפי איך שאני קולט אותך(שוב,רק על סמך הדברים שאתה כותב) קרה לך דבר די עצוב.מרוב התעמקות בהגדרות וסגנונות והערכה עצמית גבוהה בכל מה שקשור למוסיקה אתה מתקשה להינות מדברים שלך אולי נשמעים יותר פשוטים.זה גם מתקשר ישירות לזלזול שלך בדברים שאנשים אחרים כותבים.אתה יודע איך ומה נירוונה ניסו או לא ניסו להיות,אתה קובע מה ההגדרה לפרוגרסיב רוק וכל השאר שילכו קבינימט. אז מצטער פולי ופורקי אם זה לא במקום,ואתם רשאים למחוק את זה אם יש לזה הצדקה בעינכם,אני פשוט מרגיש שמשהו לא טוב עובר על הפורום מבחינת האווירה.כן,אני מודה לזה שמה שאני עושה כרגע זה בעצם להמשיך את מה שאני יוצא נגדו.ובכל זאת... ועוד דבר קטן.גם על מקרטני ולנון אומרים שהם לא היו בדיוק הנגנים הכי טובים בעולם.אז מה? אתה אולי מזלזל בכל עניין הרגש וכל נושא ה"להיות-במקום-הנכון-בזמן-הנכון" אבל הדברים האלה לא פחות חשובים מסולואים גרנדיוזים מורכבות מוסיקלית. לפעמים אני שמח שההבנה שלי במוסיקה נמוכה.אני שמח שאני עדיין יכול להינות משירים פשוטים ויפים בלי לעטוף את הכל בכל מיני הסברים חכמים מה לא טוב וכמה מה שאני אוהב לא באמת כזה גאוני. זהו.

 

[PORCUPINE]

אני מאוד מסכים

ואני מקווה שמי שהדבר נוגע לו, יבין ויפנים וישנה גישתו. אנחנו לא שוטרים, ולא סותמי פיות. אם צריך, אנחנו פועלים בעניין. זה פורום איכותי מיסודו, וכך יישאר. מי שמעוניין לקלקל, לא יהיה חלק ממנו.

 

[natural kenny]

צודק לגמרי.

ועדיין, את נירוונה אני לא אוהבת... *חיוך מבוייש* לעומת זאת, דג יקר, אין רע גם במוזיקה מסובכת. [כל עוד יש בה רגש. זה נורא חשוב במוזיקה לדעתי.] np - mad bliss - a story אם כבר רגש..

 

[שיר דויטש]

שני צדדים לכל מטבע

אפשר להסתכל על המצב כמו שאתה אומר, ללא הסברים חכמים וכו וללכת לפי שמיעה בלבד, וגם אני, פעם, הייתי כזה. לעומת זאת, כשלומדים יותר להכיר את המוסיקה לעומקה, אפשר להנות ממנה בדרכים שהאדם ה"פשוט" לא מסוגל להעריך. אני לא גיבור גדול בתיאוריה מוסיקלית, ויש לי הרבה ללמוד, וכשאלמד את הדברים האלה, ואוכל לזהות צלילים וסולמות על המקום, יהיו קטעים שאהנה מהם הרבה יותר מקודם. גם שירים שאהבתי קודם, רק מתוך שמיעה, פתאום אני יכול להבחין ולהגיד, היי, הייתה פה יציאה מהסולם, איזה יופי. אולי זה בא במחיר מסוים, ואני לא מסוגל לשמוע שירים של בריטני ספירס או היפ הופ וכדומה, אבל עם כל דבר טוב, יש גם דברים קצת פחות טובים. אני אבהיר דבר אחד, אמנם. אין לי שום בעיה עם מוסיקה פשוטה, ואני מאוד אוהב את הביטלס, לצורך העניין, למרות שהשירים שלהם פשוטים. הביטלס זה פשוט יפה. נירוונה - פשוט, ולא יפה. וזהו. זוהי דעתי האישית, ואת זה, אתה כבר לא יכול לערער. יכול להיות שההודעות הקודמות שלי עוררו סערות קטנות, ושביטאתי את דעותי בשפה נמוכה קמעה וללא נימוקים מספקים, אבל עכשיו אני מתקן את זה. להשוות בין קורט קוביין לפול וג´ון, מחדל רציני, לפי דעתי. ובקשר לדיון המגוחך על הפרוגרסיב. לא אני קבעתי את הגדרתו. טובים ורבים לפני החליטו מה זה, כולל האמנים המבצעים את זה. זה ידע בסיסי לכל מי שמבין בז´אנר. מי שלא מבין בו, אז שיקרא וילמד. זה לא כאילו הגדרתי מה זאת מוסיקה טובה ומהי מוסיקה גרועה. תבדקו באתר הרוק המתקדם, לכו ל All music ותראו מה ההגדרה שם, תפתחו אנציקלופדיה למוסיקה, אני לא יודע מה. כמו שעופר אמר, אתה לא יכול להגדיר משולש כעיגול וכחול כאדום, יש דברים שהם פשוט עובדות, וכל השאר - לפילוסופים ולדמגוגים.

 

[natural kenny]

אפשר להנות גם וגם.

נו, באמת, אי אפשר לשמוע פינק פלויד/ודגג ו-ג-ם דברים פשוטים יותר? כמו.. אהה, אין לי דוגמא. לא יודעת. לפעמים צריך שקט מכל הסיבוכים. מוזיקה שקטה/רועשת אבל פשוטה. ויודע מה? מה זה ש"אוי, היהי, יש כאן חריגה מהסולם!" ישנה לך את ההנאה מהמוזיקה? את זה לא הצלחתי להבין. לדעתי זה רק עוזר להרגיש אבוי-כמה-נורא מתוחכם יותר. אבל עזבו, אני במצברוח לקטילות, אבל עילגת במיוחד. אני תוהה אם תבינו אפילו מילה אחת. np - tool - the grudge זה נחשב למסובך או פשוט? *צחקוק אידיוטי של פרחה*

 

[שיר דויטש]

פינק פלויד וגם דברים פשוטים?

פינק פלויד להקה לא מורכבת בכלל, ונחשבת ללהקה הכי "פשוטה" בזרם של הרוק המתקדם. יש אנשים שאפילו מתווכחים על מהותם בתור רוק מתקדם, למרות שדעת הרוב היא שהם כן. את רוצה דברים מסובכים זה King Crimson, Yes, Genesis, dream theater, למשל... יש להקה שנקראת Spiral architect שהם פשוט חולי רוח שהחליטו שהם צריכים לעשות מוסיקה שלא דומה לשום דבר ולא קשורה לשום דבר עם הכי הרבה שבירות בעולם. Mr Bungle, כמו כן, למי שלא מכיר. אני לא מכיר כל כך את TOOL, אבל הבנתי שגם הם נחשבים לפרוגרסיב לעתים. אם את לא מבינה למה יציאה מהסולם זה דבר יפה, ניחא. יכול להיות שאת שומעת את זה, חושבת לעצמך שזה ממש יפה, ולא מודעת בכלל לעובדה שיש לזה שום ומושג, זה לא ממש משנה. באמת לאהוב אומנות, זה להבין אותה. אם את קוראת ספר ומקדישה את כל תשומת הלב רק לסיפור עצמו, מתעלמת מעושר השפה, מהמשמעויות הנסתרות של הסיפור, מהמטפורות והדימויים, אז את מחמיצה חלק נכבד מאוד מהיצירה. אהבה למוסיקה, כמו אהבה לבני אדם. כזאת אהבה מהיכרות שטחית, זה לא אותו דבר כמו מהכרה והבנה עמוקה. לא כולם מוסיקאים ולא כולם חייבים לנתח מוסיקה לגורמי גורמים. אני שמעתי פינק פלויד וקינג קרימזון ואפילו דרים תיאטר לפני שידעתי מה זה פרוגרסיב בכלל, ואהבתי את זה. ואחר כך שלמדתי יותר על המושג ועל מאפייניו, וראיתי איך זה מתיישם במוסיקה, התאהבתי יותר. אני מציע לך בפעם הבאה שאת שומעת מוסיקה, פשוט להתחיל לספור. תספרי עם האקורדים המנוגנים מתאימים לתבנית של אחת שתיים שלוש ארבע, או שמא הם חורגים מהתבנית הזאת. כדאי לעשות את זה בהאזנה לרדיוהד, למשל. Morning bell.

 

[Esmena]

הנה אמרת בעצמך.

פינק פלויד נחשבת ללהקה הכי "פשוטה"בזרם של הרוק המתקדם. ייתכן שזה עזר בהפיכתה ללהקה הכי פופולרית ומוכרת מחוץ לזרם. מבחינת אנשים שלא שומעים פרוגרסיב-רוק חוץ ממנה(הכוונה לא אלייך, קניאלה

)היא להקה מורכבת, כי הם לא משוווים. לא זוכרת אם כבר אמרתי וולקאם. וולקאם.

 

[שיר דויטש]

נכון, זה מה שאמרתי.

ולא נראה לי שהיה צורך להגיד את זה שוב, ניחא.

 

[wasting77]

אתה משהו אתה , תאמין לי...

 

[Esmena]

הנה אמרת בעצמך.

פינק פלויד נחשבת ללהקה הכי "פשוטה"בזרם של הרוק המתקדם. ייתכן שזה עזר בהפיכתה ללהקה הכי פופולרית ומוכרת מחוץ לזרם. מבחינת אנשים שלא שומעים פרוגרסיב-רוק חוץ ממנה(הכוונה לא אלייך, קניאלה

)היא להקה מורכבת, כי הם לא משוווים. לא זוכרת אם כבר אמרתי וולקאם. וולקאם.

 

[xero1]

אין לי כח לקרוא את כל זה

אבל קראתי מספיק בשביל להבין שלא כתוב כאן כלום חוץ ממה שיש בכל שירץץ ואפילו לא על מה השיר מספר, רק מתי בא כל כלי נגינה.. תכתוב דעות אישיות על האלבום או על כל שיר.

 

[natural kenny]

טוב, הפעם קראתי הכל.

די ריק מתוכן. [כן, כן, למה לא - תגנוב את רעיון הציטוטים...] וחוצמזה, ממה שאני זוכרת מהשיר feeling good הוא לא אופטימי. עובד חזק מאוד בהפוך-על-הפוך. אבל.. היי, זו אני. וחוצמזה, הגעתי עכשיו למסקנה שאני חייבת להשיג שוב את האלבום הזה, ולתת לו שמיעה. טובה, ממצה כזו. הופ ניגש לעבודה.

 

[nery]

ראוי לגמרי. מאמר! ../images/Emo13.gif

 

[משה נוסבאום]

הצדק עמך, נריה ../images/Emo45.gif

 

[Superunknown1]

סופסוף, תודה לכם.

יודעים מה? אל תקראו לזה ביקורת, תקראו לזה סקירה של האלבום. ניתוח של האלבום. אם זה מה שיתן לכם לישון בלילה... ציינתי שזאת ההתנסות הראשונה שלי בביקורת מסוג זה, ובסה"כ ניסיתי לתרום קצת לפורום. עצוב שזה מה שיצא מקצת רצון טוב והרבה השקעה. np: tonahewk-fleshback

 

[PORCUPINE]

נדחף באלגנטיות...

לשחר - תודה רבה על הסקירה. יש בידך מאמר ראוי בהחלט! לשיר דויטש - אני מציע לך לקרוא את מה ש- fish כתב, לא הייתי יכול לכתוב זאת טוב ממנו. תנסה להתמתן. זה פורום. על הכתיבה הזו הוא מבוסס. אפשר גם לחלוק על מיזהו בצורה הולמת יותר. ל - fish - תודה רבה על התמיכה.

 

[שיר דויטש]

כבר הפנמתי והתנצלתי

 

[Jed The Humanoid]

יפה שחר

[סליחה שלא הגבתי מקודם, לא היה לי כח לקרוא את הכל

] מאוד אהבתי את הביקורת שלך, גרמת לי לרצות לשים את האלבום הזה במערכת שוב, אחרי כמה שבועות טובים שהוא העלה אבק על איזה מדף נשכח בספריה שלי. Citizen Erased הוא השיר האהוב עלי מהאלבום הזה, אחד השירים האלו שבאמת נוגעים בך, שקל להתחבר אליהם מכל הבחינות. ועכשיו אני מסתכלת על הציור [אם אפשר לקרוא לזה ציור]הזהשל בוטצ´ גורדון. היצורים האלו הם בהחלט חמודים [סטיה מהנושא? אה כן סליחה

]. אז כן, שחר, יש לך את זה

 

[Better Man]

hj

hgf