Overrated and Underrated

[plants and rags]

Overrated and Underrated

סוג של שאלון\משחק\וואטאבר שגנבתי מהפורום בביורק.קום. כל אחד צריך לספר מהם לפי דעתו השירים האובר-רייטד של ביורק, ז"א כאלו שכולם חולים להם על התחת למרות שהוא לא מבין למה (ראה ערך foot soldier) , ומהם השירים האנדר-רייטד של B, שכולם מתעבים וקוראים להם "רצועות חלשות" בניגוד לדעתכם (ראה ערך VBV) . אז אתחיל, בנוסף לדוגמאות: אובר-רייטד: ככלל, אני חושב שוספרטיין יותר מדי מוערך, בעוד שמדוזה יותר טוב מבחינתי והוא מהווה את שיא היצירה של B נכון להיום. מה עוד? EI די מעצבן אותי, אפשר לחשוב כמה הוא מוערך. הקליפ ל-PP, דיברנו על זה מזמן, בכלל לא עושה לי את זה, ואולי איזכר אחר כך בעוד. אנדר-רייטד: כל האנססטורס, אול דה ברייטנס, רביעי שנמצאים במדוזה, פליי דד, היירלום - שלמרות כל הסופרלטיבים שנשפכים על וספרטיין אף פעם לא זוכה להכרה, פוסיבליי מייבי פשוט מעולה ובפורום העולמי קצת לכלכו עליו. אה וחופשי לכלכו שם על PP. לא על הקליפ, על השיר עצמו. אני קיבלתי חלחלה מזה. יש גבולות והם חצו אותם. ומה אתם חושבים? זה הזמן לשחק, אנדררייטד ואובררייטד.

 

[סריט]

EI ממש אנדרייטד. אני מתה עליו.

 

[plants and rags]

חמוד, אך לא מעבר לזה.

 

[Seasonal Beast]

לחלוטין../images/Emo45.gif

 

[Seasonal Beast]

אהבתי../images/Emo13.gif

זה בערך כתגובה על מה שאמרת. טוב, אתחיל. אובר-רייטד: אני דווקא לא רואה את ויספרטין כמוערך על יתר המידה, אלא את מדולה. תנשמו, תרגעו. למה מדולה? כי בסופו של דבר זה דיסק פשוט, עם שירים שהם כן קליטים. כולם הופכים אותו למאסטרפיס מוזיקלי, ושוכחים שבסופו של דבר מדובר במוזיקה, הדבר הכי בסיסי שיש. מה שגם, אני חושב שזה מה שביורק רצתה לשד; את הבסיסיות הטבעית עם נגיעות של בודהיזם[או שזה היה פילאטיס]. עוד אובר-רייטד מטורף זה AIFOL, כולל הכל-הקליפ, השיר, הכל! הגרסה של הדיסק חלשה, מונטונית ולא עובדת. את גרסת הקליפ אני עוד שורד. אבל בחייאת אמא, כמה אפשר להתלהב משני רובוטים שמשגלים אחד את השני? אנדר-רייטד: לא ראיתי את פוסיבלי מייבי כאנדר, כי הוא אחד האהובים עליי. יכול להיות שאני פשוט לא מעודכן ברמת ביורק העולמית, וגם הפורום שם מעצבן אותי. בכל אופן, אנדר-רייטד. כן. Post היה תקופה ארוכה אצלי כאנדר מטורף, אבל אחר-כך התאהבתי בו, והוא הוכיח את עצמו כאחלה דיסק. אני יודע! טוב, אנקורסונג. בעבר סקלתם אותו בעודו חי ונושם, בטענות של-"מה, מה זה החלילים האלו?

". הוא אחד השירים המקסימים של B. הוא אינטימי, מינימליסטי[לא ברמת show me, אבל עדיין] ומלא ברגש. תשמעו את הגרסה המדהימה-מדהימה מPost-Live[חלק מהלייב-בוקס המטורף שהיה בזמנו] או מקיימברידג'.

PP זה קודש הקודש, כמו אלוקים וכו'. כנ"ל לקיימברידג'. תשקלו מילים

 

[סריט]

הקליפ של AIFOL ממש מדהים.

האמת שגם אני אחרי כמה האזנות וצפיות בקליפ בכלל לא התרגשתי וכשקראתי באיזשהו מקום שזה הקליפ הכי מדהים שלה והכל לא הבנתי על מה הם מדברים, אבל אז נזכרתי בפעם הראשונה שראיתי את הקליפ הזה, הייתי בת 12 אני חושבת, לא יודעת, משהו כזה, לא זוכרת בת כמה או מי הייתי, אבל אני זוכרת שהייתי מהופנטת וממוגנטת ובקטע שהאור עולה ורואים את שני הרובוטים מתנשקים כל כך התרגשתי, זה היה רגע קסום. זה היה באמת, ALL IS FULL OF LOVE, מאז לא הצלחתי לשחזר אותו כשראיתי את הקליפ הזה, אבל אני לא אשכח את ההרגשה כשראיתי את זה בפעם הראשונה.

 

[Pygmy puff]

יה, גם אני.

והתלהבתי ממנו נורא. אחר כך שמעתי כמה שירים מדביוט. אני לא זוכרת איזה, רק שהם היו ממש מעצבנים. החלטתי שאני לא סובלת אותה ובמשך שנים All Is Full of Love היה השיר היחיד שאהבתי. וואו, זה היה מזמן. אני מרגישה זקנה עכשיו.

 

[plants and rags]

דה אנקור סונג

גם חמוד. אני לא הצטרפתי להשתלחות בו, בעיקר כי הקול של B מעולה שם כמו תמיד, אבל אני חייב להגיד שיש משהו slightly מעצבן בשיר.

 

[מיסטר זנגביל]

דה אנקור סונג מזעזע

גרוע גרוע גרוע

 

[סריט]

אני אגיד לכם מה אוברייטד-

The Dull Flame of Desire. ג'יזס מאדר אוף לורד.

 

[plants and rags]

לא נכון.

 

[סריט]

כן נכון.

 

[Pygmy puff]

../images/Emo45.gif כן נכון

בכלל, שני הדואטים עם אנתוני מעצבנים. הקול שלו עושה לי ברר, וזה לא ברר מהסוג החיובי.

 

[סריט]

אני דווקא אוהבת את אנתוני

ונגיד אהבתי אותו עם קוקורוזי, אבל באלבום של ביורק הייתי מעדיפה לשמוע את ביורק. לא מבינה בשביל מה היא צריכה אותו.

 

[plants and rags]

לא נכון.

אני הייתי זה שלא אהבתי אותו בהתחלה, ולמדתי להשלים עם היותו שם. הוא לא הסיבה למה וולטה פחות טוב מקודמיו.

 

[מיסטר זנגביל]

../images/Emo12.gif

את רשמית מודחת מהפורום

 

[plants and rags]

../images/Emo45.gif

 

[noosh]

לא יודעת לגבי דעות עולמיות וכו'

אבל אתמול קראתי קצת ביקורות ותגובות בשרת העיוור בעקבות הביקורת שהעלו פה להומוג'ניק (שהייתה מעולה, לדעתי). וכמעט בכל התגובות ואפילו בביקורת עצמה לא ראיתי שוספרטיין מוערך, להפך - רובם אמרו דברים שליליים על האלבום, וזה די הפתיע אותי, אני ממש אוהבת אותו. אני לא יכולה לבחור אהוב כי אני עוד לא מכירה הכל מספיק טוב, אבל הדרך שבה הוא משקף אווירה ויוצר אינטימיות במוזיקה שמרגישה כלכך קרה (מבחינת קור אמיתי, הנה שיקוף אווירה) מעולה בעיניי. לא יודעת לגבי אוברייטד ואנדרייטד, אני עוד לא שם.

 

[מיסטר זנגביל]

יופי של שרשור

אוברייטד - Big Time Sensuality, Violently Happy, Heirloom אנדרייטד - Isobel, Vökuró, My Juvenile

 

[plants and rags]

מי למען השם

מעריך את ויולנטלי האפי? השיר הזה הוא תועבה, בחיי.