Send in the clones - דבר ה../images/Emo54.gif
דבר ראשון, אני מתנצלת על השעה המאוחרת... <מרכינה ראש> אבל עובדה שאני לא מתחמקת מאחריות והנה הרשימות להיום, גם אם חרגתי בכמה שעות טובות... 1. הפרק נכתב ע"י פול רוברט קוייל, תסריטאי ראשי דווקא בהרקולס (מי שזוכר את דמותו הפתטית משהו מה-Ubers של הרק בגילומו של מייקל [איולאוס] הרסט). 2. הבמאי - Charlie Haskell, שאחראי ל"זינה סקרולס" ול-"forget me not", שני פרקים שדי בנויים כ-clip shows - עכשיו, כמעט בכל סדרת טלביזיה יש פרקים שהם בעצם רצף קליפים מהעונה האחרונה, או מספר עונות, בדרך כלל פשוט בשביל לחסוך בכסף (יותר זול מאשר לצלם פרק חדש), או לעשות לצופים חדשים היכרות עם הסדרה. הקטע הוא שבדרך כלל הפרקים האלה לא ממש מושקעים ונראים כמו סתם רצף קטעים מוצלחים יותר או פחות של אותה סדרה. אחד הדברים היפים בסדרות של רנסאנס, גם בהרק וגם בזינה, הוא שהקליפ שואו שלכל עונה הוא פרק בפני עצמו, בד"כ עם סיפור יחודי ועלילה ששמה אותם דרגה אחת או שתיים מעל לנסיונות המקבילים של סדרות אחרות. כמה דוגמאות מזינה - עונה רביעית - "Deja vu all over again", חמישית - "Punch lines". שני הפרקים מקוריים, אבל אלה של הרק עולים עליהם: עונה שלישית - Les Contemptibles - החבר´ה תקועים אי שם בזהויות אחרות בתקופת המהפכה הצרפתית, כולם מדברים באנגלית במבטא צרפתי מזעזע. פרק ענק. עונה רביעית - "Yes Virginia, there is a Hercules" וחמישית - "For those of you just joining us". שני פרקים חתרניים ומצחיקים בטירוף שיורדים על כל צוות יוצרי הסדרה בצורה שלא נראתה עד אז בטלביזיה... ואז מגיע הפרק של היום...
3. הוא מתחיל בדיוק כמו פרק של ה-X-Files, וכן, זה היה פלאפל (עם שיני הזהב) שהגיש לאלט-סליחה, אלקסיס, את המזוודה עם הצ´אקראם ושתי השערות... ומשם העסק עובר מהר מאוד למסך הקטן... 4. שם יושבות, בחדר טיפוסי למעריצים - (לכמה מאיתנו יש חדר כזה, או כמה היו רוצים שיהיה להם? להרים ידיים...) שלוש דגימות קלאסיות של מעריצי הסדרה - מעריצת זינה (חולת אקשן כפייתית), מעריצת גבריאל (סאבטקסט, "אלן" וכל מה שביניהן...) וחולה ג´וקסר (חנון מחשבים, וטרקי בעברו...) - הם כל כך אנחנו שאפילו לא ראיתי לנכון למחות על חסרונו של השיפר בקבוצה... (דפי ושרון היו באמצע בגרויות ולכן לא הוקפצו לסט, וחבל...). זו כבר פעם שניה ש"יורדים" על המעריצים בסדרה, הפעם הראשונה היתה ב"דז´ה וו" אבל זה נעשה בכל כך הרבה חביבות (ובסדרה היחידה לדעתי שנתנה למעריצה כותבת פנפיקים לכתוב תסריטים) ואהבה שזה מתקבל בהתאם... הם היו פשוט מקסימים, החבר´ה האלה, שיודעים בעל פה את כל הטקסטים, את הרצף הכרונולוגי של הסדרה (שיכול לבלבל כל אחד), מתי זינה חולצת מגפיים, ומה קרה בדיוק לפני הפסקת הפרסומת השניה בפרק האחד עשר של העונה השנייה... כל אחד והקליפים שהכין, כל אחד והקטעים החביבים עליו - והויכוחים האינסופיים לגבי מה עדיף - מוש ליד המדורה (ג´וקסרfan ופולי מקיאים בצד) או אקשן עצבני (yaaaaaaaaaaaaay, זיייייייייינה!) וכמובן שהבנות רצות להזמין מייד את הבגדים של הגיבורות מהקטלוג, וכמובן שהשלושה שימשו קולב לכל מבחר הטי-שירטס שנמכרות באתר של קריאיישן... ואז... זה קורה.... 5. זינה וגבריאל מתעוררות... החבר´ה בשוק... מפחדים אפילו להסתובב... זינה לא מאבדת זמן ושמה את הפינץ´ על ג´וקסרfan המסכן (כמובן) רק שמהר מאוד מתבצעים שם כמה צעדים בוני אמון (זינה טועמת דונאט לראשונה... בחשש מה, אבל המממ... טעים!) ואז מתגשם חלומו הרטוב של כל מעריץ והשלושה זוכים לשבת עם שתי הבנות ולראות פרקים (בעודן בולסות כמובן {זינה - פיצה} ושותות {גבריאל, קולה?}), מה שכמובן גורר כמה הערות priceless מצידן: א. זינה מתלהבת מהשחקנית "היא ממש סקסית" שמשחקת אותה. ב. גבריאל מציינת שישנם לא מעט אי דיוקים ביחס למגילות ה"אמיתיות" שכתבה... ג. ומה הם בעצם רוצים לומר על מערכת היחסים "שלנו"? - יציאה מעולה! השיפרים יכולים להירדם בשמחה ולחלום חלומות פרועים ביותר... מי יודע... והסאברים יכולים לחכך ידיים בהנאה ולרוץ עם הדימיון (והפרקים הבאים...) העיקר שכולנו מרוצים... לגבריאל יש כמה דברים להעיר על המטרות והאיכויות של הסדרה... אבל זינה כבר נוחרת... על כתף אחד החבר´ה... אוי, ואהבתי כמובן גם את התגובה של זינה לשאלה של ג´וקסרfan לגבי "עשית או לא עשית את זה" עם ארס... האמת שהוא יצא בזול... 6. ואז כמובן שאלקסיס מגלה את פרצופה האמיתי, וגורמת לגבריאל להיעצר (- "האישה הזו שיבטה אותי משערה שהשיגה מלפני 1000 שנה!" - "תעצרו אותה- היא באמת משוגעת!") , לזינה לרדוף אחריה ולהחריב כמעט כל דבר שעומד בפניה תוך כדי, בזמן שאנחנו רואים בינתיים את כל ההרס שנגרם לעיר דרך מהדורת החדשות (הקריינית - אליזבת´ הות´ורן - אחת הדיוות היותר שוות של התיאטרון הקיווי), דיווחים מהשטח של אנשי ביטחון מזועזעים ובחור צעיר ומגניב שהתלהב במיוחד מזינה ה"חתיכה" שכיסחה לכולם את הצורה (עם אוצר מילים שמזכיר את איב העצבנית אחרי נייג´ל... והרבה ביפים...) 7. זינה תוך דקות מספר כבר לומדת להפעיל כלי ריתוך ומשורים ויוצרת לעצמה חרב, אבל נגד אלטי זה כמובן לא יספיק... ואז אנחנו זוכים בעוד אחד מהמאבקים שלהן, שוב עם יתרון לאלטי, שהפעם גם מכירה את העולם הזה טוב יותר - כמובן שזה לא יספיק לה נגד זינה, שמצליחה גם הפעם לגבור עליה, ולהעלים אותה (עד לפעם הבאה...) לא לפני שפולי מספיקה להתערב לטובתה (אלילה!!!) וכמובן לחטוף מאלטי ולצאת מהמירוץ מאוד מהר... 8. והסיום המעולה... שלושת החבר´ה צועדים להם יחד, עייפים אך מרוצים ("ואין סיכוי שמישהו יאמין לנו בכנסים הבאים!"), ומגיעים למסקנה החד משמעית שהם אוהבים את זינה וגבריאל של הסדרה הרבה יותר מזינה וגבריאל ה"אמיתיות" - שבינתיים נצפות משיקות כוסות שמפנייה במונית חולפת בדרך ל... לאן בעצם? האלים יודעים... 9. קלייר נתנה כאן עוד הופעה שווה בתור אלטי, וגם מי שלא ממש אהב אותה בפרקים הקודמים בהם הופיעה, לא יכול היה שלא להתלהב ממנה כאן - אולי בגלל הבגדים (ראיתם את החליפה???), אולי השיער, אולי העיניים הנורמליות, לשם שינוי, אבל ככל הנראה בגלל הקול המאוד רגיל... 10. אבל מה שהכי אהבתי בפרק היו כמובן שלושת המעריצים... חלום בלהות של כל מפיק אבל גם הנכס הגדול במיוחד שלו... הם מכירים בעל-פה את כל הפרקים, שולטים בעלילה, בשחקנים ובכל מה שמסביב, קונים כל שטות שרק אפשר, סוגדים לדמויות וחיים את הסדרה 24/7... כמעט כל אחד מאיתנו יכול להזדהות עם אחד מהם (או כולם)... הם מצחיקים במסירות שלהם לעיתים עד כדי גיחוך, אבל מעל לכל, למרות שהם כל הזמן רבים, הם מסכימים ביניהם על דבר אחד - הם אוהבים את הסדרה, הם נהנים לשבת ולצפות בפרקים (תוך כדי דקלום הטקסטים, העוויות מתאימות וקולות רקע) והכי חשוב - שלושה אנשים שונים לחלוטין שהכירו בזכות התוכנית ועכשיו הם חברים בזכותה. זה המסר הכי חשוב של הפרק הפעם, לדעתי. בסופו של דבר, אחרי שנגמר הפרק, ומכבים את הטלביזיה, מה שנשאר זה החברים. והסדרה הזו קירבה בין לא מעט אנשים - שונים בתכלית, ויצרה קשרים חזקים ששום דבר לא ישבור. הסיום המעט סנטימנטלי הזה מוקדש לחברים האלה. אתם יודעים מי אתם, ועד כמה אתם חשובים.
דבר ראשון, אני מתנצלת על השעה המאוחרת... <מרכינה ראש> אבל עובדה שאני לא מתחמקת מאחריות והנה הרשימות להיום, גם אם חרגתי בכמה שעות טובות... 1. הפרק נכתב ע"י פול רוברט קוייל, תסריטאי ראשי דווקא בהרקולס (מי שזוכר את דמותו הפתטית משהו מה-Ubers של הרק בגילומו של מייקל [איולאוס] הרסט). 2. הבמאי - Charlie Haskell, שאחראי ל"זינה סקרולס" ול-"forget me not", שני פרקים שדי בנויים כ-clip shows - עכשיו, כמעט בכל סדרת טלביזיה יש פרקים שהם בעצם רצף קליפים מהעונה האחרונה, או מספר עונות, בדרך כלל פשוט בשביל לחסוך בכסף (יותר זול מאשר לצלם פרק חדש), או לעשות לצופים חדשים היכרות עם הסדרה. הקטע הוא שבדרך כלל הפרקים האלה לא ממש מושקעים ונראים כמו סתם רצף קטעים מוצלחים יותר או פחות של אותה סדרה. אחד הדברים היפים בסדרות של רנסאנס, גם בהרק וגם בזינה, הוא שהקליפ שואו שלכל עונה הוא פרק בפני עצמו, בד"כ עם סיפור יחודי ועלילה ששמה אותם דרגה אחת או שתיים מעל לנסיונות המקבילים של סדרות אחרות. כמה דוגמאות מזינה - עונה רביעית - "Deja vu all over again", חמישית - "Punch lines". שני הפרקים מקוריים, אבל אלה של הרק עולים עליהם: עונה שלישית - Les Contemptibles - החבר´ה תקועים אי שם בזהויות אחרות בתקופת המהפכה הצרפתית, כולם מדברים באנגלית במבטא צרפתי מזעזע. פרק ענק. עונה רביעית - "Yes Virginia, there is a Hercules" וחמישית - "For those of you just joining us". שני פרקים חתרניים ומצחיקים בטירוף שיורדים על כל צוות יוצרי הסדרה בצורה שלא נראתה עד אז בטלביזיה... ואז מגיע הפרק של היום...
3. הוא מתחיל בדיוק כמו פרק של ה-X-Files, וכן, זה היה פלאפל (עם שיני הזהב) שהגיש לאלט-סליחה, אלקסיס, את המזוודה עם הצ´אקראם ושתי השערות... ומשם העסק עובר מהר מאוד למסך הקטן... 4. שם יושבות, בחדר טיפוסי למעריצים - (לכמה מאיתנו יש חדר כזה, או כמה היו רוצים שיהיה להם? להרים ידיים...) שלוש דגימות קלאסיות של מעריצי הסדרה - מעריצת זינה (חולת אקשן כפייתית), מעריצת גבריאל (סאבטקסט, "אלן" וכל מה שביניהן...) וחולה ג´וקסר (חנון מחשבים, וטרקי בעברו...) - הם כל כך אנחנו שאפילו לא ראיתי לנכון למחות על חסרונו של השיפר בקבוצה... (דפי ושרון היו באמצע בגרויות ולכן לא הוקפצו לסט, וחבל...). זו כבר פעם שניה ש"יורדים" על המעריצים בסדרה, הפעם הראשונה היתה ב"דז´ה וו" אבל זה נעשה בכל כך הרבה חביבות (ובסדרה היחידה לדעתי שנתנה למעריצה כותבת פנפיקים לכתוב תסריטים) ואהבה שזה מתקבל בהתאם... הם היו פשוט מקסימים, החבר´ה האלה, שיודעים בעל פה את כל הטקסטים, את הרצף הכרונולוגי של הסדרה (שיכול לבלבל כל אחד), מתי זינה חולצת מגפיים, ומה קרה בדיוק לפני הפסקת הפרסומת השניה בפרק האחד עשר של העונה השנייה... כל אחד והקליפים שהכין, כל אחד והקטעים החביבים עליו - והויכוחים האינסופיים לגבי מה עדיף - מוש ליד המדורה (ג´וקסרfan ופולי מקיאים בצד) או אקשן עצבני (yaaaaaaaaaaaaay, זיייייייייינה!) וכמובן שהבנות רצות להזמין מייד את הבגדים של הגיבורות מהקטלוג, וכמובן שהשלושה שימשו קולב לכל מבחר הטי-שירטס שנמכרות באתר של קריאיישן... ואז... זה קורה.... 5. זינה וגבריאל מתעוררות... החבר´ה בשוק... מפחדים אפילו להסתובב... זינה לא מאבדת זמן ושמה את הפינץ´ על ג´וקסרfan המסכן (כמובן) רק שמהר מאוד מתבצעים שם כמה צעדים בוני אמון (זינה טועמת דונאט לראשונה... בחשש מה, אבל המממ... טעים!) ואז מתגשם חלומו הרטוב של כל מעריץ והשלושה זוכים לשבת עם שתי הבנות ולראות פרקים (בעודן בולסות כמובן {זינה - פיצה} ושותות {גבריאל, קולה?}), מה שכמובן גורר כמה הערות priceless מצידן: א. זינה מתלהבת מהשחקנית "היא ממש סקסית" שמשחקת אותה. ב. גבריאל מציינת שישנם לא מעט אי דיוקים ביחס למגילות ה"אמיתיות" שכתבה... ג. ומה הם בעצם רוצים לומר על מערכת היחסים "שלנו"? - יציאה מעולה! השיפרים יכולים להירדם בשמחה ולחלום חלומות פרועים ביותר... מי יודע... והסאברים יכולים לחכך ידיים בהנאה ולרוץ עם הדימיון (והפרקים הבאים...) העיקר שכולנו מרוצים... לגבריאל יש כמה דברים להעיר על המטרות והאיכויות של הסדרה... אבל זינה כבר נוחרת... על כתף אחד החבר´ה... אוי, ואהבתי כמובן גם את התגובה של זינה לשאלה של ג´וקסרfan לגבי "עשית או לא עשית את זה" עם ארס... האמת שהוא יצא בזול... 6. ואז כמובן שאלקסיס מגלה את פרצופה האמיתי, וגורמת לגבריאל להיעצר (- "האישה הזו שיבטה אותי משערה שהשיגה מלפני 1000 שנה!" - "תעצרו אותה- היא באמת משוגעת!") , לזינה לרדוף אחריה ולהחריב כמעט כל דבר שעומד בפניה תוך כדי, בזמן שאנחנו רואים בינתיים את כל ההרס שנגרם לעיר דרך מהדורת החדשות (הקריינית - אליזבת´ הות´ורן - אחת הדיוות היותר שוות של התיאטרון הקיווי), דיווחים מהשטח של אנשי ביטחון מזועזעים ובחור צעיר ומגניב שהתלהב במיוחד מזינה ה"חתיכה" שכיסחה לכולם את הצורה (עם אוצר מילים שמזכיר את איב העצבנית אחרי נייג´ל... והרבה ביפים...) 7. זינה תוך דקות מספר כבר לומדת להפעיל כלי ריתוך ומשורים ויוצרת לעצמה חרב, אבל נגד אלטי זה כמובן לא יספיק... ואז אנחנו זוכים בעוד אחד מהמאבקים שלהן, שוב עם יתרון לאלטי, שהפעם גם מכירה את העולם הזה טוב יותר - כמובן שזה לא יספיק לה נגד זינה, שמצליחה גם הפעם לגבור עליה, ולהעלים אותה (עד לפעם הבאה...) לא לפני שפולי מספיקה להתערב לטובתה (אלילה!!!) וכמובן לחטוף מאלטי ולצאת מהמירוץ מאוד מהר... 8. והסיום המעולה... שלושת החבר´ה צועדים להם יחד, עייפים אך מרוצים ("ואין סיכוי שמישהו יאמין לנו בכנסים הבאים!"), ומגיעים למסקנה החד משמעית שהם אוהבים את זינה וגבריאל של הסדרה הרבה יותר מזינה וגבריאל ה"אמיתיות" - שבינתיים נצפות משיקות כוסות שמפנייה במונית חולפת בדרך ל... לאן בעצם? האלים יודעים... 9. קלייר נתנה כאן עוד הופעה שווה בתור אלטי, וגם מי שלא ממש אהב אותה בפרקים הקודמים בהם הופיעה, לא יכול היה שלא להתלהב ממנה כאן - אולי בגלל הבגדים (ראיתם את החליפה???), אולי השיער, אולי העיניים הנורמליות, לשם שינוי, אבל ככל הנראה בגלל הקול המאוד רגיל... 10. אבל מה שהכי אהבתי בפרק היו כמובן שלושת המעריצים... חלום בלהות של כל מפיק אבל גם הנכס הגדול במיוחד שלו... הם מכירים בעל-פה את כל הפרקים, שולטים בעלילה, בשחקנים ובכל מה שמסביב, קונים כל שטות שרק אפשר, סוגדים לדמויות וחיים את הסדרה 24/7... כמעט כל אחד מאיתנו יכול להזדהות עם אחד מהם (או כולם)... הם מצחיקים במסירות שלהם לעיתים עד כדי גיחוך, אבל מעל לכל, למרות שהם כל הזמן רבים, הם מסכימים ביניהם על דבר אחד - הם אוהבים את הסדרה, הם נהנים לשבת ולצפות בפרקים (תוך כדי דקלום הטקסטים, העוויות מתאימות וקולות רקע) והכי חשוב - שלושה אנשים שונים לחלוטין שהכירו בזכות התוכנית ועכשיו הם חברים בזכותה. זה המסר הכי חשוב של הפרק הפעם, לדעתי. בסופו של דבר, אחרי שנגמר הפרק, ומכבים את הטלביזיה, מה שנשאר זה החברים. והסדרה הזו קירבה בין לא מעט אנשים - שונים בתכלית, ויצרה קשרים חזקים ששום דבר לא ישבור. הסיום המעט סנטימנטלי הזה מוקדש לחברים האלה. אתם יודעים מי אתם, ועד כמה אתם חשובים.