Street Spirit

[vegetable man]

Street Spirit ../images/Emo168.gif

או בשם היותר עממי Fade Out

Rows of houses all bearing down on me I can feel their blue hands touching me All these things into position All these things we'll one day swallow whole And fade out again and fade out This machine will not communicate These thoughts and the strain I am under Be a world child, form a circle Before we all go under And fade out again and fade out again Cracked eggs, dead birds Scream as they fight for life I can feel death, can see it's beady eyes All these things into position All these things we'll one day swallow whole And fade out again and fade out again Immerse your soul in love Immerse your soul in love.​

שורות בתים מסתערים כולם עליי אני יכול להרגיש את ידיהן הכחולות נוגעות בי כל הדברים הללו במקומם כל הדברים הללו שיום אחד נבלע בשלמותם ומטשטשים שוב, ומטשטשים המכונה הזו לא תתקשר המחשבות והמתח שאני נתון בו להיות ילד עולם, ליצור מעגל לפני שכולנו נכרע תחתם ומטשטשים שוב, ומטשטשים שוב ביצים סדוקות, ציפורים מתות צורחות במאבקן לחיים אני מרגיש את המוות, רואה את עיניו הבוהקות כל הדברים הללו במקומם כל הדברים הללו שיום אחד נבלע בשלמותם ומטשטשים שוב, ומטשטשים שוב הטביעו את נפשכם באהבה הטביעו את נפשכם באהבה __________________________________________________________________ עבור השיר (בין הכי טובים שלהם, אולי הכי טוב) הזה דרוש לי מעט זמן לעיכול כדי לנסות להבין אותו בדרכי. בכל זאת, אתייחס למילים: לדעתי ת'ום מביע פה פחדים אינסטיקטיביים (ולאו דווקא ריגשיים), אל מול העולם הרחב, הגשמי, חסר הרחמים והרגשות. השיר הזה לא מדבר על-, הוא בעצם התחושות עצמן, כמו בהרבה מקרים אצל יורק. בכל זאת, הוא נכתב לדעתי כהתבוננות של ת'ום אל העולם השברירי והזמני שלתוכו עוצבנו. המאבק הקיומי של כל אחד ואחד - מול העולם עצמו שיש לו תוואי משלו, שהרבה פעמים נוגד לדרכנו. בתוך כך, כל אחד מטפח לו "street spirit" משלו במאבק ההישרדותי הזה. ומה עם Immerse your soul in love? - כל שנותר בעולם הקר, חסר הרחמים הזה, המיקרי, הוא "להטביע" את נפשותנו באהבה, חום, רגישות וכו' כדי להקל על אלה שמזלם לא שפר עליהם. וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את הקליפ המינימליסטי, החריג והיוצא דופן שנעשה פה, ואיזה כברת דרך עשתה הלהקה שהגיעה עד הלום. השיר ישאר לדיון בפורום כמה ימים לתגובותכם, ובסוף השבוע נעבור לאלבום הבא.

 

[vegetable man]

תמונות מהקליפ המיוחד הזה...

 

[vegetable man]

../images/Emo27.gif

 

[vegetable man]

../images/Emo27.gif

 

[vegetable man]

../images/Emo27.gif

 

[michael meiri]

וואי

שיר ענק כל פעם שאני שומע את המלודיה אני לא מאמין, אחד מהשירים שיותר מקשים על תום נראה לי מבחינה ווקאלית, וגם בהופעה זה מצחיק כי ג'וני צריך לנגן בגיטרה וכם באותו זמן לנגן על הסינטי, אז מה שהוא עושה הוא לוחץ על הסינטי עם המפתחות של הגיטרה. זה גם נראה לי השיר שמקדים הכי טוב את OK COMPUTER מבחינת השקט היחסי והמלודיה, בקיצר, אחלה שיר

 

[Gigantic Boots]

ת'רציני עם הקטע של המפתחות?

אם כן, זה גאוני ובקשר לדבר השני, ואני חשבתי שאני לא יודע לשיר בגלל שאני לא מצליח לסיים את השיר עד הסוף |: כנראה שצריך לשיר מלא שנים

 

[vegetable man]

היית צריך לשמוע

את הביצוע האקוסטי שלהם לשיר הזה באולפן גל"צ בשנת 95' כשהם היו פה. אותו ביצוע שת'ום שר באולפן גל"צ לדעתי, לא נופל מהרבה ביצועים חיים שלהם. הקול שלו היה פשוט מדהים וסוחף, גם בביצוע לרדיו הישראלי שלנו...

 

[לתומי יש אקדח ביד]

למישהו יש את זה במקרה?! פולי?!

שאנחנו גם נשמע תודה!

 

[Gigantic Boots]

בוא לאיסיקיו שלי אני ישלח לך!

165426948

 

[tamir eliav]

איפה ראית את זה?!

אני חייב לראות גם!! זה ענק

 

[michael meiri]

בהופעה שיש לי על המחשב

זה איזה משהו בבי בי סי 2 הם עושים שם הרבה שירים מתקופת KID A וAMNESIAC אבל יש גם כמה שירים אחרים

 

[black eyed angel]

טוב נו.....איך אפשר לא להגיב...

השיר הראשון שלמדתי לנגן....בגיל 14 כשקיבלתי את the bends זה היה השיר הראשון שהתחברתי אליו (בלי לדלג לסוף הדיסק). אכן שיר מדהים...לא חושב שהוא הכי טוב שלהם אבל הוא בהחלט השיר הכי אוניברסלי שלי - והכוונה פה היא שאם את קריפ כולם מכירים אבל לאו דווקא אוהבים, את סטריט ספיריט כולם מכירים ואוהבים... זה משהו שחברים שלי ואני מגדירים כ"מוסיקה קולקטיבית". זה מאפיין את כל השירים שאתה אף פעם לא יודע מי שר אותם אבל אתה מכיר את השיר...וכמוך כולם מכירים אותו.

 

[kittycatbone]

פשוט.. שיר.. מדהים../images/Emo99.gif

גם בשבילי הוא בין השירים האהובים, ואולי אפילו מהאהובים.. מן שיר כזה, שכששומעים איזה אלבום או משו, או מתמכרים לשיר של רדיוהד וחולים עליו, פתאום חוזרים לשמוע את סטריט ספיריט ומיד "איזה שיר מדהים זה

"... נתחיל בזה שבהחלט המנגינה והמלודיה של הגיטרה המדהימה. בהתחלה שומעים גיטרה אחת מנגנת את זה... אז מצטרף הזמר.. ואחר כך קצת תופים, ואפקטים, ולאט לאט בסוף של השיר, קצת לפני ה"immerse your soul with love" אתה מרגיש בשיא של השיר... ומסיים במשפט הזה שהוא שר פעמיים (ותמיד כשאני שרה איתו אני פשוט לא קולטת איך יש לו את האוויר בשביל זה

)... סיום מדהים. שיר מדהים. יצירת מופת של שלוש דקות. והמילים, אני מסכימה עם מה שאתה אמרת. בקשר למשפט גם "immerse your soul with love", תמיד ראיתי אותו בצורה כזאת. שזה נשמע כמו משפט קצת קיצ'י אם חושבים על זה... כמו מן "אהבה תוביל לשלום עולמי" או משו כזה... וזה מצד אחד מתכוון לזה ברצינות, אבל מצד שני קצת צוחק.. על להגיד משפט ציני שכזה לעומת האווירה של שאר השיר (במיוחד כשבאותו קטע בשאר השיר הוא אומר fade out again). רק דעתי אבל

 

[kittycatbone]

חח **ואפילו -האהוב-

 

[יצחק 77]

השיר האהוב עלי של רדיוהד

פשוט שיר נפלא אם היה לי זמן הייתי מנסה להבין אותו לעומק יותר היכולת הטכנית של תום באה לידי ביטוי בשיר נסו פעם לשיר את השיר ולנגן אותו בוזמנית בגיטרה -לא פשוט

 

[חרטושה]

אוי, אוי, אוי.

גם שיר מדהים וגם ניתוח מדהים של השיר, נשאר לי להגיד : פשוט מדהים!

נ.ב. מדהים כבר אמרתי?

 

[פוֹלי]

לנתח אותו אני לא יכולה

אבל זה מחזיר אותי 10 שנים אחורנית, סיום י"ב כשעליי להציג את הפרוייקט באנגלית (בגרות בע"פ - 5 יחידות), כשהנושא שקיבלתי הוא ניתוח הספר the body של סטפן קינג, מי מכם מכיר את הסרט "אני והחבר'ה"? אז זה זה. בכל מקרה, הספר בשונה מהסרט שנגמר איכשהוא בטוב לא מסתיים בכלל בטוב, הספר מסתיים בזה שהמחבר מספר איך במהלך השנים כל אחד ואחד מהחברים נהרג בצורה זו או אחרת ובסופו של דבר רק הוא נשאר מכל החבורה העליזה. אני זוכרת שהוא סיים את הספר באופן נורא אופטימי ולמרות שבעצם כולו נסב סביב המוות ברעיון הסיפור (חיפוש אחר גופה) ומוות של כל החברים שלו, הוא עדיין אמר בסוף "אני אזכור כל אחד מהם, אני אכתוב את הסיפור שלהם, אני לא אתן להם להישכח, זה מה שאני יכול לעשות כדי שהעולם הזה יהיה טוב יותר". בבגרות הסברתי על הספר עם street spirit ברקע והשוויתי בין העובדה שבמהלך שלוש בתים ברצף בשיר אנחנו שומעים על רוע ועל אבדון ואילו בשורה אחת שחוזרת על עצמה פעמיים בסוף אפשר להרגיש שוב את התקווה שיהיה טוב אבל זה תלוי רק בנו. היום בדיעבד אני יודעת שההשוואה די דבילית, אז זה הסתדר לי מאוד יפה (יחד עם ה 100 שקיבלתי זה בכלל הסתדר מצויין). אבל דבר אחד נשאר עד היום - הידיעה שהשיר, עגום ופסימי כמו שהוא עכשיו, הוא בסך הכל סטירת לחי למציאות שבה אנחנו חיים עם בקשה לדבר מאוד פשוט - הטביעו את נפשותיכם באהבה. משפט אחד קטן שהופך שיר שלם לאכזבה לתקווה. סורי על בלבול המוח, תאשימו את האלכוהול.

 

[חרטושה]

עשית לי פלאשבק.

אהבתי את ההתייחסות מאד

לי זה דווקא מזכיר את הצבא. מאד התחברתי לפזמון החוזר: fade out again. איכשהו זה נתפס כתאור הכי מתאים לכל הסיטואציה הצבאית ולתחושה הכללית, שמישהי ששרתה איתי באותו בסיס היטיבה כל כך לתאר: אני חיה מחושך לחושך.

 

[vegetable man]

נאשים את הכוכב השחור

אהבתי מה שרשמת. למה כל פעם שמישהו רושם יותר מ-5 שורות הוא מתנצל? לא ברור העניין