מה שכתבתי בשרשור האחרון...
הוא הרחבה של של הראשון. לא שיניתי כהוא זה מדעתי על המטוס. העובדה שאתה מציין (וזאת עובדה), שהמטוס לא איבד את כשירותו ביחס לסחרורים אבל איבד את אמון הקהילה מהר מאד. בערך 2500 מטוסים נבנו במשך 3 (ולא 5 שנים כמפורסם). אלה שנמכרו לאחר 1981 היו בעצם מיצור מוקדם שנשארו במלאי. השנויים שנעשו בכנפיים מעולם לא אושרו ע"י ה-FAA, כך שהמטוסים שבהם בוצע השנוי למעשה אינם חוקיים. ססנה 150 (ולא צסנה...) וה-152 ואם תרצה גם ה-140, החל משנות ה-40 עד לסוף 1985 יוצרו יותר מ-35000 מטוסים. הצרכנים הם ש"אישרו" את המטוס. ה-FAA שאתה כל כך סומך על שיפוטו, כמו הרבה גופים ממשלתיים, גם הוא לא חף מהחלטות פוליטיות שאינן לוקחות תעופה בחשבון. (הרצליה למשל). ולפייפר כמו לביצ'קרפט יש כוח פוליטי רב. ואני מזכיר את ביצ'קרפט כיצרן שהשיג עם ה-SKIPPER אפילו את הטומהוק. (רק כ-300 יוצרו).כשלון מונומנטלי.
פרט מענין: לבקשת אולי (מארקיע) אז סוכני פייפר בארץ, טסתי לחצרים לאחר שח"א הביע ענין ,לצורך "טיסת הכרות". שני טייסים טסו במשך מספר שעות, החזירו לי מטוס מתודלק ושלחו אותי אחר כבוד בחזרה הביתה. "לא מתאים לנו" היה סיכום הטיסה. בשיחות מאוחרות יותר, נתנו לי להבין שלא ברור להם איך פייפר הוציא לשוק מטוס ברמה הזאת.(ביצועים ואיכות) אני אישית הסקתי שהם משווים אותו ל-PA-18 האגדי (סופר קאב, אז בשמוש ביה"ס), אי לכך, זאת לא הבחנה שצריכה להדאיג אותי. טעות. (פטלית, תרתי משמע). כאן, בצ'ילה לפני מספר שנים היתה תאונה דומה. גם כאן הטומהוק הוכיח יכולת. הפעם, חניך טייס וטייס נתיבי אוויר-מדריך נהרגו בשטח אימונים. המדהים בדבר הוא איך נראה המטוס לאחר התאונה. (ויש לי צילומים מהשניים) בדיוק כמו המטוס שלי, נחיתת גחון, הזנב זנב מקופל קדימה, כמעט נוגע בחופה. עוד לא פגשתי מדריך טיסה שיהלל את הטומהוק או להבדיל לחיים קצרים את הסקיפר.