The Eraser - דיון.

ועל זה נאמר - משהו חכם שאני לא זוכר

לדעתי, עזוב אותך כרגע מהאלבום של יורק. תשלים את כל רדיוהד, ואז תגיע אליו. האלבום הזה (לטעמי - ואולי רק לטעמי) דורש בגרות ברדיוהד - כלומר בשביל לגשת אליו כמו שצריך, מומלץ להכיר את רוב החומרים שהם הוציאו תחת ידם. אחרי אוקיי זה יישמע לך ממש ממש מוזר. ורק כדי להמחיש לך - הוא לא רגאי/פופ/אר אנד בי/רוק/פרוגרסיבי/קלאסי/מוסיקת עולם וכן הלאה... take your time and may the force be with you!
 

Knives Out

New member
כן, אני מסכים,

כדאי לשמוע את Kid A ואת Amnesiac לפני האחד הזה. האלבום בסגנון אלקטרוני ומפוצץ בסינטיזיירים המרגשים והקודרים שגודריך ות'ום אוהבים. :) מהם השירים שאהבתם ביותר?
 

scooby4

New member
אתם אנשים רעים כולכם

עושים לאנשים את המוות ככה? בשיא הרציניות, אתם חייבים ללכת להתבייש. אנשים היו קוראים למה שאתם עושים "סוג של מיסטיפיקציה", אבל אפשר גם לקרוא לזה קישקושי שכל. מסר לאדם המסכן ששמע רק את OK Comp: תקשיב למה שבא לך. אבל תקשיב, ואז ת'ום יורק יוכל לכבוש אותך. [נכון שזה נשמע קיטשי??]
 
אני חושב שאתה מזלזל בחשיבות של

התפתחות מוסיקאלית של בן אדם. כן, יכול להיות שאם הוא יקשיב לאלבום עכשיו הוא יהנה ממנו (כי בסך הכל כן מדובר במוסיקה טובה) אבל כשרוצים לגשת ליצירת אומנות (כולל מוסיקה) ולהעריך אותה באמת צריך לגשת אליה עם קצת רקע. אם אני מסתכל על זה מהעולם שלי, אני לא בדרך כלל שומע מוסיקה אלקטרונית - זה לא הז'אנר שלי. לולא ההתפחות של ט'ום מבחינה מוסיקאלית לא הייתי מסוגל לשמוע ולהעריך אלבום כמו the eraser. לזרוק מישהו למים ככה יכול לגרום בדיוק תוצאה הפוכה מזו שאתה מחפש. לא זורקים לתינוק בן שבוע (לא נסיון להשוות אף אחד לתינוק:) סטייק חצי קילו ואמרים לו תאכל לאט, אבל העיקר תאכל. קודם אוכלים גרבר
 

scooby4

New member
יכול להיות, אבל זה לא ככה בחיים

בכלל, אתה לא מבין שככה אתה מזלזל בכוח של האמן לתפוס את המאזין? הכרונולוגיה קיימת תיאורתית, אבל מעשית אנשים מתחילים להקשיב מהיצירות היותר מפורסמות לפחות מפורסמות. האלבום האחרון של ת'ום הוא לא אלבום של רדיוהד. הוא לא נשמע כמו רדיוהד, הוא נשמע כמו פופ אלקטרוני מלנכולני. זה כמו שאתה אומר לבן אדם לפני שהוא מקשיב לרוני סופרסטאר- לא! אתה צריך להקשיב לבריטני ספירס, כי זה היה לפני ומשם היא צמחה.
 

Knives Out

New member
הדימוי שלך ממש לא נכון.

רוני סופרסטאר זאת רוני סופרסטאר, היא באה מז'אנר פשוט וקל לעכל - דברים קליטים. האלבום האחרון של ת'ום הוא באמת לא אלבום של רדיוהד אבל בכל זאת הוא אלבום שנבע מרדיוהד ומן הסתם מושפע מרדיוהד אם הוא הורכב ע"י החבר הכי משפיע מוסיקלית של רדיוהד. האלבום כן מזכיר את קיד A ואת אמנז'יאק בלא מעט מהשירים, הלחנים והקצבים, אבל למה ציפיתם? זה אלבום סולו של ת'ום יורק! ואני מסכים עם Black Eyed Pea . אה, אוי סליחה, Black Eyed Angel .
 
אני לא מזלזל בכוחו של ט'ום יורק

"לתפוס" את מאזין...אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאלבום שלו הוא לא בדיוק שירים קליטים והשומע הקונבנציונאלי לא ייתפס. כל מה שאני אומר זה שהמוסיקה שלו דורשת יותר עומק, וזה כולל הבנה וידע על המקורות. ולבן אדם ששומע רוני סופרסטאר (או ברטני ספירס) ממש לא צריך לתת המלצות נוספות, רק כרטיס חד כיווני לבית חולים לחולי נפש. (הדעות המוצגות בקטע הנ"ל הן של הכותב בלבד ומיועדות להודעה זו ספציפית ואינן מייצגות את דעתו של הכותב במקרה של מפגש מעריצים של רוני או ברטני יימח שמם)
 

da1boy

New member
חחח ../images/Emo13.gif

אני בימים אלו "מעכל" את KID A ואני בטוח תוך חודשיים-שלושה יכיר את כולם... בכל מקרה אני יקנה את האלבום, ואם אני לא יבין מהשמיעות הראשונות אני באמת יעשה את מה שאתם אומרים לי ויסיים לעכל את כל האלבומים...
 

libro

New member
שמיעה ראשונה............... קשה..

אממ... סבבה של ביטים. לחן חביב. מילים בסדר. עיבוד טוב. לא כבש אותי. לא ריגש אותי. לא חידש לי. לא גרם לי להתמכר. אני לא 'מת לשמוע' איזה שיר עוד פעם. יקח לי זמן להתרגל. בינתיים זה רק קליל וזורם. ציפיתי להרבה-הרבה-יותר מזה מת'ום. יכול להיות שבעוד כמה ימים אני ארגיש אחרת. אני מקווה שזה מה שיקרה. קצת אכזבה מודחקת. רגוע. יותר בכושר. שמח יותר. ויותר יצרני. חזיר. בתוך כלוב. על אנטיביוטיקה.
 

whatever4

New member
מסכימה לגמרי.

התחושה הראשונית אומרת- "בסדר". לא מדהים, אבל גם לא גרוע. האלבום מאוד זורם ומתפקד כיחידה אחת, אבל קצת עובר ליד האוזן בלי ממש לחדור פנימה. אין שיר שממש תופס אותך וגורם לך להתפעל מהלחן או מהמילים. אבל אני צריכה שבוע בשביל לגבש דעה אחידה ולעכל את האלבום אז יכול להיות שהדעה תשתנה. (למרות שאני בספק).
 

DOCTOR ROBERT

New member
Nice

נחמד. ניסיון לעשות Kid A שני, רק יותר אלקטרוני ואקספרימנטאלי ומפחיד. אני אהבתי את Skip Divided.
 

Knives Out

New member
שיניתי את דעתי טיפה...

האהובים עליי הם: Atoms For Peace Analyse Cymbal Rush בעצם, פאק איט, אני אוהב את כל האלבום. הוא נהדר.
 
ת'ום יורק זה לא רדיוהד, כנראה.

עוד מהשיר הראשון נחלה עליי אכזה קלה. המוזיקה טובה- כמובן. זהו תום במיטבו, וגם הליריקה מצביעה על כך. אבל קיים כאן פספוס אדיר לטעמי. חיכיתי למשהו שכנראה לא יגיע גם בשיר הבא- משהו שקצת קשה להסביר. משהו רדיוהדי כזה שנורא חסר כאן. התפתחות, מקוריות, אוונגרדיות שכזו. זה מה שאני כל כך אוהב בלהקה הזו. הלחנים מעט בנאליים מפאת העובדה שקצת התפספס באלבום הזה הקונספט של "אלבום" לדעתי, שהוא אלמנט מאוד חזק אצל הלהקה עצמה, שכן כל אלבום שלה הוא- "אלבום", ולא אסופת שירים. לכל אחד אווירה, תחושה, וייחודיות משלו- וזה המיוחד בלהקה הזאת. גם העובדה שהאלבום הוא מאוד נח להאזנה קצת מפריע לי. בדרך כלל דרושים לי שבועות בדיי "לעכל" אלבום של רדיוהד- ובמקרה של ת'ום לבדו זה לא קרה. שלא תבינו אותי לא נכון- אני אוהב את האלבום. הוא טוב, הוא מופק בצורה מאוד יפה, הליריקה מעולה והלחנים, חוץ ממה שתיינתי מקודם- לא רעים בכלל. הוא פשוט רגיל מדיי, לא מפתיע, לא מחדש, זורם. לדברים כאלה קל לצפות מאלבום של קולדפליי- לא של ת'ום יורק בכבודו ובעצמו. אבל כנראה שזה היה מה שנדרש בכדיי להבין שאת הלהקה הזו מחזיקים עוד שלל יוצרים מוכשרים ומוערכים, ושלת'ום לבד קצת קשה להמציא את עצמו או את הגאונות של הלהקה שהוא מנהיג בכבוד מחדש.
 
למעלה