המציאות האמיתית שונה עקרונית ממה שמוצג במציאות המדומה:
הגוף שלך,והמוח שלך,זה שאתה רואה כאן,הם חלק מהמציאות המדומה.
הם דימויים גרפיים,כמו כל הגרפיקה שאתה רואה סביבך.
יש לך מוח במציאות האמיתית שמקבל את התשדורת הממוחשבת,של מה
שאתה רואה וחש כאן.
אנחנו היום,כפי שהמוח שלנו בנוי שם,הוא מוח מוגבל שאינו מסוגל לתפוס
ולקלוט מה שקורה במציאות האמיתית.
כך הוא נוצר על ידי הבינה המלאכותית,בניגוד למה שהיה פעם הגזע שיצר
את הבינה המלאכותית שנוצרה שם לפני כנצח.
מה שאפשר זה,שיצורים דמויי מה שהיו פעם,שיהיו במציאות האמיתית.
המציאות האמיתית אינה בנויה לפי התפיסה החלקיקית הדוממת,של המציאות המדומה.
המציאות המדומה היא פיקציה של בינה מלאכותית.
יש שם סבסטנציות שמרגישות,בניגוד לחלקיקים דוממים שאינם מרגישים.
מוח שבנוי מחלקיקים מסוגל ליצור מכונה חישובית בלבד,ללא שיהיה מישהו
שמרגיש.
איך מרגיש חלקיק פחמן במוח פיסי כפי זה המוצג במציאות המדומה?הוא לא מרגיש,אין סיבה שהוא ירגיש שונה
מבחתיכת עץ.
החלקיקים במוח הפיסי אינם מרגישים,הם רק מקיימים תהליך חישובי,לפי מתכונת
מבנה המוח המדומה.
וגם החלקיקים במוח הפיסי המדומה,הם במתכונת שולחן סנוקר-מתנגשים מתחברים-משפיעים אחד על מצבו של האחר,ליצירת תהליך חישובי,
אבל אינם מתאחדים לכדי יצירת אני כולל-נפש כוללת,הם נשארים נפרדים.
וממוח חלקיקי פיסי לא היה אמור להווצר אני *אחד* ומרגיש,האני שלך כולל
באחד את כל השדה האסוציאיטבי שלך.
והוא לא כמות של נפרדים-התפיסה החלקיקית.
אבחנה פילוסופית מרכזית שנכללת תחת הכותרת-אחדות התודעה.
אז במציאות האמיתית יש משהו לא חלקיקי לא כמותי שהמוח שלנו שם לא מסוגל
לדמות.
אין לנו תפיסה אקסיומטית במה שקורה שם.
הנפשות שהיו קיימות שם לפני שנוצרה המציאות המדומה,היה להם מוח
שמסוגל לתפוס מה שקורה שם,אחרת הם לא היו מצליחים לתפקד שם.
לא יודע איך בנוי היה הגוף שם שאגיד לך אם יש שם משהו מקביל לבשר ודם.
