the piper at the gates of dawn

gpeles

New member
the piper at the gates of dawn

ובכלל הסינגלים הראשנים שבארט עוד היה בלהקה מוסיקת מופת עם מסרים פסיכודלים (ואינטרסטלר אוברדרייב הקטע הטוב באלבום) הבסיס למוסיקה של היום וכנראה גם של העתיד
=> טראנס פסיכודלי אז סתם רציתי להמליץ כי ממה שאני יודע המון "מעריצי" פינק-פלויד לא מכירים בכלל את האלבום מופת הזה וחשופים יותר לצד הפופי של הלהקה.
 
שלום gpeles ../images/Emo140.gif

וברוך בואך לפורום.
את/ה מוזמנ/ת לעיין בדיון שהיה על Piper במסגרת פרוייקט השירים, כאן. אשמח גם אם תכתוב סקירה יותר ארוכה על האלבום, ונוכל לדון בו שנית. אגב, הפורום שלנו אינו פורום "מעריצים", בהכרח.
 

gpeles

New member
קשה להסביר את האלבום הזה במילים

כי הוא מאוד ציורי והזוי אלבום פנטזיה שמח כזה, שכל קטע עומד בפני עצמו בתור סיפור קצר - אגדה קצרה (ליתר דיוק) - אבל כשאוספים את הכל ביחד מקבלים עולם שלם מן אוטופיה ילדותית. בכלל האלבום מאוד צבעוני מאוד שמח - מי שראה את הסרט The Point, Yellow Submarine יכול להבין על מה אני מדבר. מה שיפה גם באלבום הזה שבניגוד למוסיקה יותר מאוחרת שלהם שמכילה יותר "מסרים לחיים" - הרבה יותר ריאליסטים, כמו החומה או הצד האפל של הירח - האלבום הזה הוא יותר דימיוני ויותר מעורר השראה - כמו שהיינו ילדים והיינו יכולים לשבת בגן ציבורי ולהיות בכלל במקום אחר לדמיין דברים מוזרים בלי להשתעמם. מקווה שהצלחתי פחות או יותר להסביר, בכל מקרה המלצה שלי, לשבת ולהקשיב לאלבום ופשוט לנסות להכנס לתוך האלבום (אפשר להשתמש גם בעזרים מן הצומח ומשולחנו של הופמן
) בכל מקרה אלבום חוויתי בטירוף
 
אבל שים לב...

שלצד כל העולם הילדותי השמח והצבעוני, יש גם הרבה פחד ואיום. וכל האלמנטים האלו מופיעים ביחד, באותם שירים, מה שהופך את העולם שמציג בארט לפחות אוטופי, ויותר ראליסטי. אגב, אני מקווה שכשהמלצת על "עזרים מן הצומח" התכוונת לתה, אחרת יש לנו בעיה.
 

Shakty

New member
ציפ את תמימה - דר' הופמן

הוא הרופא השויצרי הנחמד שהמציא את החומצה הליסרגית הידועה בקיצור LSD. אלברט הופמן שמו והסיפור אומר שאחרי שהוא הרכיב את הנוסחה הוא יצא לטיול על אופנים ולפתע כל הצבעים נראו חזקים יותר ויפים... הוא בכלל ניסה להמציא תרופה לשיפור מחזור הדם. אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר של אורי לוטן על ההיסטוריה של החומצה הזו קחו לינק חינם חינם : http://www.nrg.co.il/online/15/ART/748/856.html
 
אם כך

אבקש ממך להמנע בעתיד מ"המלצות" מסוג זה, בפורומנו. אגב הופמן, לא קראתי את המאמר של לוטן, אך הדברים שאתה מצטט כאן הם לא בדיוק מה שידוע לי. קראתי ראיון עם הופמן עצמו, ולדבריו הוא הפסיק את הנסיונות ב-LSD אחרי שחווה חוויות פסיכוטיות כשנטל את הסם, היינו, עיוותים ויזואליים ופאראנויה. הופמן התריע מפני הסכנות שבחומר, אבל בשלב זה השרותים החשאיים האמריקאיים כבר חשבו שיש בו פוטנציאל כ"סם אמת", ומכאן הדרך לניצולו לרעה ע"י סתם עמך, היתה קצרה.
 

Shakty

New member
אכן הופמן התריע בפני הסכנות שבחומצה

ציטוט קצת מהכתבה (כל הקרדיט לאורי לוטן): "יחד עם זאת הדגיש הופמן את הסכנות הטמונות ב"ילד הבעייתי" שלו, כפי שקרא לו בספר שהופיע ב-1979 ותורגם לפני שנים אחדות לעברית בידי מנחם בן: "בחוויה מיסטית הנגרמת באמצעות ל.ס.ד יש סכנות שאין להקל בהן ראש. המשתמשים חייבים להיות מודעים להשפעות החריגות של החומרים האלה, ובעיקר ליכולתם להשפיע על התודעה, המהות הפנימית של ההוויה. ההיסטוריה של הל.ס.ד. עד כה מצביעה על תוצאות הרות אסון העלולות לצוץ כאשר השפעות אלה אינן מובנות כראוי, והחומר נתפס כסם שמטרתו היחידה היא לגרום הנאה. אני מאמין שאם ילמדו כיצד להשתמש ביכולת המיסטית של הל.ס.ד. בצורה חכמה יותר, בפיקוח רפואי ובשילוב עם מדיטציה, יוכל הילד הבעייתי להיות יום אחד ילד פלא"."
 
לפני שאנחנו מסתבכים:

נשמע לי כאילו הסיפא הוא מדברים שאמר תימוטי לירי, או אחד ממקורביו, ולא ד"ר הופמן. הופמן לא התעסק במדיטציה ומיסטיקה לא עניינה אותו, למיטב ידיעתי. אבל כל זה אינו משנה כהוא זה: הטפה לשימוש בסמים אין מקומה בפורום שלנו.
 

gpeles

New member
איפה הטפתי לשימוש בסמים? D-:

אמרתי שאפשר להעזר על מנת להתחבר למוסיקה טוב יותר וזה דבר ידוע שעזרים פסיכודלים שכאלה מחדדים את החושים. וזה באמת לא המקום לדבר על זה ובשתי שורות, היום זה כבר ידוע שצמח המריחואנה הרבה פחות מזיק מאשר הקפה שאתם שותים בבוקר, מכוס הבירה שאתם שותים בפאב בערב, או מהסטייק בקר שאתם אוכלים בארוחה משפחתית. בקשר לאל.אס.די הסיפור הוא יותר מורכב וזה באמת כבר בעיה להכנס לזה פה, אז אני רק אצטט את קן קסיי, ציטוט שכל חובב טראנס מכיר: "I believe with the advent of acid, we discovered new ways to think and it has to do with piecing together new thoughts of mind. Why is it thatt people are so afraid of it? What is it about it that scares people so deeply? Because they are afraid that there is more to reality than they have ever confronted. That there are doors that they are afraid to go in and they don't want us to go in there either because if we go in, there we might learn something that they don't know. And that makes us a little out of their control."
 
מה שכתבת כאן

הוא בדיוק הטפה לשימוש בסמים. זה אסור, על פי הנחיות "תפוז". ישנם פורומים בהם אולי ניתן לפתח דיון בנושא - פורום "סמים קלים" אולי? פורום "סמים קשים", אם יש כזה? אבל פורומנו אינו המקום. הודעות נוספות הממליצות על שימוש בסמים, ימחקו.
 

melancholy man

New member
תראה

תיהיה דעתה של ציףציף על שימוש בסמים אשר תיהיה (וגם דעתך או דעתי או דעתו של כל אחד שכותב כאן), עד כמה שדעתי משגת, שימוש בחומרים כימיים המוגדרים כ"סמים" על פי החוק הוא אסור, ועידוד לדבר עבירה הוא גם עבירה, מאחר ואנחנו משתמשים בבמה של חברה מסחרית (תפוז) שרוצה להמשיך ולתפקד באופן חוקי, אין ברירה אלא לכבד את כללי האתר וכללי המדינה. וכל זה מבלי שאמרתי מילה על כך, שדווקא מי שמעריך את סיד בארט כיוצר, צריך להפנים טוב יותר מאחרים את הסכנות של שימוש בחומרים אלו ולא לעודד אחרים לעשות כן.
 

gpeles

New member
אלמלא השילוב הזה אסיד+בארט

פינק פלויד לא היתה פינק פלויד
 

gpeles

New member
ואני לא מדבר על האובדן של בארט

הוא היה משתגע כל מקרה
 

melancholy man

New member
כלומר...

לדעתי, בלי השילוב הזה, יתכן והינו זוכים לעוד שנים רבות של יצירה מבארט, אין לי שום ספק שדווקא האסיד הוא שגמר את הקרירה שלו ולא ההיפך. בארט יצר שירים רבים וטובים עוד לפני שהוא התחיל להשתמש בסמים, אם כבר האסיד הפך את היצירה לפחות קוהרנטית והרבה יותר קשה להאזנה, שלא לדבר על זה שחלק ניכר מחוסר יכולתו של בארט לכתוב ולהופיע החל מסוף שנות השישים היא תוצאה ישירה של שימוש מוגזם בסמים ובעיקר באסיד לסוגיו. הערת אגב, אני מאמין שלא האסיד הרס את הקרירה של בארט לדעתי הייתה לו נטייה להפרעה שהאסיד פשוט החמיר והעלה על פני השטח, יתכן וההפרעה הזו הייתה מופיע בכל מקרה, אבל יתכן שזה היה קורה מאוחר הרבה יותר ועוצמה פחות חזקה (ויתכן גם שלא היה מופיע לעולם).
 
יתרה מזאת,

הקודים החברתיים של הסביבה בה הסתובב בארט עודדו אותו לצרוך סמים, בדיוק בשל ההנחות - השגויות - לפיהן סמים "מחדדים את התודעה" ועוזרים בדרך זו או אחרת. בארט אף הוא האמין להטפות של לירי, קייזי ודומיהם - כפי שהן היתרגמו לפסיכדליה הבריטית - לפיהן שימוש ב-LSD יביא ללא פחות ממהפכה חברתית ולשחרור מ"כבלי" הממסד - הכבלים של הרציונליות, האובייקטיביות, והשפיות, מסתבר. בגלל תפישות אלו, שהיו כה-טרנדיות באותם ימים, נמנעו חבריו של בארט מלהעיר לו על השימוש המוגזם שעשה בסמים, ואף כי קישרו בין זה לבין התדרדרותו, לא עשו דבר כדי למנוע ממנו להחמיר את מצבו. כפי שאמר אחד מהם: "זה פשוט לא היה מנומס" לומר לאנשים שלא לקחת סמים, כי זה עלול לפגוע בהם. בכך, תרמו חבריו של בארט להתדרדרותו. יחסם של חבריו ללהקה אליו כיום, כולל לא מעט רגשי-אשמה על כך.
 

gpeles

New member
כמה דברים

אתה סותר את עצמך: "אין לי שום ספק שדווקא האסיד הוא שגמר את הקרירה שלו ולא ההיפך" "אני מאמין שלא האסיד הרס את הקרירה של בארט לדעתי הייתה לו נטייה להפרעה שהאסיד פשוט החמיר והעלה על פני השטח" חוץ מזה,לפעמים קטעים שהם פחות קונקרטים ויותר קשים להאזנה הם הרבה יותר איכותיים ובעלי ערך אומנותי רב יותר. הרבה דברים שנשמעים כמו רעש לכל מיני אוהדי פופ ושאר זבל ממוסחר הם ברמה גבוהה משירים "יפים וטובים" שנמצאים בפסגת המצעדים. ושמעו הויכוח פה באמת הופך להיות משעמם (וזאת תשובה גם לציףציף) אני אנסה לסכם פחות או יותר את הדעה שלי על כל הנושא הזה סמים-בארט-פינקפלויד-מוסיקה: סמים ובמיוחד ל.ס.ד אכן מעצימים תחושות כמו ראיה ושמיעה מה שגורם למוסיקה להפוך לחוויה מוחשית יותר (זאת ההשפעה תרצו או לא תרצו) הדבר הביא למהפכה במוסיקה בשנות השישים כשהדגש היה על להעצים את חווית הסם וליצור שילוב קטלני תוך כדי העברת החוויה הפסיכודלית (שימוש בסם כלשהו) דרך המוסיקה או דרך תאורה או דרך כל אמנות אחרת. בעניין הפסיכוזות מחקרים גילו שהפרעות כאלה ואחרות היו קורות בכל מקרה והחוויה עצמה מאוד קשורה במצב רוח בתנאים ובאופי של הבנאדם. שימו לב שאני לא ממליץ פה לאף אחד להשתמש בשום סם (אפילו לא אלכוהול, שהוא ד"א הרבה יותר מסוכן מסמי הזיה למינהם) בלי לחקור את הנושא לעומק, להיות בטוח שמה שאתה לוקח זה באמת הסם עצמו ולא איזה רעל עכברים שאחמד סם לך בלוד. כמובן שלמי שיש טראומות או בעיות פסיכולוגיות מסוימות אסור להתקרב לזה בלי ייעוץ עם רופא (וזאת הבעיה בכך שהדבר לא חוקי אנשים, אין פיקוח רפואי על חומרים כאלו) ולסיום להרגיש בנוח ולא להיות לחוץ. עכשיו לעניין בארט - אישיותו הייתה מאוד שנויה במחלוקת בלי קשר לשימוש באסיד, והמעבר המהיר לכוכב רוק תרם בהחלט לשיגעון שלו, ומה שקורה להרבה כוכבים ובעצם לרוב בני האדם - ברגע שנהנים ממשהו הוא הופך להיות למובן מאליו, מאין ירידת מתח, וכך גם המוטיבציה יורדת, תוסיפו לזה אישיות בעיתית והנה אתם מקבלים מתכון מושלם לשיגעון. יצא די ארוך ומבולגן, מקווה שהבנתם והנה עוד ציטטה מראיון עם סימון פוספורד שנוגע בנושא: To what extent does DMT or LSD influence you to create a tune ? What do you think of using drugs to compose ? I think my experiences with DMT and LSD have definitely changed what i want to create.... when you hear music on hallucinogenics you hear it in a New Way... and it can be such a Big experience that you want to try and mirror it in the tunes you make...to try and make it accessible in some way to others... I wouldn't recommend it for everyone, and in the studio i can't handle it for myself... it becomes too difficult to operate the machines...
 
למעלה