אני יודע
אבל כן יש טעם להשתמש במילים שכן רלוונטיות לנושא. אתה בעצמך דיברת על "אדפטציה הרבה יותר מהירה". אם אתה יכול לכמת את העניין, כלומר למדוד את מספר הדורות שלוקח להגיע לאדפטציה מסויימת במודל א' לעומת מודל ב', אפשר, ואפילו רצוי לדעתי, להשתמש במונחים המתמטיים המתאימים בכדי לתאר את השינוי בקצב האדפטציות בין שני המודלים. מתמטיקה זו לא מילה גסה, אתה יודע.
איך חישבתי את זמן הרביה? השתמשתי במודל שהוא אולי פשטני מעט, אבל הוא מספיק בכדי לקבל איזשהו סדר גודל לגבי התהליך. ברביה א-מינית טהורה (אם נזניח כרגע לצורך הדיון את ההשפעה של העברה אופקית), בכדי שתיווצר אדפטציה מסויימת יש צורך בשרשרת של מוטאציות עוקבות לאורך אותה שושלת יוחסין. ברביה מינית, אותן המוטאציות יכולות להיווצרת במקביל בפרטים שונים באוכלוסיה בשושלות יוחסין שונות ואז להתמזג יחד דרך רביה מינית. כשמסתכלים על רביה בשלשה לעומת זוג, המודל הוא דומה למודל של רביה בזוג, אבל מכיוון שבכל צאצא מעורבים גנים משלושה מקורות שונים, היתרון העיקרי הוא שהזמן שיקח להגיע למוטאציה הרצויה יהיה קצר קצת יותר.
יכול להיות שלא הבנתי נכון את המודל שאתה מציע, אבל לפחות על פי התיאור שלך לא ברור לי איך ברביה תלת-מינית אפשר להגיע ליתרון גדול יותר מזה שהסברתי למעלה. גם לא ברור לי למה הכוונה ש"העובר יכול לבחור" באיזה גנים להשתמש, ולכן הנחתי שמדובר בבחירה אקראית (כמו ברביה מינית).
