ואם תפנה אל התנ"ך
אתה תראה שהחוקים הדנים בעובדי אלילים מדברים על כך כעל שגייה אבל לא קוראים לרצח של כל עובדי האלילים באשר הם. יתרה מכך, אנא פתח את "משנה תורה להרמב"ם" וראה בספר המדע - "הלכות עבודה זרה וחוקות גויים" את פרק י', פס' א': "אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה, כדי שנעשה עימהן שלום ונניח אותם לעובדה--שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז,ב): אלא יחזרו מעבודתה, או ייהרגו. ואסור לרחם עליהם, שנאמר "ולא תחונם" (שם). לפיכך אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר, לא יעלנו; ראהו לקוח למות, לא יצילנו. אבל לאבדו בידו, או לדוחפו לבור, וכיוצא בזה--אסור, מפני שאינו עושה עימנו מלחמה." בכלל, כל דיני עבודה זרה שהם דיני מוות מדברים על עובדי עבודה זרה בתוך ישראל, לא רק בתוך העם אלא בתוך הארץ. מחוץ לארץ - הגויים יכולים לעשות מה שבראש שלהם ולהאמין במי שבא להם, אבל בארץ ישראל עבודה זרה אינה נסבלת (ככתוב בשמות כ"ג, פס' 33 - "לא ישבו בארצך פן-יחטיאו אותך לי כי תעבוד את-אלוהיהם כי-יהיה לך למוקש"). עובד אלילים מתוך עם ישראל נתפס כחוטא מאוד גדול, משום שהוא מפר את הדיבר הראשון - "לא יהיה לך אלוהים אחרים על-פני" (שמות כ' 3). במידה והוא מנסה לשכנע אחרים באמונתו, מפיץ אותה, הוא לא רק חוטא הוא גם מחטיא - הוא נתפס כנביא שקר ועל כן הוא חייב במיתה (סקילה). דין של עובד אלילים גוי בארץ זרה הוא שונה מדינו של עובד אלילים גוי בארץ ישראל - אז הוא חייב להתגייר (או לעוף מכאן בשיא המהירות). אתה מתבלבל, אלוהים לא ציווה על מותו של כל עובד אלילים באשר הוא, הוא קרא למלחמות השמד על שבעת עמי כנען, לא על כל העולם.