Tripel T

Yuli Gama

New member
רצוני/תער ומה שביניהם

תיאוריית הטער היא שיטה לישום במחקר. היא אינה אקסיומה. היא הימור. שיטה יוריסטית שלנו להגיע לתוצאה המקום לנסות את כול האפשרויות. כול דבר ניתן להסביר בצורה פשוטה ובצורה מסובכת (גם מערכת אקולוגית) זה לא עומרת שאחד השיטות לא עובדות פשוט תלוי מה השימוש המבוקש. ירח מגבינה כידי לספר לילד חוקי האסטרופיזיקה כידי להטיס חללית. זה בעיקר כול ההבדל. רצוני או לא. כאשר האדם נחשף זמן מימושך לגירוי מסויים הגירוי עובר הביטואציה ומפסיקים לקלוט אותו. זה לא רציני אבל אם קולטים כל הזמן סביר להניח שמפסיקים לשמוע אלה אם מתאמצים או מגיע משהוא בעוצמה/באופי שונה בהרבה מהרגיל. ניתן לחסוף יציאה של רגשות. בידיוק כפי שניתן להדחיק זכרונות או לחשוב "רעש" (זה אינו המצאה באמת ניתן לחשוב כך. אבל מי שמכיר את הדוד פרויד יודע מה קורה כאשר מדחיקים יותר מדי. דוגמא לאמפטיה שלא כתוצע מתפיסה התנהגותית: (הדוגמה שאני מביא פו יכולה גם להיות מקראה פרטי של פלסיבו. אם אתם יודעים שזה כך נא תקנו אותי) יושבים ונרגעים מול בן אדם אחר. דקה עם עיניים עצומות ונשימה רגועה. כאשר מרגישים שהגוף מספיק רפוי והרגשות שלך אצמך רגועות (לא לנסות כאשר את/ה מצויים בסערת רגשות) חושפים את אצמך (והכוונה לא לבגדים) מי שלא פשוט מרגיש מה צריך לעשות שישתמש בדימין מודרך (לדמיין שאתה פותך את זרעותיך לחיבוק, פותך את ראשך וכו´) ומנסים להגיע לאדם שממול. אם הבן אדם אינו חוסם ומדחיק חזק מדי מתכילים להרגיש שרידי רגשות ותחושות. לא יודעת אם ניתן לתת להם תווית אבל אפשר בגלוי להרגיש שהם זרים.
 
מה שהפריע לי בניסוי

"אם הבן אדם אינו חוסם ומדחיק חזק מדי". מדובר מראש בניסוי שבו שני הצדדים משתפים פעולה, ויודעים ומכוונים את תוצאותו. כדי שהניסוי יהיה אמין (לבד מבעיית גילוי אנליטי של רגשות) יש צורך לערוך אותו גם כשהצדדים אינם משתפים פעולה, ולהגיע לאותה תוצאה. דוגמא לניסוי מתוקן מעט - אדם (א) שביצע את הניסוי בעבר בהצלחה (לפי הרגשתו - קלט רגשות זרים) מתבקש לבצעו שוב, מול אדם (ב) שכבר ביצע עימו את הניסוי בהצלחה. ללא ידיעת (א), מחליפים את (ב) ברובוט הזה חיצונית וברמת שפת הגוף ל (ב). חוזרים על הניסוי. האם (א) יזהה כל פעם ומעבר לכל ספק שאין הוא יושב מול (ב)? האם הוא יזהה שהוא אינו מקבל את הרגשות הזרים? זה ניסוי מחשבתי בלבד, אבל אני אישית לא השתכנעתי ש (א) יעבור אותו בהצלחה. עניין של אמונה, כנראה, כי אין לי נתונים לכאן או לשם. לבד מהתרשמותי מאנשים המדברים על אנרגיות, והאינטראקציה שלהם עם מי שנראה כאילו משתף עמם פעולה.
 

Yuli Gama

New member
אוקי וחזרה לדיון בבקשה

מכיוון שלא חושבת שתוכלי למצוא רובוט כזה אני יציע הוחכה אחרת. אך ניתן להסביר אחרת את תחושת "המבט בגב" (חוצ ממחלת הרדיפה:) אנשים אולי תפתחו דיון ניפרד על נכונות או לא נכונות של השיטה הנ"ל? זה בידיוק הסיבה למה הדיון הקודם הגיע לאורך הנוחכי :) ומה בדבר טליקנזיס? האיתכן שהוא לא באמת קיים? קצאת קשה לי להאמין שמשהוא שכותבים עליו כו הרבה הוא סתם המצאה. הוא צריך להיות קיים לפחות בעקבות האמונה הרבה בו.
 

Boojie

New member
אה, אנשים כותבים הרבה גם על דרקונים

ואני עדיין לא ראיתי אחד. רק כדי להדגיש: אין לי דעה בנושא של תופעות פסי. אני די מאמינה שאם הן אכן קיימות, סביר להניח שרק למעטים בגזע האנושי יש אותן בצורה ניתנת לאיתור, הן מן הסתם תכונות פוליגניות (כלומר, תכונות שנשלטות על ידי אינטראקציה של הרבה גנים ביחד) ותלויות גם בתנאי סביבה תומכים. עד היום לא ראיתי שום מחקר שמאושש או מפריך בצורה מוחלטת (טוב, עד כמה שאפשר "מוחלט" במדע) את האפשרות של תופעות פסי, מה שהוא כמובן המצב הכי נפלא לצרכי מד"ב, כי הוא מאפשר ספקולציות חופשיות לחלוטין.
 

דרגורן

New member
בערוץ שמונה הייתה תוכנית שניסתה

להוכיח/להפריך את תחושת המבט בגב. שני מדענים שונים, אחת שמאמינה ואחד שלא מאמין ערכו סידרה של ניסויים בקבוצה של אנשים. האנשים ישבו בחדר והם היו צריכים לסמן בכל פעם שהם חושבים שמביטים בהם. כל אחד מהמדענים קיבל תוצאה אחרת. המאמינה קיבלה תוצאות גבוהות (כלומר התחושה הייתה נכונה ברוב המקרים) והמשדען של מאמין קיבל תוצאות נמוכות (כלומר התחושה הייתה לא נכונה ברוב המקרים) מה זה אומר?
 

Boojie

New member
זה אומר, כמובן,

שחוסר האמונה של המדען הסקפטי עבר לנבדקים ופגם ביכולתם לחוש את המבט בגבם (ההסבר המתאים למדענית) או שאמונתה של המדענית הפתיה גרמה לה להטות באופן לא מודע את תוצאות הניסוי (ההסבר המתאים למדען). בדרך כלל עושים ניסויי פסי בדאבל בליינד, כשזה אפשרי, וכשזה לא אפשרי, בכל דרך שתאפשר למנוע הטיות מחקריות מהסוג הזה.
 

Yuli Gama

New member
אוקי אז אני מנחשת שניצתרך

לחקות שיצוץ מישהוא עם כוחות פסי פועלים כידי שאפשר יהיה באמת לבדוק מה הולך שם. ואם כבר אני לא מחשיבה גילו עתידות כמשהוא בידיוני זה תכונה קיימת ותורשתית בחלק מהמקרים. איזה עוד תכונות מעניינות אפשר לפתח? תכונת המזל? שיש אותה בעודף לעם שלנו. זה תכונה מקרית או מולדת? באיזה ספר התעסקו עם התכונה הזו? היה שם משהוא על הגרלת ילודה?
 

Boojie

New member
שום קשר לאוזן.

אני לא מדברת בכלל על הסתגלות של עצבי האוזן לרעש חזק, אני מדברת על הסתגלות של המוח. סינון קולות. היכולת של בני זוג ותיקים לישון כשהשני צופה בטלוויזיה לא קשורה בכלום לרפלקסים של האוזן. ותופעת מסיבת הקוקטייל היא דוגמה נפלאה שממחישה בדיוק את הטענה שלי. יש לנו היכולת לשים על הקשב שלנו פילטרים שיסננו את כל מה שלא רלוונטי לנו ולא יתנו לו להציף אותנו.
 
למעלה