uuuaaa, בקשר ללשון ברע

[גוססי1]

דוקא 95%? לא פחות ולא יותר?

האם קביעה זו מבוססת על בדיקה מעמיקה של רוב כלי התקשורת לאורך תקופת זמן? וכשאתה אומר "לשון הרע", האם כוונתך למונח בהגדרתו ההלכתית (בהנחה שיש הגדרה כזו) או להגדרה כפי שהיא מופיעה בחוק? משום מה יש לי תחושה שזרקת מספר ללא שום ביסוס במציאות, ותקן אותי אם אני טועה. רק כדי למנוע אי הבנות אני מציע שתקרא שוב את לשון החוק המבהירה מה היא הוצאת לשון הרע. כמו כן מומלץ שתנסה לזכור כי בחברה החילונית קיימת זכות נוספת הנקראת "זכות הציבור לדעת" (אני יודע שהחרדים לא שמעו על כך), וכי תפקידה של העיתונות הוא לפרסם מידע שיש בו חשיבות ציבורית. אם תצליח לנסח כללים פשוטים ובהירים כיצד לשלב בצורה אופטימלית בין שתי תפיסות אלה - ואין ספק שבמקרים רבים עשוי להיות ביניהן ניגוד מהותי - אנא שלח את מסקנותיך לנשיא מועצת העיתונות למען יפרסמם ברבים.

 

[uuuaaa]

ובכן

זה מבוסס על שנים של קריאת עיתונים והאזנה לרדיו, וצפייה בטלוויזיה, אמנם לפני הרבה זמן, ולמזלי נגמלתי מכל הגועל נפש הזה. ואני מניח שהמצב אצלכם רק מתדרדר. לא התכוונתי בדיוק 95%. אלא בערך. ההגדרה ההלכתית של לשון-הרע הרבה יותר קפדנית ומקיפה מאשר ההגדרה שלכם. את ההגדרות ההלכתיות, אין שום ספק שהתקשורת רומסת. וגם על ההגדרות החילוניות. אני לא אמור למצוא פשרה בין "לשון-הרע" ובין "זכות הציבור לדעת". זה בעיה שלכם שאתם ממציאים שני מושגים שסותרים אחד את השני. וזה ודאי לא נותן תוקף מוסרי לפרסם לשון-הרע. כל זה גם תלוי בשאלה מאין נובע המוסר של הלא-מאמין. מי קובע מה מוסרי ומה לא...

 

[גוססי1]

המצב אכן מדרדר

"לא התכוונתי בדיוק 95%. אלא בערך" כצרכן תקשורת אני חולק על הערכותיך, אלא אם כן כללת בהן גם את ההגדרה ההלכתית של לשון הרע (אותה איני מכיר, אבל אשמח אם תביא אותה בפנינו). "ההגדרה ההלכתית של לשון-הרע הרבה יותר קפדנית ומקיפה מאשר ההגדרה שלכם." אולי, אבל כפי שראינו יש לה תוקף רק לגבי ציבור מאד מצומצם, ומי שאינו שייך למועדון האקסקלוסיבי הנ"ל דמו מותר (ולא רק בהקשר של הוצאת לשון הרע). "את ההגדרות ההלכתיות, אין שום ספק שהתקשורת רומסת" זה יתכן, אולם אין לכך כל חשיבות. איני רואה כל סיבה מדוע עיתונות אמיתית (להבדיל ממה שנקרא "עיתונות חרדית") צריכה להיות כפופה להגדרות מוסר שבטי וצר כל כך. "זה בעיה שלכם שאתם ממציאים שני מושגים שסותרים אחד את השני." נראה שאינך מבין כי בחברה חפשית תמיד יש סתירות בין רעיונות שונים, ואפילו צירוף המילים "חברה חפשית" הוא במידה מסויימת אוקסימורון, שכן קיומה של חברה אנושית מחייב ויתור מסויים על חופש. יתכן שלך מאד נוח לחיות במסגרת רעיונית בה כל דבר מסווג לשחור או לבן, טוב או רע, אבל מסגרות כאלה הן תמיד טוטליטריות ושרירותיות, דבר שרבים מאיתנו מנסים להמנע ממנו בכל מחיר. "כל זה גם תלוי בשאלה מאין נובע המוסר של הלא-מאמין. מי קובע מה מוסרי ומה לא..." זו בדיוק שאלת המפתח. יש הגורסים כי אדם צריך לחיות על פי חוקיו ולהתאימם תכופות לצרכיו המשתנים, אתה כנראה לא נמנה על קבוצה מוזרה זו...

 

[uuuaaa]

ובכן

ההגדרה ההלכתית של לשון-הרע היא ארוכה מאוד וכוללת הרבה פרטים. תוכל ללמוד על כך בספרים "חפץ חיים ושמירת הלשון". אתה שוב שוכח (?) שהיום אין כמעט אפיקורסים. לכן לפי היהדות אסור לדבר לשון הרע על אף אחד (כמעט). אתה סותר את עצמך. מצד אחד אתה גאה בתקשורת ה"אמיתית" שלך, שמספרת לשון-הרע כל הזמן, ומצד שני, אתה כועס על כך שהיהדות מתירה לדבר לשון-הרע על אפיקורסים. יש הגורסים ?! אתה מתבייש לומר שאתה שייך לקבוצה הזאת ? ולפי זה, המוסר נקבע ע"פ הרוב באיזור מסויים. כלומר, בגרמניה הנאצית למשל, להרוג יהודים - הפך להיות מוסרי. אני גם מבין שאין לך בעיה עם זה שילדים יתאבדו. ואני יכול לכתוב עוד הרבה מקרים, אבל זהו ויכוח נושן וכבר דנו בו רבות.

 

[גוססי1]

אין יותר אפיקורסים? אתמה

"אתה שוב שוכח (?) שהיום אין כמעט אפיקורסים." לא זה מה שאמר החפץ חיים. אזכירך שלדבריו כל מי שאינו מאמין שהתורה ניתנה בשלמותה בהר סיני הוא אפיקורס. לפי מיטב ידיעתי בהגדרה זו נכללת למעלה ממחציתו של העם היהודי. "מצד אחד אתה גאה בתקשורת ה"אמיתית" שלך, שמספרת לשון-הרע כל הזמן" הקביעה שהתקשורת עוסקת בלשון הרע "כל הזמן" (או ב-95% ממנו) היא פנטזיה שלך בלבד ואין לה כל ביסוס. "אתה כועס על כך שהיהדות מתירה לדבר לשון-הרע על אפיקורסים." אני לא כועס על כך. זהו ענין טבעי לחלוטין כשמדובר בדת שבטית כיהדות. מה שכן מכעיס אותי הוא היומרה הריקה מתוכן לפיה היהדות היא דת של ערכי מוסר אוניברסליים. זו פשוט טענה שקרית, ומה שנכון הוא שהיהדות רואה במי שאינו מאמין באמונה הנכונה כמי שאינו זכאי להגנת החברה. "ולפי זה, המוסר נקבע ע"פ הרוב באיזור מסויים." נכון מאד. חברות אנושיות שונות ניסחו מערכות שונות של חוקים מוסריים בהתאם למקום ולזמן. זו עובדה היסטורית שאי אפשר לחלוק עליה. "כלומר, בגרמניה הנאצית למשל, להרוג יהודים - הפך להיות מוסרי" נכון, לפי אמות המידה של הנאציזם חיסול גזעים "נחותים" לא היה מעשה בלתי מוסרי. מה עלינו ללמוד מכך? "אני גם מבין שאין לך בעיה עם זה שילדים יתאבדו." ומה מידת הרלוונטיות של ענין זה לדיון?

 

[uuuaaa]

תשובה

למרות שהחפץ חיים היה אחד מגדולי ישראל, זה לא משנה עכשיו מה הוא פסק. כי לכל דור יש את הפוסקים שלו. ולא כל הדורות דומים אחד לשני. כמו שכתוב "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" ואמרו חכמינו: ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור הרי הוא כאביר שאבירים... יפתח בדורו כשמואל בדורו. (כמובן שמדובר רק על דתי שומר מצוות...) כלומר מי שקובע אלה הרבנים של דורנו. ובטח שלא אתה. ובטח שלא כאשר אתה נגוע בשנאה עצמית ובשאיפה להוכיח שהיהדות מלוכלכת. "היהדות רואה במי שאינו מאמין באמונה הנכונה כמי שאינו זכאי להגנת החברה" אתה שוב משקר. לא מדובר על כל מי שאינו מאמין. מדובר באנשים הלוחמים נגד היהדות. ובכלל, למה שהיהדות תספק לאנשים הגנה מפני דברים שהם לא מאמינים או חושבים שפוגעים בהם ?! זה לא מפחיד אותך שכל קבוצה יכולה לקבוע לעצמה את חוקי המוסר ? ומה אם למשל בכיתה מסויימת רוב הבנים החליטו לעשות אונס קבוצתי למישהו ? זה הופך להיות מוסרי ? ולמה זה לא מוסרי שאב ירצח את בנו ? הרי הוא זה שהחליט להוליד אותו, ועכשיו הוא מחליט שהוא לא רוצה אותו ?זה לא כל-כך רלוונטי, אבל זה מעניין אותי.

 

[גוססי1]

וואלה הרגת אותי ../images/Emo122.gif

"למרות שהחפץ חיים היה אחד מגדולי ישראל, זה לא משנה עכשיו מה הוא פסק. כי לכל דור יש את הפוסקים שלו. ולא כל הדורות דומים אחד לשני." הרי אתה חוזר כמעט כתוכי על מה שאמרתי: כל חברה מתאימה את ערכי המוסר שלה לנסיבות, לזמן ולמקום. אם פסיקתו של החפץ חיים אינה רלוונטית לימינו, במה היא שונה מחוקי הכנסת הפרלמנט המשתנים חדשות לבקרים?

 

[uuuaaa]

לא !

גם החפץ חיים וגם החזון איש וכל הרבנים (האמיתיים) פוסקים רק על פי התורה. (שבכתב ושבע"פ) חוקי הכנסת אלה חוקים של אנשים, שמשנים אותם לפי מה שבא להם ולפי צרכים משתנים ולפי דעת העם (ולפי מיצובישי למשל, גם אם זה יגרום למלחמה...).

 

[גוססי1]

אני מטיל ספק בכך

האם יש ביכולתך - או ביכולתו של מישהו אחר - להצביע על המובאות בתורה מתוכן ניתן להסיק שתי פרשנויות כמעט מנוגדות כבמקרה דנן?

 

[גוססי1]

זאת ועוד:

הרי המידות בעזרתן נדרשת התורה אינן יותר מהמלצה בלתי מחייבת, ופוסק ההלכה יכול לפסוק תוך עקיפתן או התעלמות מוחלטת מהן. הוא יכול לשלוף פסיקות from the top of his head תוך הסתמכות על כל דבר שבעולם החל במדרשים הפרועים ביותר דרך סיבות תדמיתיות (מה שנקרא "מראית עין") וכלה בטינה הפרטית שלו כלפי פוסק הלכה מזרם או עדה אחרת. כמו כן הלכותיו יכולות להיות נסיון לשמור על אורח חיים או מנהגים שבשום אופן אינם מתחייבים מהתורה. בתנאים אלה האמירה כאילו הפוסקים מסתמכים על התורה היא שוב יומרה ריקה מתוכן.

 

[uuuaaa]

ממש לא

בקשר לשאלה הראשונה, אני לא עקבתי אחר כל השתלשלות הסוגיה, אבל אני יודע את הפסיקה ההלכתית האחרונה הנוגעת לזמננו. וזה לא שפסקי ההלכה השתנו, אלא האנשים. גם הרמב"ם פוסק כך הרבה פעמים. אם למשל משנה מסויימת אומרת שבמקרה א´ צריך לעשות ב´, אנחנו מסיקים לבד שעבור שאר המקרים לא נעשה את ב´. וזה לא אומר שיש סתירות. בקשר לשאלה השניה, זה ממש לא נכון. כל ישראל קיבלו עליהם את השולחן ערוך (והאשכנזים את הרמ"א כאשר הם חולקים. חוץ מהתימנים שפוסקים לפי הרמב"ם), וכל הפסיקות הם רק על פיו, או לפי הלכות שנתחדשו, ואשר השולחן ערוך או גדולי הדורות לא עסקו בהן, אך גדולי דורינו כן פסקו אותם, ע"פ כללי הפסיקה, או למשל השוואת מקרים וכדו´. אין כיום פוסק שיעיז לחלוק על הראשונים והאחרונים בדבר שהוזכר במפורש.

 

[uuuaaa]

תשובה

יש פוסקי הלכה, והם קובעים מיהו אפיקורס. לא אתה. "כל יוצא בשאלה הוא אפיקורס" אתה בטח יודע ש-95 אחוז מהיוצאים בשאלה עשו זאת לפני גיל 20. אז אתה רוצה לטעון שכל ילד שקינא בבני גילו החילוניים על הכיף שהם עושים - הוא אפיקורס ? אי אפשר לתקן רושם אצל אנשים שמחפשים בנרות ומוצאים את כל תועבות המין האנושי ביהדות. האם אני פוגע בך כשאני מדבר לשון-הרע ? ומה עם חופש הדיבור ? זוהי המצאה חילונית ידועה. תוכל בבקשה לרשום הגדרה למושג "צביעות". למה שלא נסתכל על זה ככה: יש קבוצה מסויימת. הקבוצה הזאת החליטה להעניק זכויות יתר וטובות הנאה לכל מי שמצטרף לקבוצה ועומד בדרישות. האם בזה שהם לא מעניקים את הטובות האלה לאנשים חיצוניים - הם נקראים צבועים ?

 

[רון סי]

צביעות

ההצהרה כאילו אתה נמנע מלהתנהג בצורה מסויימת, בעוד שלמעשה אתה נוהג עקרונית ממש באותה דרך, וכשתופסים אותך אתה ממציא כל מיני תירוצים. חופש הדיבור: מוגבל בפירוש ועל פי חוק. האם אתה פוגע בי בלשון הרע: יכול להיות שכן, תלוי מה אתה אומר. יש קבוצה מסויימת וכ"ו: זכותה המלאה של הקבוצה להעניק טובות הנאה לחבריה, והדבר כלל לא פסול. אבל אי אפשר להגיד שביהדות אסור להוציא לשון הרע. מה שצריך להגיד זה, שביהדות מותר (ואף רצוי) להוציא לשון הרע, אלא שחברי הקבוצה שהתנהגותם ללא רבב זוכים בהגנת יתר. אם יוצהר כך, אני אישית אבוא על סיפוקי מדיון זה.

 

[uuuaaa]

כן אבל

המקרים היוצאים מהכלל, כבר הוגדרו בתוך ההצהרה. וכל מי שרוצה יכול לעיין בה. זה לא שתופסים אותך ממציא תירוצים. ואתה שוב מסרב לקבל את מה שאני אומר, שהיום אין כמעט אפיקורסים. וזהו דבר ידוע לכל. אתה מתעלם מזה בכוונה, כדי להגיע למסקנות אליהם אתה רוצה להגיע.

 

[רון סי]

ההצהרה

אומרת: "אסור להוציא לשון הרע". זה לא נכון. מותר. אפיקורסים: ההרשאה להוציא לשון הרע היא לא רק על אפיקורסים. היא על כל מי שיש לך קונפליקט איתו.

 

[uuuaaa]

יופי

גם החוק הישראלי אומר שאסור לרצוח. זה לא נכון. מותר. (רמז: הפלות, המתות חסד, התנקשויות במחבלים, לשב"כ מותר לרצוח את רבין...) האם אתה יכול להביא מקורות לדברים שכתבת בסוף הודעתך ? בעצם זה לא כל-כך משנה. ממש נמאס לי לדבר איתכם. אתם החלטתם שהיהדות צבועה ולא משנה מה. אז שיהיה לי כל טוב.

 

[G o v er n o r]

´הפלות,...לשב"כ מותר לרצוח את רבין´

מה שיפה אצל החברל´ך ה- lunatics שלנו זה שאינך צריך לטרוח להזיק להם. פשוט, השאר אותם ללא השגחה מספר דקות וחזקה עליהם שיירו לעצמם ברגל, זאת בנוסף לרוק התוסס בזויות הפה ונוטף על החולצה ומכתים אותה. אה, התסכול, התסכול. כל סוללת העלויים שלהם לא מצליחה להוכיח "מופת" בודד אחד, אז הדעת נטרפת עליהם מרוב יסורים...