When Fates Collide

[אלעד אברון]

תנו לי שעה שעתיים להתאושש מהפרק

לפני שאני אוכל להגיד עליו משהו... לפחות עד שתחזור לי הנשימה....

 

[vampire1]

פרק פשוט מדהים ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

אין לי מילים לתאר אותו. רק דבר אחד יש לי להגיד שמרגיז אותי אצל ערוץ 10 (

) אני לא יודע אם יצא לכם לשים לב אבל המתרגם של הפרק חשב שלאו מה היא זכר וכל הפרק הם תירגמו את לאו מה כזכר ולא נקבה. ועוד משהו שהצחיק אותי בפרק שצילמו את זינה בפרופיל צלובה עם הפה פתוח היא נראתה כמו הרוצח בצעקה (המסכה עם הפה הפתוח).

 

[OrphanOfWar]

פרק מופלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

והמבטים בין זינה לגבריאל..............נמסתי לגמרי!

 

[*neta*]

פרק טוב

קיסר, אחרי 26 שנים, הטוגה שלו עדיין מוכתמת בדם (כנראה שאין כביסה בשאול..), החליט סופסוף שהבגידה בזינה היא זאת שגרמה להשתלשלות האירועים הזאת,שבה הוא נרצח, הוא מחליט שמגיעה לו הזדמנות שנייה, וקופץ לביקור קטנטן ומשנה כמה חוטים. העולם משתנה, זינה היא הקיסרית של רומא, גבריאל מחזאית מצליחה, ג´וקסר חייל בצבאו של קיסר (איך הוא הגיע לזה??) ברוטוס עדיין "יד ימינו" של קייסר,ואלטי ה"כוהנת הגדולה"..התשובה לשאלה מה היה קורה לולא קיסר בגד בזינה. בפרק הזה ראיתי הרבה דמיון לפרק Ides Of March, זה בכוונה אולי? קיסר אומר לברוטוס שהוא יודע איך להתמודד עם מתנקשים.. גבריאל והתלבושת שלה בכלא (אותה תלבושת, רק רנה השתנתה...) ואפילו עשו לה תספורת (למה צריל לספר את מי שעומדים לצלוב??) אח"כ יש לנו את קיסר שהורג את ברוטוס, כאילו הסצינה הועתקה מIdes רק שניהם החליפו תפקידים..אפילו הייתה אותה מוסיקה

ואחר-כך יש לנו גם את זינה בכלא,שלובשת גם תלבושת מאוד דומה.. הרבה דמיון.. אלטי רצה ממש מהר, הזכירה לי את road runner

..רק חבל שסצינת הלחימה בין אלטי לזינה לא הייתה יותר ארוכה, אלטי רצה רצה רצה קופצת לתת בעיטה זינה גם בום, אלטי נפלה ואז מגיע כל הצבא.. בסצינה שאלטי הורגת את קיסר על המיטה ואחר כך שמראים אותו, ציפיתי להרבה יותר דם, הרבה הרבה יותר, מה זה אלטי עשתה ממנו קציצה מחוררת.

 

[shiri_b]

פרק נחמד.

כן גם אני שמתי לב שהייתחסו ללאו כזכר....מוזר.... אני חושבת שזה בכוונה כדי להראות לנו שהגורל תמיד מתממש (כמו שזינה אמרה לגבי בכלא), ואני חושבת שקיסר בכוונה הרג את ברוטוס ככה כדי להחזיר לו. לא יודעת למה אבל כל פעם שאלטי צחקה מצאתי את עצמי מחייכת או צוחקת יחד איתה...לא יודעת למה! אני מוצאת את הצחוק חמוד..לא מרושע משום מה

וגם בסצנת לחימה שזינה אומרת it´s not about you Alti oh yes it is! it´s all about ME לא יודעת הצחיק אותי. קלייר הייתה מעולה פה!!!!כמו תמיד... היה כיף לראות שוב את ג´וקסר I can´t believe they were gonna kill you for writing that bad play

 

[*neta*]

המתרגמים לא יודעים שלאו-מה נקבה

לא מוזכר בפרק של היום או בעונה,הם לא ראו את העונה השלישית,נתפסו על חם

 

[shiri_b]

כן חשבתי על זה... אבל לא יודעת

לאו-מה נשמע שם של זכר??..... טוב, האמת יכול להיות...

 

[fanatico del raul]

גורלות מתנגשים .

טוב , אני לא בא לסכם את הפרק , יש פה מישהי שעושה את זה בסטייל והרבה יותר טוב ממני. אז אני רק אגיד מה חשבתי על הפרק היפה ועם זאת המבוזבז ביותר שראיתי עד כה. בהתחלה אנחנו מתוודאים לדמותו של קיסר , שפורץ למקדש הגורלות כובל בשלשלאות את שולשת השוזרות בנול הגורל . וברגע אני מרותק לטלוויזיה , סוף סוף היריב הגדול ביותר של זינה חוזר , והיריב היחיד שהצליח להביס אותה ויותר מפעם אחת . ושכידוע הוכרע רק בידי חברו הטוב ברוטוס , שבהפתעה מולחטת ביחד עם עוד כמה חברי הפורום הרומאי דקרו את קיסר למוות. הוא גוזר את החלק בחוט הגורל שבו הוא בוגד בזינה , ואני יושב וחושב - כל הכבוד , הדרך הכי הגיונית להחזיר - סוף סוף לא משהו מוגזם אלא משהו יחסית מתקבל על הדעת . הוא מכניס החוט בחזרה לנול הגורל , והכל משתנה , זינה היא עכשיו הקיסרית העומדת לצידו . והכל ניפלא , אני פשוט מתמוגג מאושר , אבל אז מגיעה האכזבה הראשונה שלי - אלטי מופיעה משום מקום הורגת את השליחים של לאו-מה. אז במקום לעשות מסע רוחני של כיבוש מצד זינה וקיסר של ממלכת צ´ין שבה זינה מקבלת הארה מחודשת מלאו-מה . אני נאלץ לצפות בתחליף עלוב , אלטי - מה פתאום היא שם בכלל , מה הקשר שלה לקיסר - למה שהוא ירצה להציב אותה בתור היועצת הקיסרית . מוזר מאוד , טוב אני אומר אמנם לא מה שציפיתי ( ואני רציתי לראות מפגש בין קיסר ללאו - מה , שני האנשים שהשפיעו בצורה הכי קיצונית על האופי של זינה ). אבל מהר אני מתוודא , לעוד עלילה אומללה , גבריאל מופיעה ככותבת תסריטים - או.קיי מקובל , תמיד היה לה את הנישה של המשוררת. אבל אז מגיעות רגשות האהבה ( ואני כבר יודע - שמצפה לי אכזבה). כאילו שזה לא מספיק , אלטי חושפת את הקלפים מהר מדי , בהתקפה כל כך לא אופיינית ונימהרת על זינה , שמסתיימת רק אחרי שזינה רואה קטעים מעברה - אז רוצים לומר לי שלאלטי יש כוח לעורר זיכרונות שמעולם לא התרחשו - טוב וואט אבר. אחר כך קיסר מאכזב , הקינאה אוכלת אותו , והפלא ופלא גבריאל המשוררת שמרגשת את זינה מואשמת בבגידה וניגזר עליה להיצלב . וכמובן שזינה נחלצת לעזרתה , מגיעה אל אלטי שגם היא דרך אגב ניכלאת בכלא לאחר ניסיון הרצח האומלל שלה . ומשכנעת אותה לשחזר את זיכרונה לגמרי , בתמורה לזינה שמחררת אותה . בנקודה זו יש לציין , שאחד השחקנים האהובים עליי , שהופיע גם בהרקולס ג´וקסר - פשוט מתבזבז - אין קומדיה ממנו , הוא לא ממש פעיל - רק עומד עם פרצוף קשוח-עצוב כזה ומסתכל על מה שקורה רק עוד חייל נחמד בצבאו של קיסר. אלטי בורחת , וכמובן שזינה ממהרת לצליבה הממשמשת של גבריאל , ומודיעה לקיסר שאם הוא לא ישחרר את גבריאל , היא תילחם בו עד חורמה וכי היא זוכרת את כל מה שקרה לעולם לפני שקיסר שינה אותו , קיסר שנכנס להלם אחרי ההבנה שהוא לא היחיד שנישאר עם הזיכרונות מן העבר - מסכים לשחרר את גבריאל שעוזבת אחרי פרידה מרגשת מזינה. ושוב אלטי הורסת , מופיעה בחדרו של קיסר ורוצה להוכיח לו שהיא תהיה מלכה נאמנה יותר מזינה , שהיא כעת איום ממשי . קיסר מסכים להצעתה של אלטי ומורה עליה להרוג את גבריאל ( בשלב זה אני מוחה כפיים מאכזבה - אני לא ראיתי עוד תסריט טוב נהרס במומחיות שכזו , זה לא הקיסר שכולנו אוהבים האדם השקול והקר ובמקום זה עומד בחור , חרמן( כן כן , חרמן , הוא מנסה לתפשו את זינה אחר כך את אלטי), ונקמני . אז כמובן שזינה מגלה על מה שנעשה , ומגיעה לעזור לגבריאל שנאבקת ללא הועיל באלטי . קיסר מגיעה זמן קצר אחרי , מאשים את זינה בבגידה אחרי שהיא תוקפת את החיילים הרומאים בניסיון להגן על גבריאל. וכך אנחנו מוצאים את עצמינו בעוד פרק של נוסטלגיה , עכשיו זינה מובלת לצלב וגבריאל ? - אה כן גבריאל בעזרתו של ג´וקסר נחלצת מהמצב ורוכבת למקדש הגורלות. ובנתיים , זינה עומדת להיצלב היא כבר על הצלב , וקיסר ואלטי המתבוננים פורשים לחדר המיטות . כאן מגיעה החלק האירוני , זינה שמרגישה כיצד ננעצים המסמרים לתוך ידיה בו בזמן שאלטי ששקועה ביחסי מין פרועים עם קיסר מתחילה לדקור אותו ( בחלק הזה אני פשוט צוחק , קיסר שיודע שאסור לבטוח באלטי מתעלם לחלוטין מעברה ומנסיונותיה החוזרים ונישנים להרוג את זינה ולהשתלט על רומא - ונותן לעצמו לההירג). גבריאל מגיעה למקדש הגורלות ( או.קיי אני אומר , עכשיו היא תשחרר את השוזרות והן יחזירו את מצב לקדמותו , אבל לא ! , אנחנו צריכים סוף דרמטי ולא מובן ), היא מרימה לפיד ומתקרבת על אף הזהרת השוזרות הכלואות שמזהירות אותה שהשמדת נול הגורל תשמיד את העולם היא זורקת אותו על הנול והעולם הולך - קאבום ! - בו בזמן אנחנו שומעים את זינה הגוועת אומרת "אני אוהבת אותך גבריאל " . ותנחשו מה אני פשוט שמח , אחרי שהם צליחים לבזבז תסריט טוב מגיע להם למות - אבל לא! - חס וחלילה לסיים את זה ככה , גבריאל מוצאת את עצמה באמצע יער ערפילי , כשזינה מגיעה אליה עם סוס שניהן זוכרות את אשר קרה , מביעות קצת נוסטלגיה ואתנחתא קומית כשזינה שואלת האם גבריאל מצטערת שהיא לא מחזאית וגבריאל שואלת האם זינה נהנתנה מהמחזה שאותו גבריאל הציגה בארמונו של קיסר כשרק הגיעה לשם זינה אומרת שהיה בסדר חסר קצת מכות. גבריאל , צוחקת ואומרת שכל אחד הוא מבקר , ושניהן רוכבות אל השקיעה ואני ....... טוב הבנתם כבר , בקיצור היה פרק יפה - יכול היה להיות יפה הרבה יותר אילולא מישהו בסידרה שפשוט מתעקש - להרוס את התסריטים .

 

[fanatico del raul]

ובכל זאת לכל אוהבי הרומנטיקה.

חלק מרגש - בלי ספק בפרק . "i love you gabriel"

 

[hilabg]

סליחה על הדקויות אבל זה Gabrielle

 

[fanatico del raul]

רק בשבילך .

"hey Gabrielle " "what?" "i still love you"

 

[Niff74]

When fates collide - דבר ה../images/Emo54.gif

לפני שאני מתחילה, אזהרה...

כל מי שמאוד אהב את הפרק, כל מי שהנושא שלו מאוד נגע לליבו ובעיקר כל מי שנוטה להתעצבן מהביקורות שלי או בכלל מביקורות שלא תואמות את הדרך בה הוא רואה את הפרקים, מתבקש לעבור להודעה הבאה, או לקחת ואליום. אני גם מבקשת שלא לשלוח לי הודעות נאצה, חולדות מתות בדואר, וירוסים לאימייל ואיומי רצח בטלפון, או להגיב בצורה נזעמת להודעה הזו תוך ציון אי הדיוקים וההתרשמויות הקלוקלות שלי מהפרק. אני רק אומרת את דעתי. זה לא נעשה מתוך רצון לעצבן (בד"כ

, והיום במיוחד) אלא רק להביע דיעה שונה, ומה לעשות, יש פה עדיין כמה אנשים שמחזיקים בשכאלה... וואו, הגעת עד לכאן? אני מופתעת. או שאתה ממש משועמם, או מחומם, או מסטול אחרי ואליומים (בהתאם לבקשה שלי) או שקוראים לך דפי/שרון/ענבר...

וידוי חושפני. אני בנאדם ציני ומריר. מה לעשות. מי שמכיר אותי יודע את זה, מי שלא, כבר קלט מההודעות הקודמות. אני לא מאמינה בניסים, לא מאמינה בגורל, לא מאמינה בסצינות רגשניות, באהבה טהורה ואינסופית, בארנבים, צמר גפן מתוק וצבע ורוד, אבל מעל לכל - אני לא מאמינה בכל הקונספט של SOULMATES. אני בטוחה שחלק מכם כבר מרים גבה (ומי שלא יכול - שתיים). מה יש לי לחפש בסדרה הזו? הרבה. למרות שהרעיון הזה שזור בפרקים רבים (בעיקר החל מהעונה הרביעית), בד"כ אני מצליחה להתעלות מעליו וליהנות מהפרק, שהתוכן שלו לא סובב *לגמרי* סביב הקונספט הזה. הפעם, לא הצלחתי. מכיוון שכל הפרק סבב סביב "אהבה נצחית שמתעלה מעל כל המכשולים", "גורל שלא ניתן להמלט ממנו בכל צורה שהיא", והרבה מאוד רגש טהור ומזוקק שבד"כ גורם לשכמותי לאבד את תוכן מעיי אל תוך שקית נייר חומה שממוקמת באופן אסטרטגי ליד הכורסא (ליתר ביטחון), פשוט לא היה לי לאן לברוח. בנקודות הבאות אני מנסה, עבור הקוראים הנאמנים שהגיעו עד הלום, לפתוח צוהר אל תוך נשמתי המעונה והמעוותת, ולהראות לכם איך העניין נראה מנקודת המבט שלי. חלשי אופי ורכי לבב מוזמנים לקרוא שוב את האזהרה שבתחילת ההודעה ולברוח מכאן מהר. 1. סצינת הפתיחה, קיסר במאורת ה-fates, מדבר לעצמו - "אחורה... לא, שניה... קדימה קצת... זהו!" כי שלוש הבנות בטוח לא מסוגלות להיענות לבקשתו, אז עם מי בדיוק הוא מדבר??? טוב, זה משהו שאתה מסגל לעצמך כנראה כשאתה מת 27 שנה או משהו כזה ואף אחד לא רוצה לדבר איתך...) ושוב אנחנו חוזים בקליפ שואו (אחרי אתמול, ושלשום, וכו וכו... כבר כתבתי על זה...) הסצינה של "break her legs" שהיא בעצם זו שעיצבה את זינה (ורק הערה קטנה - מופיע שם ברוטוס הראשון, שהוחלף בהמשך בדיוויד פרנקלין המצויין, שהוא הוא זה שמופיע בהמשך הפרק, אבל לא נורא, וטוב שכך...). בכל מקרה, יוליוס שלנו כנראה למד אריגה בטרטרוס וכך הוא מצליח לשנות את העבר ואנחנו מוצאים את עצמנו במציאות אלטרנטיבית, בסביבות 26 שנים אחורה... 2. דמות מסתורית מגיעה בדהרה, באחת הכניסות המרשימות ביותר שראיתי אי פעם בסדרה (וזה כולל את אפרודיטה...), מתעלה בקלות רבה על השומרים שמנסים לעצור אותה ונוחתת לאחר פליקפלאק ובורג לפנים אל מול הקיסר הרגוע לחלוטין... זוהי כמובן זינה, הקיסרית... כולה שופעת ביטחון עצמי וקסם. היא מדהימה כאן, הלבוש יחודי ומופלא גם הוא, ובכלל, כל הסצינה הזו מופלאה. מרגע זה בערך התחלתי לסבול, מייד אחרי הכתוביות... 3. בינתיים אנחנו מתמקמים במציאות החדשה והמוזרה הזו, בה לאו מה היא זכר (טוב, טעות תרגום... הם לא אשמים...), ואלטי היא ה-high priestess of Rome. מעניין... 4. עוברים למחזה יווני, שבשלב זה כבר הייתי אמורה להבין שיוביל לצרות. למחזה קוראים Fallen angel ומעשר השניות שלו שראיתי כבר נזקקתי לסיבוב ראשון עם השקית החומה שלי. נורת אזהרה ראשונה. זינה אהבה את המחזה! (???) נו שויין... ואז כמובן מציגים בפנינו את המחזאית שאחראית לזוועתון הזה - גבריאל... I should´ve known... בד"כ היא כותבת *הרבה* יותר טוב, אבל בהחלט יתכן שהתסרוקת שלה גרמה לה לנזק מוחי בלתי הפיך - מה זה השיער הזה??? אני מבינה שהסדרה מצולמת במדינה מרובת כבשים אבל זה לא תירוץ!!! הפעם היחידה בה היא נראתה מגוחכת יותר היתה ב-"If the shoe fits". מזל שגזזו את מחלפותיה לא הרבה לאחר מכן - לא הייתי עומדת במחזה הזה עוד זמן רב... כמובן שהספקטקל הזה הספיק להביא את זינה שלנו לדמעות, והיא והמחזאית הצעירה כבר מחליפות ביניהן מבטים רבי משמעות (אויש נו באמת!!!) שלא נעלמים מעיניו המופתעות של סיזר ומעיניה רואות הכל של אלטי... 5. לילה. לזינה יש "כאב ראש" פולני שאומר שיוליוס שוב יילך לישון לא מסופק (זה כנראה קרה הרבה מאוד ב-14-13 שנים שהם נשואים, אחרת אין לי מושג למה אין להם כבר שלושה ארבעה ילדים לפחות). הוא הולך לפגישה עם ברוטוס וזה מאפשר לזינה לצאת למרפסת במצב סמי-לבוש, לגלות את המחזאית הצעירה (לבושה במגבת) בחלון שמולה, ושוב להחליף איתה כמה מבטים מצועפים אך מבויישים, במיטב המסורת של דוד ובת-שבע. רק שבדיוק אז אלטי חייבת לפרוץ לחדר ולנסות להרוג את זינה. ידיה על צווארה הענוג של הקיסרית גורמות לחזיונות מחיים אחרים לחלחל אל מוחה הקודח של אלטי, והכוהנת שלנו קולטת לפתע שמשהו פה מאוד fishy ושזה עשוי לקדם אותה בחיים... אגב, אחד הקטעים היותר שווים היה כשזינה תוהה מה יש לכוהנת הראשית לחפש בחדר השינה של הקיסרית, ואלטי עונה בפשטות - "זה גם חדר השינה של הקיסר"... מיאאאאאאאאו!!!! בכל מקרה, בתזמון מושלם פורצים לחדר ברוטוס וקיסר המזועזעים ואלטי מושלכת לכלא. בהזדמנות חגיגית זו, וכדי שיהיה לה עם מי לשוחח, מושלכת לכלא גם גבריאל, מן הסתם זוהתה ע"י קיסר, שלא ממש רוצה שהתכנית שלו תיהרס והוא יאלץ לחזור לטרטרוס, או איך שלא יקראו למקום הזה עכשיו. 6. ובכלא... אה! תראו מי כאן!!! ג´וקסר!!! איזה כיף!!! חבל רק שטד נאלץ לטוס כמעט שלושים שעות במטוס בשביל 4-5 שורות ודקה וחצי זמן מסך. הייתי מצפה שינצלו אותו קצת יותר בפרק. מצד שני, זה לא שאפיני קיבלה יחס מועדף אתמול... 7. צולבים את גבריאל. הבחורה המסכנה באמת לא יודעת למה זה מגיע לה. אבל זינה "עלתה" על קיסר לאחר חוויה "פוקחת עיניים" במיוחד בתא של אלטי ולכן הוא נאלץ לוותר וחייה של גבי ניצלים. כאן הערה קטנה לרופא של לוסי - צ´מעו, היא לא אשמה שיש לה מיתרי קול עדינים ושבדיבור מאומץ היא הופכת צרודה, אבל דחילאק, בקטע הזה לא שומעים אותה בכלל!!! זו לא הפעם הראשונה שהיא מלחששת ללא קול כמעט, והיה ראוי שמישהו יעלה על זה ויעשה משהו בנידון. זה לא הגיוני שמי שמפקדת על הצבא לא מסוגלת להוציא משפט בקול רם. אין סיכוי שהחיילים ישמעו אותה ככה. 8. סצינה מרגשת בין זינה לגבריאל. התנצלתי מראש. אני לא עומדת בקטעים האלה. שקית חומה, פעם שניה. 9. גבריאל נמלטת לאחר סיוע מהקיסרית. בדרך חזרה הביתה לכרם, יש לה התקלות עם אלטי, שמנצלת את ההזדמנות להעניק לה כמה מהזכרונות שלה עם זינה מחיים אחרים, ולהגדיל את כוחה תוך כדי. אלטי רצה נורא נורא מהר בסצינה הזו (מיפ מיפ!!) אבל איכשהו זינה, שמגיעה כמובן שניה לפני שגבריאל מפרכסת למוות, מצליחה ליירט את אלטי ולהטיח אותה בקרקע. 10. רק שיוליוס שוב מגיע בדיוק בזמן ואנשיו יורים בזינה שני חיצים - אחד לכתף ואחד לירך (שנעלם באורח מסתורי בהמשך, אבל ניחא). הקיסרית צונחת לקרקע, נקשרת אחר כבוד לסוס ומעריצי גבי האלימים במיוחד יכולים לחייך בסיפוק לאור סצינת ה-Xena-drag הראשונה בהסטוריה. 11. בשלב זה אנחנו נפרדים מברוטוס. סיזר לא שכח את הבגידה הצורבת שלו בחייו הקודמים, וזו הזדמנות פז להפטר ממנו. במיוחד לאור העובדה שהבחור מלא ביקורת על החלטותיו של המגלומן שלנו - קודם הוא מתלונן על רצח השליחים מצ´ין, אח"כ הוא מעביר ביקורת על הפיכתה של אלטי לקיסרית החדשה... האיש הרשה לעצמו יותר מדי, ולכן זכה לחיבוק אחרון ודוקרני במיוחד מהקיסר. 12. ועכשיו באה עוד סצינה נורא מרגשת בין זינה לגבריאל בכלא. זינה מוכה וחבולה, מלוכלכת ובוכיה (גבריאל סתם בוכיה), ושתיהן מחליפות בינהן הצהרות אהבה קורעות לב (השקית החומה שלי עוד מעט ותתפקע). אי שם, מתוך ערפול חושים מוחלט קלטתי גם את המשפט "I´ll love you forever" (או לפחות עד סוף הפרק - אותו דבר מבחינתי). אני באמת לא יכולה לעמוד בזה.

 

[Niff74]

דבר ה../images/Emo54.gif - חלק ב´ ואחרון

13. צולבים את זינה. הסצינה הזו מצולמת בסלואו מושן, בצבעים מאוד קודרים (אפור-תכלת, גשם זלעפות) והכאב נוראי. סיזר אפילו לא טורח להשאר ולצפות במחזה. אחרי שנים של חוסר סיפוק בוער לו לקפוץ למיטה עם הקיסרית החדשה שלו. מרוב שמחה הוא כנראה שכח שביחסים מזדמנים שכאלה צריך לנקוט אמצעי הגנה, ולכן בסצינה הזו הוא גם יסיים את חייו. אלטי דוקרת אותו למוות בשעת מעשה, כשהתנועות שלהן מקבילות לדפיקת(סליחה על הקישור) מסמרים בגפייה של זינה, זעקות השבר שלה מתמזגות באלה של הקיסר, ופניה המיוסרות אומרות כאב נוראי. באמת כאב לי לראות את הסבל הנוראי הזה - לדעתי סצינת הצליבה הזו היא הקשה מכל אלה שראינו בעבר, אבל החיבור לקיסר המשתגל ונדקר עשה לי רע. זה לא היה במקום לדעתי ופגע בעוצמה של סצינת הצליבה. 14. בינתיים גבריאל דוהרת. לאן? מסתבר שהיא עושה את דרכה אל מאורת ה-fates. כנראה שהמקום מופיע במפת התיירות המקומית כי אחרת באמת שלא ברור לי איך כולם מוצאים את הדרך לשם בכזו קלות. אין שם אמצעי אבטחה, ככל הנראה. גבריאל זועמת כולה, מאיימת להשליך לפיד בוער ולשרוף את הנול כולו. היא גם מאוד לא חביבה אל ה-fates שאחראיות לגורל הזה לדעתה. הן טוענות שהגורל קבוע, רק הדרך בה מגיעים אליו משתנה. הן מזהירות אותה שלא להעלות באש את הנול שכן זה יוביל להחרבת היקום כולו. קטן עלינו. למי אכפת מהיקום? לא לגבריאל, מסתבר. הלפיד מושלך והיקום פשוט קורס ונעלם. פוף.

15. עכשיו, אם הפרק היה נגמר בשלב זה, או אפילו הסדרה, ניחא. הייתי ממצמצת קצת אבל מודה שהפעם החבר´ה שיחקו אותה... לזה לא ציפיתי... אבל לא. הבנות מוצאות עצמן בנ"צ מאוד לא ברור - In a galaxy far, far away כנראה, מכיוון שאין יותר כדור הארץ, או ווטאבר. ופשוט ממשיכות הלאה, לאחר דיאלוג תמוה במיוחד. איפה אנחנו??? באיזו שנה??? חזרנו לזמן המקורי? יצרנו עולם חדש? עברנו לסדרה אחרת? כנראה שלעולם לא נדע. 16. אוקיי. אז התלבושות היו באמת מדהימות פה, ובכלל ויזואלית הפרק מרשים ביותר (פרט לתסרוקת הכבשה של גבריאל ולטבעות הבצל שעיטרו את ראשה של זינה), עם מספר קטעים יפים במיוחד - ה"כניסה" של זינה מתחילת הפרק, והצליבה שלה, למשל. גם המוזיקה היתה חזקה, כרגיל. קארל עשה עבודה טובה, קלייר היתה מדהיממממה (אבל זה לא חדש) וטד, נו.. על זה כבר קיטרתי. רנה היתה טובה מאוד, כשבהתחלה אפילו הקול שלה היה גבוה ותמים יותר, כששיחקה את המחזאית הצעירה, ואילו לקראת הסוף, הפכה יותר קשוחה והקול ירד בחצי אוקטבה והפך סמכותי יותר. לוסי הציגה טווח מרשים של הבעות והיתה גם היא מצויינת, ונראתה פשוט מדהימה לכל אורך הפרק (חלקנו נורא אוהבים לראות אותה מלוכלכת/מוכה/חבולה) ולכן החלטתי להעניק לה את תמונת הפרק, במצב מרוט אך יפהפה זה. 17. זהו. נגמר. אני מתנצלת בפני כל מי שסבל במהלך הקריאה. מודעת לחלוטין לכך שהביקורת מאוד לא אובייקטיבית, אבל זה הרעיון. אין טעם לצלוב אותי עכשיו, אני רק מביעה דיעה. כמו שכבר ציינתי, אני אלרגית לכל המוש, ומתק השפתיים הזה באמת מחליא אותי. אני פשוט לא מסוגלת להאמין שמהשניה הראשונה בה השתיים רואות אחת את השניה שתיהן יודעות ש"זהו זה". גם בעונה הראשונה זה לא היה ככה. ומכיוון שמרגע זה כל הפרק ממשיך בדיוק בכיוון הזה, איבדתי את זה מאוד מהר. קיוויתי אמנם שאני אצליח בכל זאת ליהנות מהפרק, אבל מפאת העובדה שכולו, פשוט כולו מבוסס בדיוק על כל הדברים שעושים לי רע, לא מצאתי במה להיאחז. עד כאן להפעם...

 

[Dafi the Mighty]

אני מסכימה עם כל מילה שאמרת.

(נראה לי לפחות) והדבר היחיד שאהבתי בפרק הזה- זאת לוסי. הייתה כל כך יפה בפרק הזה (כמו תמיד, אבל בכל זאת). יו!!! מדהימה!!!

 

[shiRan WP]

אני מסכימה איתך

אני חושבת שיש לך ביקורות טובות מאוד ולכל אחד דעה משלו אז אין סיבה להתקיף, כל אחד יכול להגיד את דעתו לא צריך לפסול בקיצור פרק יפב רק הראו יותר מידי בסצינת האהם אהם *שיעול* היה מספיק להראות מרחוק ומבינים שיוליוס בגד בה, (מניאק)

 

[gabrielle]

צדקת.. הייתי צריכה לא לקרוא../images/Emo4.gif

אבל זה היה צפוי שאני אקרא... הרי כשאומרים לי " לא " כל כך הרבה פעמים אני חייבת לעשות את ה- " כן ".. אבל זאת רק בעיה שלי השיער של גבי ניראה כל כך לא אמיתי.. בייחוד בגזירה שראו שמישהו תלש את זה מראשה של ברבי והדביק לרנה.. מממ... מתוך 17 סעיפים של הביקורת שלך אני לא מסכימה עם בערך... 15 מהם.. אבל שטיות- כמו שאמרת זאת רק דעתך... מישום מה , תמיד אני מוצאת את עצמי אחרי כל פרק קוראת את הביקורת שלך לפעמים מתאכזבת, לפעמים נהנת ומסכימה איתך... תמשיכי לכתוב- את מרגשת

. ( התמונה שלי כמובן מודגשת לגבי, כמו תמיד

)

 

[סמייילי]

ניפ את גדולה...!!!

אני חולה על הביקורות שלך, את צריכה לכתוב ל WOOSH.. מסכימה עם כל מילה!

 

[shiRan WP]

אלוהים ישמור

מה זה היתה סצינת הXXX הזאת בין קיסר לאלטי

(עדיין בשוק) ממתי לאו מה הפכה להיות זכר? ומישהו מוכן להסביר לי איזה מן כוח יש לאלטי? כל פעם אני מגלה דברים חדשים?

 

[אלעד אברון]

When Fates Collide - חלק א´

אוקי, קודם כל וואו, דבר שני וואו, ודבר שלישי [URL='http://']‏וואו[/URL]

איזה פרק מדהים!!! מסוג הפרקים האלה שאני צריך אחריהם כמה דקות שתחזור לי הנשימה... הרעיון גאוני, והביצוע... הביצוע עוד יותר... וואו! רגע, שניה, שוב הלכה לי הנשימה.... לנשום... לשאוף, לנשוף... לשאוף לנשוף.... זה יספיק בינתיים. אוקי. לעניין. ניפ, תסלחי לי שאני מאמץ את שיטת הסעיפים שלך.... היא די יעילה (רק שאני אשתמש בה בצורה נקודתית יותר)

(נ.ב. תנו לי רק להצהיר כאן ועכשיו שמה שאני כותב פה הוא לא הצגת עובדות או משהו כזה, לא חשוב איך זה מנוסח, אלא ההתרשמות האישית והפרטית שלי מהפרק ומהמשמעויות שלו, לא חשוב אם אפשר להסיק מכמה ניסוחים אחרת, הכוונה שלי היא בכל מקרה שמה שכתוב בהודעה הזאת זאת דעתי האישית ואין לי שום כוונה לעשות הכללות של דעותי לעובדות או לקבוע שכל דעה אחרת שגויה. לאן הגענו שצריך להצהיר על דברים כאלה, הא?) I) אז כשהפרק התחיל כבר פחדתי "מה, עוד קליפ-שואו?" (פרק של סיכום פרקים מהעבר). לא, זה לא היה קליפ-שואו, האמת, לא היה בזה מספיק קטעים מפרקים עברו, לא במספיק סדר ולא במספיק קונטקסט או אורך בשביל שזה יחשב קליפ שואו. רוב הפרק עמד בפני עצמו, וטוב שכך. מה אני אגיד... הקטעים באו בדיוק במקום, כי הם נתנו לנו השוואה של בעולם האמיתי, לעומת העולם שיצר קיסר. ארחיב על כך בהמשך... II) קיסר... אוך, כמה התגעגעתי אליו. קארל אורבן פשוט.... וואו. קיסר. ואז כמובן, הכניסה של זינה... וואו, זה היה..... כניסה כמו שזינה יודעת לעשות. צעקות, בלגאנים, וכל זה לתוך הארמון שלה!. III) ברגע שקיסר הזכיר "מחזה מאתונה" ישר ידעתי שכאן תגיעה גבריאל! זה הרי היה ברור שהיא תגיע למשהו כזה אלמלא זינה. שימו לב שבניגוד לעולם בלי זינה לוחמת כמו שראינו ב- "Remember Nothing", בעולם שבו זינה קיימת אבל הולכת עם קיסר, גבריאל לא משתעבדת אלא נהיית כותבת מצליחה. ולמה לא, בעצם? הרי מה שגרם לשעבוד של גבריאל היה פשוט שזינה לא עצרה את הוורלורד שתקף לה את הכפר. במציאות של קיסר, זינה עשתה את זה, והביסה את אותו וורלורד, ומנעה ממנו בכך גם לשעבד את פוטדיאה לאחר מכן. IV) הכניסה של אלטי... וואו! היא כלכך רעה, אין שום דבר אחר להגיד עליה V) המחזה... ידעתי שהמשפט שנאמר שם מוכר לי... "The love we have is stronger than the Elysian Fields or Tartarus" "We´re gonna be together for eternity" זה לקוח מהפרק "מלאכים נופלים" (5x01): "The love we have is stronger than Heaven or Hell" וכו´. לא ידעתי בדיוק מאיפה זה מוכר לי, עד שהם אמרו "הרשו לי להציג בפניכם את הכותבת של ´מלאכים נופלים´...". וואו! ואז כמובן כשזינה אומרת: "במערכה השלישית, הגיבור שלך זרק את עצמו מהצוק מבלי פחד למות, רק בשבילה", כמובן גם קטע מהפרק בו זינה זורקת את עצמה מעבר לצוק בשביל ללכת אחרי גבריאל. זה היה פשוט קטע חזק! (הקטע בפרק היום שהכניסו את ´מלאכים נופלים´, ז"א. טוב, האמת, גם הקטע ב´מלאכים נופלים´). הם לקחו פרק של זינה, והפכו אותו למחזה בתוך פרק של זינה ביקום חלופי... מגניב ביותר!

VI) בחזרה למחזה, כשגבריאל עלתה על הבמה, זינה נתנה לה מבט עמוק, כאילו היא מכירה אותה מאיפשהו. היא היתה פשוט מוקסמת ממנה, ומהמחזה בכלל, נראה. המבט הזה נתן לי צביטה בלב. מבט כלכך תמים, מבט של "זאת פעם ראשונה שאני רואה אותה, אבל היא כלכך מוכרת לי, כאילו אנחנו מכירות כבר המון זמן". מבט מבולבל כזה. אח.... (מזכיר לעצמו לנשום). אז היה את הקטע שזינה, הקיסרית, מדברת עם גבריאל, המחזאית המפורסמת, במה שנראה כמו מסיבה-קיסרית לכל דבר... שמלות, כוס יין, לגמרי מסיבת קוקטיילים... זה פשוט היה מעניין. אין מה להגיד, זה הדבר הכי מעניין בפרק. איך כולם פתאום... אחרים, אבל לא. איך זינה וגבריאל דיברו אחת עם השניה, פלרטטו אחת עם השניה אפילו, בשיחת חולין של מסיבת קוקטיילים.... והמשחק כמובן היה מעולה פה, לוסי עם המראה האימפריאלי והמלכותי, רנה עם המראה המתהדר אבל פשוט, כאילו היא יודעת שהיא לא ברמה שלהם, אבל היא מכבדת את המעמד בשמלה הכי יפה שהיא הצליחה להשכיר ובתלבושת שיער שעבדו עליה שעות על גבי שעות, רק כדי לכבד את המעמד... פשוט עולם אחר. פשוט מרתק. VII) סצינת המרפסת היתה פשוט מרתקת... המבטים בין זינה לגבריאל כשזינה יצאה למרפסת היו פשוט מדהימים. אי אפשר לתאר במילים את המבטים האלה. אין מה להגיד, פשוט אין. איך זינה הסמיקה וחזרה אחורנית בהתרגשות, ואז שוב הסתכלה עליה... איך גבריאל הסמיקה קלות... נתנה קידה קלה וחזרה פנימה לדירה שלה... המבטים, האהבה... תסלחו לי שניה... (נאנח, שוכח לנשום ונזכר שוב). העיניים שלהן פשוט זהרו, ובאור העמום של הלילה הן שתיהן נראו מקסימות... מלכותיות... אח... הסצינה נורא הזכירה לי סצינה אחרת מסרט אחר, לא זוכר איזה, שבו גם, המאהב, אני חושב שגם היה מלך כלשהו, יושב במרפסת, ורואה במרפסת אחרת את פשוטת העם, כביכול, שבה הוא מתאהב, והיא יוצאת, מסמיקה, חולקת לו קידה של כבוד וחוזרת פנימה. לא זוכר מאיפה זה, אבל בהחלט על זה היתה מבוססת הסצינה, והיא היתה מדהימה לדעתי, בקונטקסט הזה, ובכלל... ואז כמובן אלטי היתה חייבת לקלקל, כשהיא תפסה את זינה "על חם" נותנת מבטים של אהבה למישהו\י מלבד קיסר... וכמובן יש לה גם מה להגיד על זה, אבל לזינה אין כח אליה. אלטי מתקיפה אותה, קיסר מפריד בניהן, ונותן לה חיבוק אוהד. ובדיוק אז, כמובן גבריאל יוצאת שוב למרפסת, רואה את זינה בזרועותיו של קיסר... ומבט של אכזבה ניכר בבהירות על פניה כשהיא חוזרת פנימה אל דירתה. הפעם גם קיסר תפס אותה... VIII) המבט של זינה כשקיסר מספר לה שעוצרים את גבריאל היה מבט "אני מנסה להראות כאילו לא אכפת לי" טיפוסי של זינה. היה ברור שלא היה לה טוב עם זה שעוצרים את גבריאל, כי אני לא חושב שאחרי השיחה שלהן זינה האמינה שגבריאל מסוגלת לפגוע במישהו. גם קיסר לא נראה כלכך עצוב מזה שכולאים את גבריאל, אני חושב שהוא חשד במשהו, בעזרתה של אלטי כמובן שדירבנה אותו לכך עוד במסיבת קוקטיילים. IX) ג´וקסר!!! אלים אדירים!!! ג´וקסר!!!! אההה!!!! ג´וקסר!!!! התגעגעתי אליו כלכך!!!! אה!!!!! (לשאוף, לנשוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף! לש... רגע, התבלבלתי בסדר. זה בסדר, גם כשראיתי את ג´וקסר לא נשמתי הכי סדיר בעולם). הוא כזה.... חמוד, אבל לא, רגע, הוא כזה.... שומר, אימפריאלי... הוא כזה רציני ובוגר... וואו! תחשבו על זה... עם ג´וקסר לא היה מתחבר עם זינה וגבריאל, הוא היה הופך לרציני ובוגר, ועוד שומר קיסרי... לא בלתי אפשרי, אתם יודעים, זינה וגבריאל נתנו לג´וקסר להיות ילדותי וטפשון קטן כי הן נהנו מזה, הן לא עשו שום דבר כדי לשנות את זה, אבל הגנו עליו בכל זאת כל הזמן. אולי אם ג´וקסר לא היה פוגש אותן הוא היה צריך להגן על עצמו, ולומד בדרך הקשה להיות רציני. נקודה מעניינת למחשבה, הלא כן?

 

[אלעד אברון]

When Fates Collide - חלק ב´

X) כאן מתחיל אחד הקטעים היותר גאוניים של הפרק. גבריאל מוחזקת בתא זהה כמעט לזה שזינה וגבריאל היו מוחזקות בו ב- "Ides of March", השיער שלה נקצר לאותו אורך כמו בסצינה המקורית, והיא לבושה באותן סחבות בדיוק מהפרק המקורי. ואז יש ציטוט שלקוח בדיוק מהפרק ההוא, רק בשינוי דמויות: גבריאל: הם בונים צלבים! (לשמע דפיקות בעץ) זינה: אי אפשר לערוך צליבה בלי צלבים כששמעתי את זה הרגשתי עקצוץ כזה בלב, צביטה כואבת כזאת בלב... לא רק בגלל מה שזה אמר, אלא בגלל שזה היה בדיוק כמו ב- Ides of March ובמקור: ברוטוס: הם בונים צלבים קיסר: אי אפשר לערוך צליבה בלי צלבים וואו, זה היה מפתיע. ומזעזע בצורה מסויימת (וטובה מבחינת סיפור). וואו. ואז אנחנו מגיעים לקטע גאוני אפילו יותר. ה(כמעט)צליבה של גבריאל. כל הסצינה, כולל תנועות הראש של גבריאל, וזוויות הצילום, כל הסצינה היתה זהה בדיוק לצליבה ב- "Ides of March", בהבדל אחד - זינה לא היתה שם. גבריאל נצלבה, והמבט של תקווה שהיה לה ב- Ides כשהיא הסתכלה לזינה בעיניים נעלם. במקומו היה מבט מחפש, היא הביטה לצד איפה שזינה היתה בצליבה ב- Ides, והמבט שלה הפך למבט כלכך בודד, כלכך... עצוב, ופוחד. לסצינה היתה מטרה, והיא מולאה כיאות. היא באה להזכיר לנו את הצליבה ב- Ides כדי שנזכר איך גבריאל לא פחדה אז, וגם זינה לא, כי הן היו אחת ליד השניה, אחת עם השניה, ביחד... לעומת כאן - כשגבריאל מסתכלת הצידה, בדיוק כמו ב- Ides, אבל היא לבד. זינה לא שם. ואז, אז היא מתחילה לפחד. אחד הקטעים החזקים ביותר בפרק אם תשאלו אותי. פשוט מצמרר. פשוט מדהים. בימוי גאוני פשוט. משחק מעל ומעבר למושלם של רנה. אין מה להגיד. לסצינה קשה זו אני נותן את התמונה של היום. XI) הסצינה שזינה נותנת לגבריאל סוס ושולחת אותה חזרה הביתה, כמעט בכיתי. זה היה כלכך... פרידה... היא כלכך דאגה לה, כלכך ראו שהיא ידעה שהיא יודעת שבמקום אחר וזמן אחר הן היו ביחד (איזה סוג של "יחד" שתרצו), ושהיה לה כלכך עצוב להפרד ממנה... אבל היא ידעה שזאת הקרבה שהיא חייבת לעשות.... שזה מוטיב חוזר בפרק - הקרבה אישית למען האהבה - מוטיב המושאל מ Ides ו- Fallen Angels. XII) אלטי רודפת אחרי גבריאל בהוראת קיסר, וזינה מופיעה בדיוק בזמן כדי להציל את המחזאית האהובה ממוות. זה רק אני או שבאמצע הקרב קלייר פתאום שכחה לעשות את הקול הצרוד שלה ואלטי נשמעה כרגיל? לא חשוב. בכל מקרה, אז מגיעים חיילים רומים ומתחילים להלחם בה גם. בסוף זינה מובסת ונגררת אחרי סוס בסצינה שנראית מאד מוכרת, לצערנו, וגם מאד ברוטאלית, וזינה מובאת לתא מעצר. XIII) בתא המעצר, גם זינה לבושה בבגדי הצליבה מ- Ides, ויש לנו סצינה מאד דומה לסצינה הנ"ל מ- Ides, שזינה בידיים של גבריאל, זינה חבולה ומוכה, ושתיהן בוכות. אין מילים. פשוט אין. זינה מובאת לצליבה, בדיוק כמו גבריאל לעיל, וגם אצלה יש העתק מדויק של הסצינה מ- Ides, שהיא מסתכלת הצידה, מחפשת את גבריאל... וגבריאל, בניגוד ל- Ides, לא שם. המבט של גאווה ושמחה מהולה בעצב שהיה לה ב- Ides, נעלם, והתחלף, גם הוא, במבט של פחד ועצב. והצליבה, שהפעם התרחשה... והפעם, בניגוד ל- Ides, זינה בוכה וצועקת בכאב ובקול. זה לא שזינה רוצה שגבריאל תמות איתה, זינה תמיד מעדיפה למות בשביל שגבריאל תשאר בחיים. אבל כשגבריאל שם איתה, היא לא מרגישה בודדה, והיא מרגישה אמיצה יותר. ב- Ides היא גאה בגבריאל על האישה שהיא נהייתה, והיא אוהבת אותה. היא עצובה שהיא גם הולכת למות, אבל שמחה שהיא איתה עד הסוף, שהן תמיד תמיד נשארות ביחד. וכאן, לא. כאן אין גבריאל לצידה. כאן יש רק פחד, וכאב. (ושימו לב שגם כאן, כמו ב- Ides, הסצינה משולבת במותו של קיסר. וגם כאן זה נעשה בצורה פשוט מדהימה ומרגשת). XIV) גבריאל מגיעה למקדש אלות הגורל, ושורפת ומשמידה את פתיל החיים. כל הכבוד לגבי! שיחקה אותה, הצילה את העולם, יש יגידו... הצילה את החיים, אולי? את הסדר הטבעי של הדברים? בכל מקרה, היא עשתה את זה עם המון סטייל ורגש. וואו, גבי שולטת! בכל מקרה, אז יש תמונה מוזרה של כדור הארץ (?) מתפוצץ באפקט שלא היה מבייש חברות אפקטים הוליוודיות.... ואז כלום. חושך. עננים, עצים, וגבריאל. האם היא בשדות האיליזאים? הערפל נותן תחושה מסתורית ביותר... האם היא מתה? אז זינה מגיעה, ומחליפה איתה מספר מילים בצורה מאד לא רגשית... לא ברור לי למה בדיוק. איכשהו זה היה נראה תלוש קצת הסיום, המשחק היה קצת קר, אבל אני מניח שזה היה במתכוון. לא יודע למה, אבל איכשהו זה הסתדר... זה היה בטח מביך, בשביל שתיהן, אחרי כל זה פתאום לחזור.... לדברים הרגילים, כשיש להן זכרונות של שתי צורות החיים... כשהן עדיין לא בטוחות מה נכון ומה לא... בכל זאת, נראה לי שהן יכלו להראות קצת יותר שמחות בקשר לסופם של הדברים, אבל... בכל זאת, פרק שלם כלכך עמוס ב.... דברים מדהימים כאלה ואחרים.... שנתקטנן על סצינה של שניה וחצי?