YYY

[סינגלה]

YYY

אתם ממש רדומים כאן, הא? בטח לא איכפת לכם שאשאל אתכם מספר שאלות... אני מניחה שיש כאן אנשים שגרים בחו"ל ולא רק מבקרים <כמוני למשל>. להלן השאלות: <נא לפרט ולא לרשום כן או לא...אני רוצה לדעת גם מדוע ולמה> *האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה יהודי? *האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה ישראלי? *מה היחס שבו נתקלתם מישראלים שכבר גרים בחו"ל בקשר לארץ? *האם אתם מתכננים לחזור לחיות בארץ מתישהו? *בתור סינגלים <ובהנחה שהייתם גם סינגלים בארץ> איפה נראה לכם יותר פשוט להיות סינגל? *איפה אתם מחפשים בני זוג פוטנציאלים?

יאללהההההההה תענווווווווווווווווווווו

 

[Vdrums]

הרוב המוחץ כאן גר בחו"ל

*האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה יהודי? לא, זה לא ממש משנה, הבן אדם זה מה שקובע *האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה ישראלי? כן. שאני אשים אריק איינשטיין היא תבין את המילים. המנטליות חשובה, ישראלים יותר חמים מאמריקאים. *מה היחס שבו נתקלתם מישראלים שכבר גרים בחו"ל בקשר לארץ? מי שגר הרבה שנים (לפחות בארה"ב) כבר לא יחזור לארץ, הרוב לא מתלהבים מהמדינה ושמחים שהם פה, אלה אנשים שכבר בנו/בונים את החיים שלהם פה ואין להם מה להסתכל שוב על הארץ. המשפחה שלהם פה החברים והחיים. *האם אתם מתכננים לחזור לחיות בארץ מתישהו? לא. אני חושב שהחיים שלי פה יהיו יותר טובים *בתור סינגלים <ובהנחה שהייתם גם סינגלים בארץ> איפה נראה לכם יותר פשוט להיות סינגל? בארץ. *איפה אתם מחפשים בני זוג פוטנציאלים? JDATE

 

[סלסרו]

תשובות

מה לא עושים בכדי להעיר את הישנים. 1. לטווח קצר בטח שלא. לטווח ארוך, אחליט כשזה יהיה רלוונטי. 2. לא. ישראלית שהיא גם חצי אמריקאית זה אחלה. עם ישראליות לגמרי קשה לי. 3. לרוב חיובי, אחלה לבקר אבל לא לגור. 4. לא בעתיד הנראה לעין. 5. השאלה לא ברורה. 6. לא מחפש. מדי פעם יוצא שפוגש במהלך החיים הרגילים..

 

[סינגלה]

אפשר אותך שניה...?

ברצוני לשאול אותך שאלה נוספת... זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת <קוראת> "עם ישראליות לגמרי קשה לי.." אם תוכל להסביר לי מה זה "ישראליות לגמרי" ומה כל כך קשה עימן? לא בקטע של ציניות או הגנה על כל בנות ישראל...זה פשוט נורא מסקרן אותי. אשמח לתגובה...

 

[סלסרו]

זה יעלה לך $5

"ישראלית לגמרי" - בחורה שגדלה ועוצבה בישראל. יש לי כמה אקסיות שהיו "בין לבין", חצי ישראליות חצי אמריקאיות, כאלה שגדלו בישראל ובארה"ב, או בישראל במשפחה אמריקאית או באמריקה במשפחה ישראלית. בקיצור, בחורות שעוצבו ע"י שתי התרבויות ויש בהן גם מזה וגם מזה (כמובן, עדיף הטוב שבשני העולמות). מעודי לא הייתי מעורה לחלוטין בחברה הישראלית, ועד היום יש לי חסכי תרבות ישראלים (וזה לא מפריע לי, האמת). אני לא מתחבר לאספקטים המצויים אצל בחורות ישראליות רבות - אגרסיביות ונוקשות מסויימת, חוסר רומנטיות, פרקטיות, וכו'. בכלל עברית לדידי היא לא שפה רומנטית אבל במשך השנים, בעיקר בגלל אקסית ישראלית גמורה (אבל "בין לבין" מבחינות אחרות), זה התרכך אצלי.

 

[Mירב]

ואת תעני גם?

או שאת סתם עושה לנו סקרים?!

אז ככה: * כן, חשוב שיהיה יהודי, כי אחרת רוב המשפחה שלי תפסיק לדבר איתי, ומכיוון שהמשפחה שלי זה הדבר הכי חשוב לי בחיים, אז אין ברירה. למרות שאני בהחלט מבלה גם עם לא-יהודיים ואין לי שום בעיה עם זה. העיקר הבן-אדם, כמו שאמרו פה. ומעבר לזה, אני שמה לב שרוב הלא-יהודים שפגשתי גם כן מעדיפים / מחפשים מישהי מה"ZONE" שקרוב אליהם מבחינה "דתית". כנראה שלארוחת הקריסמס המשפחתית השנתית וכדומה יש בכל זאת איזו השפעה על נפש האדם....

בהחלט היתה לי בעיה אם הייתי מוצאת את עצמי מתאהבת בבן-זוג שיצפה ממני להתייצב בכנסיה בימי ראשון, או לשים בבית עץ בדצמבר

* לא חייב להיות ישראלי, אבל מכיוון שחלק גדול ממני הוא ישראלי, נראה לי שאני הכי מסתדרת עם מי שיש בו גם חלק גדול ישראלי (באופן כלשהו), ולא אמריקאי "גמור", כי אחרת משהו פשוט חסר בקומוניקציה.... אגב, גם עם ישראלים "גמורים", שאין בהם חלק לא-ישראלי, קשה לי להסתדר באותה מידה, ומאותה סיבה. * היחס של ישראלים בחו"ל לארץ - משתנה מאדם לאדם. * מתכננת לחזור לארץ? בעקרון, כן. זו הכוונה. אבל אין לי לו"ז. * לי אישית יותר פשוט להיות סינגלית פה. אין לחץ משפחתי, ומגוון הבילויים והחבר'ה הסינגלים/ות והפעילויות החברתיות והתרבותיות הרבה-הרבה יותר גדול ונרחב. * אני לא מחפשת בדרך כלל, וזו בעיה.... אשר בזמן האחרון החלטתי לעשות משהו לגביה... כלומר, כשמציעים לי להכיר מישהו, אני תמיד מסכימה, אבל עד היום לא יצא לי מזה "בן זוג". לפעמים גם פוגשת סתם תוך כדי פעילויות חברתיות וכדומה, וכמובן רשומה גם בג'יידייט אבל עוד לא יצא לי משם משהו מוצלח, בד"כ בדיוק להיפך.... ואף על פי כן ולמרות הכל, מדי כמה חודשים אני מוצאת את עצמי שוב משלמת לחודש, ושוב עונה לאימיילים, ושוב מנסה.... נראה.

 

[Chinita]

ורק אני לא ישנתי כל הלילה-עד 4 בפון

כי אחד הכריז על אהבתו

והשני עזר לי להתגבר על ההלם

... ולעיניננו

: *האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה יהודי?פעם כן עכשיו ממש לא...

*האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה ישראלי?בכלל לא, עד היום היו מעט אמריקאים ובעיקר מקסיקנים

. *מה היחס שבו נתקלתם מישראלים שכבר גרים בחו"ל בקשר לארץ? יותר מידי אוהבי ישראל עם מבטא ישראלי כבד כאילו רק אתמול הם הגיעו וזה שהם יותר שנים פה ממני

. *האם אתם מתכננים לחזור לחיות בארץ מתישהו? לא... מתכננת לקנות אי בודד באיזה איזור טרופי ולפרוש בגיל 30

. *בתור סינגלים <ובהנחה שהייתם גם סינגלים בארץ> איפה נראה לכם יותר פשוט להיות סינגל? ישראל

. *איפה אתם מחפשים בני זוג פוטנציאלים? אני? מחפשת? פחחחחחח בנתיים כל מי שמצאתי בכלל לא יחסתי אליו חשיבות עד אשר נשבתי בקסמיו... בעיקרון בעבודה/בי"ס.

 

[סינגלה]

ובכן../images/Emo68.gif

בואנ'ה...עכשיו שאני צריכה לענות על השאלות של עצמי וזה פתאום גורם לי להפעיל את התאים האפורים שבמוחי...מי צריך הורים על הראש כשיש לך מוח מבריק ואתה שואל את עצמך שאלות כאלו...תכף אני גם אשאל את עצמי מתי אני מתחתנת...

*האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה יהודי? כן. מנסיון, לא עבד בשבילי כשלא היה יהודי. *האם חשוב לכם שבן הזוג שלכם יהיה ישראלי? זה דווקא מצחיק, כי עד שהגעתי לכאן בכלל לא חשבתי שזה חשוב לי. וכעת אני מוצאת את עצמי מחפשת גברים ישראלים בנרות. זה לא רק עניין המנטליות. זו התרבות, הזיקה לארץ, אלו החוטים הבלתי נראים שלמעשה ברגע שהם לא שם מרגישים ממש בחסרונם. *מה היחס שבו נתקלתם מישראלים שכבר גרים בחו"ל בקשר לארץ? נתקלתי יותר ביחס שלילי מאשר חיובי. ישראלים אשר מתרחקים מישראלים כמו אש מלעיזים ומלינים על הארץ ואת תושביה. *האם אתם מתכננים לחזור לחיות בארץ מתישהו? בחיים לא חשבתי שאומר זאת אבל, ככל שהזמן עובר, אני נוטה לחשוב ששם הוא מקומי ושהחזרה שלי לשם היא בלתי נמנעת ותקרה ברגע שזה יהיה אקטואלי מבחינות מסויימות. למרות...שהיום...הזכירו לי ונברו לי בפצע הכי עמוק, למה תמיד רציתי לברוח משם. אז הנה...ברחתי...עדיין זה לא ריפא כלום. עדיין כואב ועדיין כל כך רוצה לחזור. כנראה שזה השיעור האמיתי. *בתור סינגלים <ובהנחה שהייתם גם סינגלים בארץ> איפה נראה לכם יותר פשוט להיות סינגל? לא פשוט להיות סינגל. בשום נקודה על הגלובוס. ועכשיו שזה הוהבר <כן אני מתלוננת...> לי אישית יותר קשה כאן, כי מה שאני מחפשת לא נמצא כאן בשפע ולכן מאמציי יותר גדולים או שאינם בכלל <היאוש...>. *איפה אתם מחפשים בני זוג פוטנציאלים? לא מחפשת. פרשתי. אמממ...רגע...כאן זה נחשב??

 

[סלסרו]

אז מתי את מתחתנת?

האמת שאני לא מבין את הקטע הזה של "יאוש" והקושי להיות סינגל. אצלי בדיוק הפוך: כל כך קל להיות סינגל! זה כ"כ חופשי. אני עושה בדיוק מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, איך שאני רוצה. מהבחינה הזו קל הרבה יותר להיות סינגל בארה"ב, כי בארץ המישפוחע לא רואה את הסינגליות בעין יפה, ובכלל, חוץ מת"א לא כ"כ מקובל להיות סינגל באמצע שנות ה30. בירושלים יש לסינגלים מעל 30 מה לעשות, אבל לא הרבה. נחמד מאד להיות עם מישהי אוהבת, כמובן, שלא תבינו לא נכון. רק שגם נחמד מאד (לי) להיות לבד. כשאני שומע על "יאוש" של סינגלים, אני מתרשם שזה נובע מכך שהם לא מרגישים שלימים ומלאים בחייהם ללא בן או בת זוג, וחבל.

 

[Mירב]

כנ"ל כנ"ל כנ"ל כנ"ל

יו.... אני חותמת על כל מילה

 

[סינגלה]

../images/Emo189.gif

לא מתחתנת. לא מתחתנת. לא מתחתנת. לא מתחתנת. אבהיר את דברי... היאוש הוא לא מלהיות סינגלית

היאוש הוא מהחיפושים <כאשר הם מתרחשים>. אני רק רוצה להוסיף ולומר, שבלי קשר להרגשת השלמות שלי בתור סינגלית ועם כל הכייפ שבכך <ואין ספק שיש יתרונות בלהיות סינגל> ישנם רגעים שאני רוצה שיהיה לצידי מישהו. אני מניחה שהכל גם עניין של תקופות בחיים...אני זוכרת שפעם היו ממש צריכים לשכנע אותי שלהיות במערכת יחסים עדיף מאשר להיות סינגל ולא הסכמתי בשום פנים ואופן. לא רציתי שאף אחד יכנס לי למרחב הפרטי שלי. פעמים אחרות, כל כך רציתי שמישהו יטפס למיטתי וישים סוף לאלכסון הכאוטי. <סינגלה בפיצול קל>

 

[סלסרו]

אם מותר לשאול,

מה מייאש אותך בחיפוש?

 

[Mירב]

אוייש סלסרו אני יכולה לענות גם?

החיפוש הוא מייאש כי זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. הוא מייאש כי צריך לעבור כל פעם את אותם השלבים של היכרות, תישאול, התרגשות, תקווה, ולבסוף אכזבה. שוב ושוב ושוב. החיפוש מייאש כשלא מוצאים. ולכן הרבה (כמוך לדוגמא וכמוני בדרך כלל) פשוט מעדיפים להפסיק לחפש.

 

[סלסרו]

אני לא מאמין שזה נכון

אני לא התייאשתי מלחפש. אלא שאצלי זה מעין קלוסטרופיביה אם אפשר להתבטא כך. קלוסטרופוביה זה פחד מסגירת אפשרויות. בשבילי, להיות במערכת יחסים סגורה לנצח נצחים זה מחריד. (בשבילי - אני מדבר רק בשם עצמי, אם לא הובן). במילים אחרות, החרות האישית שלי כה גבוה בסולם האישי שלי, שבכדי שאסכים שמשהו/מישהו יפגע בזה, היא צריכה להיות באמת שווה - וכשאני אומר שווה, אני לא מודד את זה בשום מדד מקובל אלא רק לפי מדד אישי - כלומר שלהיות איתה צריך "להרוויח" בשאר הדברים החשובים לי, שבשביל זה "משתלם" "להקריב" את החרות שלי ולסגור אופציות. מה שאני מנסה לומר הוא שישנן כמה סיבות לכך ש"לא מוצאים". זה לא שבאמת אין אנשים תואמים בנמצא אלא: - לפעמים אנשים לא יודעים מה באמת חשוב להם בחיים, מה חשוב להם במערכות יחסים, ואיך בן או בת זוג חלק מהתמונה. לכן יוצאים עם כל מיני אנשים שלו היה/היתה למחפש/ת בהירות בנושא היה ברור שאין כל שמץ של סיכוי עם אנשים אלה. - לפעמים לא יודעים איך "לפתות" בן או בת זוג פוטנציאלי. כלומר גם אם יש להם בהירות ערכית, הם יודעים את עצמם, יודעים מה הם מחפשים להשיג ממערכת יחסים, ויודעים איזה/איזו בן/בת זוג טוב/ה לכך, גם אם הם ימצאו את בחיר/ת ליבם, לא ידעו מה לעשות בשטח. - ולפעמים יש סיבות פרקטיות, פשוט לא מתסובבים במקומות הנכונים בהם הסיכוי גבוה שבן או בת זוג פוטנציאלי ימצא. אני מאמין שאם שלושת הדברים הנ"ל מסודרים, ניתן למצוא בן או בת זוג ולחיות באושר (עושר אני לא מבטיח) טיל ד'ת דו ז'ם פארט.

 

[Mירב]

הא.

אני מכירה את התופעה הזו בשם Commitment-Phobia והיא דווקא מאוד נפוצה בקרב בני-מינך, תתפלא

אבל, יש גם בנות שיש להן את ה"קלסטרו"פוביה הזו

 

[סלסרו]

לא מדוייק

אני לא בוגד, לא בגדתי, ולא מתכנן לבגוד..

 

[Mירב]

../images/Emo24.gif אל תיעלב

בכלל לא התכוונתי לבגידה התכוונתי לגברים שבורחים מקשר בדיוק לפני חתונה, וכאלה.....

 

[סינגלה]

10 דולר <אמריקאי בבקשה>

החיפוש עצמו מייאש אותי. כאן זה בא לידי ביטוי בכך שאין הרבה <כמעט ולא> ממה שאני מחפש בסביבתי. הרמתי ידיים גבוה...אולי מישהו יצליח לדגדג אותי ככה שאני אוריד אותן. בינתיים החיפושים פסקו. לא שזה הכי נכון לצאת בהצהרות אבל זה מה שנכון לעכשיו...

 

[סלסרו]

מה חשוב לך במערכת יחסים?

עזבי "מי" חשוב לך (איזה סוג גבר את מחפשת). אני שואל, אם אפשר, "מה" חשוב לך.

 

[סינגלה]

זו שאלת השאלות.

איזה ד"ר <ואתם בטח יודעים איזה...> אמר שמערכת יחסים זה לא חמישים אחוז אני וחמישים אחוז אתה..במערכת יחסים זה מאה אחוז אני ומאה אחוז אתה ואני לגמרי בעד זה. חשוב לי שאף אחד מהצדדים לא ילך לאיבוד במערכת היחסים, שעם כל הביחד, שהיחודיות והחיים של השני לא יובאו כקורבן על מזבח ה"ביחד". אני בשלב שממש בא לי לחלוק את עצמי עם מישהו... חשובים לי פרגון והבנה. חשובה לי הנאמנות והכוונה לאו דווקה במובן הפיזי <שזה המובן הכי מדובר כשמדברים על נאמנות>. בטח יש עוד דברים שחשובים לי אבל אם אני אמשיך זה יהיה ארוך ומייגע... זה ככה בתמצות קצר. עכשיו תורך