אבא שלי

[דניאל@זר]

משתתפת בצערך הכבד ../images/Emo14.gif

 

[R a c h e]

מנסה לנסח את מה שרץ בראש ולא מצליחה

אסתפק בהתייחסות למשפט אחד של חנה: "כשהייתי ילדה הייתי "הילדה של אבא". היה לנו קשר טוב במיוחד. לפעמים היתה לי הרגשה, גם בתור ילדה, שהוא "מעדיף אותי" " כשקראתי את המשפט הזה חשבתי לעצמי: "לא נכון, אני היא הילדה המועדפת", זה נכון שידעתי גם לחטוף על ההשתוללויות המשותפות שלנו, אבל זה לא שינה את התחושה והידיעה שלי שאני היא הילדה שלו, ה"בכורה שלו", מבחינתי זה אומר הרבה על האיש שידע לתת לכל אחת מאיתנו את התחושה שהיא האחת והיחידה... תודה לכולם על הניחומים: אלו שבע"פ ואלו שכאן בבית.

 

[גאיה של זיו]

רחל, אהבתי את מה שכתבת.

אני יכולה להתחבר למילים שלך, משום שגם לאמא שלי יש את היכולת הזו לתת לכולם הרגשה שאנחנו הכי הכי שלה.....תכונה מופלאה. אני משתתפת בצערך.

 

[גאיה100]

אשריכן שזכיתן באבא כזה

חיבוק גדול לשתיכן

 

[נועם@בת]

אויש חנה ../images/Emo201.gif

רק עכשיו ראיתי. חנה ורחל, משתתפת בצערכן ומקוה שככל שיעבור הזמן, הזכרונות מאבא יסבו לכן רק אושר וגעגוע ולא כאב.

בתיה

 

[שירלי של 4]

../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

ללא מילים...

 

[אפונת הגינה]

../images/Emo201.gif חנה, תנחומי

קשה לאבד הורה. תמיד.