ובכן.
הברירה הטבעית היא הדרך שבה האבולוציה עובדת. אבל, אם היה MasterMind שמנטר את המוטציות, יש לצפות שכל העניין היה מתנהל מהר יותר. אם נניח מופיעה מוטציה שנותנת יתרון של 0.5% בתוחלת ההתרבות, היא עשויה להיעלם ולא לחזור עוד דורות רבים. אבל אם היתה איזו השגחה עליונה שהיתה מספקת לאותו פרט עדיף במקצת מזון בכמויות נדיבות, סיכויו וסיכויי המוטציה המועילה שלו היו משתפרים. אם אותה יד נעלמה היתה דואגת להפרות מזרעו (נניח ומדובר ביונק זכר) 5000 נקבות, היא פחות או מבטיחה את שרידת המוטציה. כל זה עוזר, אבל לא נחוץ. ראוי לציין שהתנהגות כזו יכולה בהחלט לשנות גם את המסלול האבולוציוני. אם שינוי X היה נכחד דרך מקרה ללא התערבות, יתכן בהחלט ששינוי Y היה תופס, ומוביל למסלול אבולוציוני אחר לגמרי. זה לא בדיוק דבר שאפשר לצפות אותו, אלא עניין של מזל, שהוא פקטור קיים באבולוציה. אנו יודעים שיצורים מסויימים יתפתחו וישתנו, ויצורים אחרים יכחדו. לפעמים יש מגמות צפויות למדי (פרוות מתעבות עם ירידת טמפרטורות למשל) אבל לא תמיד אפשר לדעת מי יכחד, ומי ישתנה וכיצד, אפילו אם יודעים את כל המשתנים הביולוגים והסביבתיים (דבר שהוא כשלעצמו בלתי-אפשרי). מצד שני יש גם סוג אחר של התפתחות. מגדלים אנושיים הגיעו להישגיהם בברירה מלאכותית, בעיקר משום שגרמו לדברים שלא היו זוכים להעדפת הברירה בסביבה נטולת בני-אדם לשגשג תחת השגחתם. באופן עקרוני מתכנן מודע ניחן בתכונה שחסרה לאבולציה, והיא ראיה קדימה. אבולוציה ביולוגית היא תהליך קצר רואי של פעולות אנוכיות למען שכפול עצמי ושימור עצמי שנוקטים סוכני אבולוציה שונים (גנים, פרטים, ולדעת חוקרים מסויימים גם מינים), מתובלן באקראיות. כל תועלת אבולוציונית לידתה בתועלת אבולוציונית אחרת וביד המקרה. למתכנן יש את היכולת לשנות את תנאי הסביבה ולטפח שינויים אבולוציוניים שלא היו זוכים להעדפה, תוך ראיה קדימה לזמן שהם כן יהיו מועילים. לזה יש שתי גירסאות עיקריות. האחת היא השבחת תכונה מועילה למין (או לאדם) אך מזיקה לפרט כאשר היא מופיעה משום שהיא במיעוט בתוך המין. אחרי שתטופח התכונה ותימצא ברוב האוכלוסיה, תזכה להעדפת הברירה ותשתלט על הסביבה הגנטית של המין. את זה אבולוציה ביולוגית תתקשה מאוד לעולל. הגירסה השניה מתייחסת לאופק רחוק יותר. הולכים ומשביחים תכונה לא מועילה כדי להשביח אח"כ תכונות אחרות שישלימו אותה לקראת מטרה מסויימת. מגדילים עכבר לממדי פיל, ובדרך נפטרים מכל מיני תכונות (ומשנים אחרות) שלו משום שהן לא מתאימות לחיה גדולה. בשיטה זו על שתי גירסאותיה ניתן להגיע לדברים שאבולוציה ביולוגית טבעית לא תחלום עליהם אפילו (לעניות דעתי הצנועה, ואני לא מומחה בנושא), ולעבור במיני מסלולים שמעולם לא דרכה בהן רגל אבולוציה בלתי-מכוונת. נראה כמעט מיותר לציין, אך אעשה זאת בכל זאת, שכל תהליכי העיצוב המובאים כאן -ובעיקר אלו העוסקים בשיטה השניה על שתי גירסאותיה- הם בגדר דיבורים היפוטתיים בלבד. תהליכים גרנדיוזיים כאלה של כיוון האבולוציה הם מעבר ליכולתו של האדם, ועשויים לקחת בין מאות אלפים למיליוני שנים. מלבד אולי דוגמאות פשוטות של שינויים קטנים שנעשו ע"י מטפחים, ואולי אף ללא כוונה ע"י שינוי לא מודע של הסביבה, מעולם לא נעשה דבר כזה בבע"ח מורכבים. לאבולוציה, גם מכוונת, דרושים לא רק טווחי זמן ארוכים מאוד בכדי להגיע להישגים מרשימים כגון אלה של האבולוציה הטבעית, אלא גם תשומת לב לפרטים שהיא מעבר ליכולתנו הנוכחית.