מָה יִשְׁתַּנָּה
אני מרשה לעצמי להיות קצת יותר טיפה אופטימי
בימי "ההמתנה" לפני ששת הימים שלח אשכול את אבן למסע דיפלומטי בניסיון למנוע מלחמה ובמקביל ניסה לשכנע את השגריר הסוביטי לראות במו עיניו שאין שום ריכוזי צבא ישראלי בצפון. אכן איש תמים היה.
אבן נכשל כליל במסעו. הצרפתים הבהירו לו שאם ישראל תפתח במלחמה יוטל עליה אמברגו כפי שאכן קרה. הנשיא לינדון ג'ונסון ביטל בזיזול את טענתו של אבן לגבי ההתחיבות לחופש שיט במצרי טיראן, שניתנה לישראל לאחר מבצע קדש. אל תדאג, הוא אמר לו, אני אפתור את הבעיה תוך חודשיים שלושה.
מצרי טיראן לא היו הבעיה של ישראל. לא היתה שום אוניה מתוכננת לעבור שם בחודשיים הקרובים. הבעיה של ישראל היתה כלכלית. לאחר מיתון ארוך, כל המשק היה מגוייס - ומושבת. ישראל לא יכלה להמשיך כך לאורך זמן ומצד שני לא יכלה לשחרר את כוחות המילואים לנוכח העוצמה המיצרית בסיני . קורונה, טייק 1.
ההמתנה נמשכה בערך מ 15 במאי עד 6 ביוני. הגיוס הכללי נמשך עד אחרי סיום המלחמה.
הנקודה היא שישראל יצאה מזה. לא ניצפו זאבים ברחובות. נכון, זה לא אותו דבר אבל בכל זאת.
הביקור האחרון שלי ב WHOLE FOOD לפני יומיים הראה לי שה'ריחוק החברתי' כאן במסצ'וסטס הוא קישקוש. עובדות צעירה אחת שהיתה מצוידת במסכת פנים, הסירה אותה כדי לדבר ארוכות עם הקופאית (ולהפיץ רוק לכל עבר). השומר שהגביל את הכניסה, היה ללא מסכה כלל. חלק מהלקוחות היו גם כן ללא מסכה. אחד אפילו התעטש כשהמסכה לא מכסה את אפו. אין הוראות חד משמעיות של המושל - הכל זה ADVISORY, שום דבר לא נאכף. המספרים במסצ'וסטס מדברים בעד עצמם.
ממה שאני רואה, אני מסיק שהטקטיקה הלא רשמית היא ללכת על חיסון עדר תוך תיקוה שהעומס על המערכת יהיה נסבל. אני רק יכול להעריך שבתחילת מאי המדינה תתחיל לחזור לאט לשיגרה.
באמריקה כמו באמריקה, לא סופרים חולים או מתים - סופרים רק כסף.
כל מילה בסלע