../images/Emo24.gif התשובות שלי...../images/Emo6.gif
האדם מזמין את זה שיפגעו בו. נקודת המוצא שלי היא לא אדם מזוכיסטי. אני פונה לאנשים בעלי מודעות עצמית, שרוצים לשפר את חייהם ולעשות אותם מאושרים יותר וכואבים פחות. אבל לפעמים הם לא יודעים שמעשיהם הם גול עצמי. ואני רוצה לעזור להם להגיע למטרה שלהם. ולעזור להם ככה, שגם הדרך וגם המטרה - שניהם יהיו נעימים. המטרה לא חשובה יותר מהדרך - אפילו לא בגרם אחד. וזה משום שהמטרה היא האדם עצמו. זה הוא שנמצא במרכז. 1. מתי זה לא נכון? כשהוא צריך ללמוד את השיעור שלו. כשהוא צריך ללמוד להיות רגיש וקשוב לרגשותיו, ולא להחביא אותם בפנים בפנים או לברוח מהם. כשהוא צריך להשתמש ברגשותיו לטובתו. רגשות עוזרים להבחין בין מי שהוא קשוב אליך לבין מי שהוא לא. בין מי שהוא נאמן, לבין מי שאין לו בעיה לתקוע לך סכין ברגע שאתה הכי צריך אותו. הרגשות עוזרים לאדם להגדיר את הזהות שלו, ולקבוע לעצמו את הגבולות שלו. מתי זה נכון? א. כשהאדם לא למד את השיעור הנ"ל שלו. כשהוא לא התייחס בכבוד אל עצמו. כשהוא נשאר בכתה א' עשר שנים, ואז בכל פעם השיעור הופך להיות קשה יותר וכואב יותר. ובכל פעם הוא מזמין אל עצמו (זה היקום ששולח אליו) אנשים נוספים שיפגעו בו וינסו לתת לו הזדמנות נוספת ללמוד ולהפנים את השיעור. ב. כשהוא לא העמיד לעצמו גבולות ברורים בינו לבין האחר. ג. כשהוא לא העמיד לשני גבולות ברורים בין שניהם. מה שלו ומה של האחר. ד. כשהוא לא דיבר עם האחר בנחישות אבל באהבה. 2. מה זה משקף כשזה נכון. חוץ מהדברים הנ"ל, בכל פעם כשמישהו פוגע בך, זה משקף את זה שאתה פוגע בעצמך. שאתה לא מתייחס לעצמך בחמלה, בנדיבות, בהבנה, באמון. אתה לא מאמין מספיק בעצמך. היקום שולח לך מסר -היי, אדם, שים לב, זה ראי של איך שאתה מתייחס לעצמך. 3. איך עליו לנהוג כדי שלא ימשיכו ויפגעו בו? לשנות את ההתנהגות שלו: א. קודם עליו לחזור אל עצמו, להיות הוא עצמו. להוריד את השכבות והעטיפות שהוא עטף את עצמו בהם; כדי שיוכל להגיע אל עצמו לפני שאחרים קלקלו אותו או הכניסו לראשו כל מיני דעות ואמונות שהן לא הוא. ב. להתייחס אל האחר בכבוד ובחמלה - אבל בנחישות. להיות ברור. לא להשאיר דברים בערפל. ג. להעלות את ההערכה העצמית שלו. להיות מחובר אל המציאות (לקצר את המרחק בין איך שהוא רואה את עצמו לבין מי שהוא במציאות). אלה הן המסקנות שלי מהחוק הזה שחקרתי אותו על עצמי, ופעמים רבות על נפשי הכואבת ... ועדיין לא סיימתי את העבודה. כי לפעמים עוד כואב, אני עדיין נפגעת...אבל אני לפחות כבר יודעת את הדרך ואת התשובות, כי אני נפגעת פחות. הערות: א. אדם שאיננו נפגע, זה לאו דווקא אומר שהוא עבר את השיעורים שלו או שהוא עשה את העבודה. לפעמים זה מעיד על כך שהוא עטוף בהמון שכבות ועטיפות של הכחשה. ב. אני משלבת בין הרוחניות לבין הפסיכולוגיה. לא מפרידה ביניהן. הן שתיהן העולם שלי, ואני לא חיה בין שני עולמות, חיה בעולם שלם אחד. ג. אני לא אוהבת את הסמנטיקה של אתה יכול לא להיפגע, זה אתה שבוחר אם להיפגע או לא. המשפט הזה יוצא מנקודת מוצא של איפה האדם צריך להיות. ואני מתייחסת אל המקום שהוא נמצא בו עכשיו. מקבלת אותו כמו שהוא. ואם הוא אומר לי שכואב לו, אני מאמינה לו. ביאליק אמר - אם אצבע של אדם נלחצת בין הדלת למזוזה - האדם כולו מתכנס לתוך האצבע הזו. וחסר לכם שתפגעו בי.... אם יש הערות, ביקורות וחוות דעת - זה בסדר גמור ומותר. אבל בבקשה, בעדינות... (וואו, זו הפעם הראשונה שביקשתי את זה בלי להתבייש או להרגיש במבוכה. מה יקרה אם זה לא יתגשם? על מה זה יעיד? זה יעיד על זה שאני עדיין מזמינה פגיעה, כי זו אני שנמצאת, שבוחרת להשאר במקום שלא מוכן לכבד את הרגשות שלי ואת המקום שלי. כלומר - לא נותן לי מקום.) ו...המשך שבת שלום...
