אהבה
יש המון מקרים שבהם אהבה נכשלת מאלף ואחד סיבות, בדרך כלל אחת הגדולות היא פחד. אבל אהבה אצל רוב בני האדם החילוניים היא בהחלט אחד הדברים הגדולים אם לא הגדול ביותר. אני אעיד על עצמי שאני מוכן להפוך את עולמי שבע פעמים בשביל אהבה, שגם על דברים מאוד בסיסיים אני מוכן לותר בשביל אהבה בלי לראות בזה כלל כויתור. השאלה שלי להיום היא איך מסתדר סדר העדיפויות בעולם הדתי. איפה נעצרים הויתורים, כשאהבה לא מגיעה כדבר פשוט וקל. אני לא מדבר על להפסיק להאמין או להפסיק לעשות את הדברים בהם מתבטאת האמונה. אבל מה עם לחיות עם אדם שלא מאמין כמוך? עם אדם שכל כך שונה ממך שברור שהוא יצטרך לשנות המון מחייו כדי להיות איתך (והוא מוכן לשנות בלי לבקש כלום בתמורה)? האם האהבה היא דבר מספיק גדול וחשוב או שהאמונה גם דורשת לחיות עם אדם שמאמין כמוך?
יש המון מקרים שבהם אהבה נכשלת מאלף ואחד סיבות, בדרך כלל אחת הגדולות היא פחד. אבל אהבה אצל רוב בני האדם החילוניים היא בהחלט אחד הדברים הגדולים אם לא הגדול ביותר. אני אעיד על עצמי שאני מוכן להפוך את עולמי שבע פעמים בשביל אהבה, שגם על דברים מאוד בסיסיים אני מוכן לותר בשביל אהבה בלי לראות בזה כלל כויתור. השאלה שלי להיום היא איך מסתדר סדר העדיפויות בעולם הדתי. איפה נעצרים הויתורים, כשאהבה לא מגיעה כדבר פשוט וקל. אני לא מדבר על להפסיק להאמין או להפסיק לעשות את הדברים בהם מתבטאת האמונה. אבל מה עם לחיות עם אדם שלא מאמין כמוך? עם אדם שכל כך שונה ממך שברור שהוא יצטרך לשנות המון מחייו כדי להיות איתך (והוא מוכן לשנות בלי לבקש כלום בתמורה)? האם האהבה היא דבר מספיק גדול וחשוב או שהאמונה גם דורשת לחיות עם אדם שמאמין כמוך?