הוא ישן מצויין בלילה!
המצווה בעלת החשיבות הרבה ביותר על פי ההלכה היהודית הינה "מצוות פדיון שבויים", או כמילות הרמב"ם: "ואין לך מצווה גדולה יותר כפדיון שבויים". ואיך זה "נולד"?? זה נולד כששאל הנביא ירמיהו " והיה כי יאמרו אליךָ אנה נצא, ואמרת אליהם כה אמר ה' אשר למוֶת למוֶת ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי" (ירמיהו, טו, ב) מה זה אומר? זה אומר שכל המאוחר בפסוק הזה, קשה מחברו. חרב – קשה ממוות. רעב – קשה מחרב. שבי – קשה מכולם. והיות והשבוי ב"פירמידה" נמצא מעל הרעבים, והיות והשבוי עומד בסכנת נפשות, מצוות פדיון השבויים קודמת והיא אפילו עומדת לפני "פרנסת עניים". ר' יוסף קארו אף הוסיף ואמר כי "כל רגע שמאחר לפדות השבויים, במקום שאפשר להקדימו, הוא כאילו שופך דמים"! החיילים הללו היושבים בשבי האויב יצאו למלחמה בשליחות מדינת ישראל ומ-ט-ע-מה. ומכיוון שכך מדינת ישראל מחויבת, אמנם בהתחייבות בלתי כתובה – אך כמובן מובנת מאליה, להפעיל את כל האמצעים אשר בידיה כדי לפדותם במקרה שיפלו בשבי. כמו שקיימת התחייבות כלפיהם במקרה שהם נפצעים במלחמה, לא נופלת מזה ההתחייבות במקרה של נפילתם בשבי האויב. מדינת ישראל "אוספת" לקרבה אסירים פלשתינים כדי שבבוא היום יהוו "קלף מיקוח" לשם חילופי שבויים! הם אולי לא נחשבים ג'וקרים, אבל במקרה שלנו בל הם בהחלט "קלפים". אף אחד מאיתנו לא מעוניין להאכיל אותם, להשקות אותם ולהעניק להם פה מקלט! אם ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל "עושה שרירים" לעולם הערבי וצועקת בקול כי "לא יתקיים משא ומתן ישיר או עקיף עם ארגוני הטרור שמחזיקים בחיילים החטופים", העולם הערבי לא נבהל, להיפך אנחנו משחקים בדיוק את המשחק המלוכלך שהם רוצים שנשחק ובבוא היום, כשהאמת יוצאת לאור, כולנו רואים כי כשאפשר היה לעשות – לא עשינו! בוא לא נשכח את מקרה רון ארד! כשאפשר היה לעשות משהו (ותאמין לי שהיו זמנים שאפשר היה לעשות משהו!), עשינו "שרירים". והיום, גם השרירים האלה כבר רפויים ובלתי שמישים. לא מזמן אמרתי במקום אחר שהמדיניות שצריכה לעמוד מול פניהם של אלה העוסקים בהחזרת שבויים היא כי "לא מפקירים חיילים בשטח". זה מה ששומע כל חייל ביום גיוסו לצה"ל וזו גם צריכה להיות תחושתו. לכן, אם מו"מ יביא לכך שכל יהלום אחד שלנו יהיה שווה עשרת אלפים דרעקים שלהם – כך יהיה! מה שחייב להיפסק Krishi הם ה"שרירים" שאנו עושים. מה שחייב להמשיך (או אולי סוף סוף להתחיל) הוא מו"מ על עסקת חילופי שבויים ! וזה יקרה אך ורק אם יושבי מגדל השן הנקראים בפי כל "ממשלת ישראל" יואילו בטובם להוציא את האצבע מהתחת, להתיישב עליו בנוחות, להתחיל לדבר עם הצד השני ואולי, רק אז אולי, סוף סוף הממשלה הדפוקה הזו תעשה משהו מועיל! ואם זה בעיניך מנהג מגונה, אני לא רוצה לראות אותך או מי מבני ביתך נמצא שם וכולנו עומדים כאן וצועקים ש"הוא לא שווה אפילו דרעק אחד שנמצא פה"!