אהלן

[rafagav]

זה ברור מאליו...

בכלל לא ברור לי, מהיכן צצה השאלה, לגבי הרווח שלך מזה. אך - רגע: אולי בכ"ז יש בזה משהו? אולי עליך לבדוק, בתוכך, את האפשרות לצאת רגע מאותו "איזור נוחות" של ההסתגרות ו - לנסות בכ"ז, אף אם בתחילה זה יהיה מאולץ וחצי מלאכותי, להביע רגש. ממול - אם מה שמתאים לך זה להיות קריר ולא להביע יותר מדי רגשות - אולי עליך ללכת עם זה הרי להיות מלאכותי בקשר - לא ממש טוב. הצגתי לך 2 שלבים: א) לנסות בכ"ז, ותחילה במעט מלאכותיות, להביע רגש. ב) אם זה לא מתאים לך - להיות אתה עצמך - זה הכי יפה שיכול להיות!!

 

[רוח חופשית אמנותית]

רוצה להפתח../images/Emo98.gif

גם אם אתה לא מודע אליו יש רווח בבחירה שלך לא להביע רגשות.והרווח הזה גדול יותר מהמחיר של להיות סגור. הרווח הזה הוא בדיוק זה שמשאיר אותך במקום של לא להפתח. מפני מה מגנה עלייך הסגירות? מה יקרה כשתפתח ותראה רגשות? מה חיובי בקושי שלך להביע רגשות? מה שלילי בקושי שלך להביע רגשות? ועכשיו קדימה...... איזה צעד אמיץ אתה בוחר לעשות בכדי להפתח?

 

[פנויה מופתעת]

אין קשר לרווח יש קשר למחסומים תבדוק את זה

 

[chenby]

אני דווקא מסכימה עם רוח

כל פעולה שאנחנו עושים, כל דבר שאנחנו חווים - יש מחיר שאנחנו משלמים, ויש רווח שאנחנו מרוויחים... בגדול כמובן... לא תמיד רואים את זה כי ההרגלים שלנו מאוד שקופים לנו...

 

[פנויה מופתעת]

את בהחלט צודקת אבל

אין לי שום ספק בדברייך אני מאמינה שצריך לנסות גם אם מחטיאים ובהחלט לכל מהלך שלנו בחיים יש מחיר ההגדרה רווח לא נראית לי רלוונטית לשאלה שהופנתה,במקרה הזה אין רווח יש רק הפסד,עובדה שזה מציק לו רווח בדרך כלל זה פלוס דבר שאתה מאוצה ממנו אם התוצאה מפריעה לך זהו הפסד ולא רווח לכן אני עדיין חושבת שיש לחפש את המחסום שמונע פעולה מסויימת,שהתוצאה שלו מאכזבת אותנו

 

[עידית רון]

זיהוי + עשייה

בהלימה נכונה יביא לתוצאות.

 

[עידית רון]

הלימה = התאמה מלאה

 

[chenby]

הרבה פעמים

הרווח הוא להשאר במקום הבטוח - זה רווח לכאורה... כי למעשה הוא המחיר... אין שם צמיחה, אין שם גדילה, אבל נוח....

 

[פנויה מופתעת]

אכן לכאורה

ועדיין להישאר במקום הבטוח והנוח,זאת הבחירה,אך לא הרווח במיוחד אם לא טוב שם ,אז הנה שוב זהו הפסד אם אנחנחו במקום שלא מספק אותנו אנחנו מפסידים זה עדיין לא אומר שלא נוח לנו

 

[rafagav]

זה לא "רווח לכאורה..."

זה רווח בנוחיות ובאי ההסתכנות אך - הוא לא מאפשר לנו, במצב של חיפוש קשר זוגי, ליצור הזדמנויות. ממול - אין שום הבטחה, שהחיפוש = היציאה מאיזור הנוחות, יוביל למצב טוב יותר ולא לשקיעה . כאן הבעיה. כאן היתרון, גם אם הוא חלקי, באותו איזור-נוחות.

 

[פנויה מופתעת]

אין הבטחה בשום תחום את יודעת

 

[chenby]

אף פעם אין הבטחה

זה היופי בלקיחת סיכונים.. גם היום חלק מהאנשים שעומדים תחת החופה ונשבעים מוצאים את עצמם לצערי שוב ברבנות כדי לפרק... אין הבטחות.. אגב, ההתמקדות בבעיה - היא הבעיה... כי כל עוד נתמקד בבעיה, ונמצא לה פתרון, תבוא מיד בעיה חדשה... נכון שהרבה אנשים אומרים אוי נו סמנטיקה- עדיין, אני תמיד אגיד אתגר - במקום קושי או במקום בעיה. אתגר

 

[rafagav]

צודקת..

ב - הארץ ספרים כתבה על משבר הגירושין... כתבה מעניינת, הדנה במשבר שהינו חלקו של כל מתגרש וכו'. ובהחלט יש אתגר, אותו רואים רק עם עובדים עבודה עצמית, להתגברות על אותו אֶבֶל. * המלצה, מ - "דרך האמן" (ספר נפלא על פיתוח היצירתיות) לכתוב כל בוקר 3 עמודי מחברת רגילה - כל מה שבא. זה כמו מדיטציה ומסדר נהדר את המחשבות...

 

[פנויה מופתעת]

קוראים לזה דפי בוקר

 

[עידית רון]

../images/Emo45.gif לרווח

האם ההרגלים שלנו מאד שקופים לנו.

 

[chenby]

הרבה פעמים

ההרגלים שלנו האוטומטיים שלנו שקופים לנו, בתור מאמנת הרי את בטח תסכימי איתי שאימון - הרבה פעמים הוא שיקוף - ולמה - כדי ליצור הבחנה באוטומטיים שלנו, בדברים שאנחנו כל כך רגילים לעשות... מתחיל בדבר הכי קטן - כמו לקום בבוקר ולהגיד- נו עוד יום... אני קמה בבוקר ואומרת - בוקר טוב מצליחנית ומעלה חיוך גדול - זה הרגל חדש שפיתחתי - והוא לא שקוף לי , אבל פעם כשהייתי קמה בבוקר עצבנית, זה היה הרגל שקוף...

 

[עידית רון]

../images/Emo45.gif כפי שכתבת

יש שההרגלים שלהם מאד שקופים להם.

יש שההרגלים שלהם מאד לא שקופים להם

יש שלא מודעים שיש להם הרגלים.

 

[פנויה מופתעת]

הבעת רגשות בכלל זה הנושא

בהחלט שכאשר לא מביעים רגשות בתחום מסוים הבעיה היא בהבעת רגשות בכלל וכאן צריך לבדוק לגבי בת זוגתך אני בטוחה שאתה חם נעים ונחמד אדיב ומכבד לי זה נראה מספיק בשלב של שלושה דייטים כאשר תכירו יותר ותתקרבו יותר תיצרו יותר אינטימיות [ולא רק סקסואלית] השאר יבוא אם תפתר בעיית הבכלל בהבעת רגשות

 

[simpleman007]

קודם כל, תודה על כל התגובות

לא ציפיתי שזה יעורר כזה גל של תגובות, אז תודה לכולכם. דבר שני, אני לא כ"כ יכול להגיד לכם במפורש מה הסיבה שבגללה אני לא משתף ברגשות.. כי קודם כל, אני בערך מתכחש לרגשות שלי, מה זה אומר? זה אומר שאני לא תמיד חושב מה אני מרגיש באותו הרגע ופשוט חי את הרגע, בלי רגשות מסויימים. עכשיו, לגבי מי שרשם שזה מגיע מהבית, במקרה שלי זה לא מגיע מהבית... אצצלינו בבית אנחנו ממש פתוחים ורמת הרגישות והשיתופיות היא גבוהה מאוד. אבל קשה לי מאוד להוציא את הרגשות שלי (את המחשבות אין לי בעיה לשתף) החוצה. אני בן אדם מאוד רגיש ופגיע, ומאוד יכול להיות שבגלל שנפגעתי משטויות בחיים שלי (שהייתי הרבה יותר קטן), כמו שנאמר, שמתי מחסומים ולא איפשרתי לשום דבר לגעת בי באמת. לגבי המקרה הספציפי הזה, אני לא יודע מה אני מרגיש.. ואני לא יודע אם בכלל יש רגש, מחר היא מגיעה אליי בדיוק סיימתי לדבר איתה בטלפון ובאמת שאין לי מושג... ואני חושב על זה, ולא התנסיתי בקשרים אף פעם (גם כן מהסיבה הזאת שלא נתתי לאף אחת את הצ'אנס הזה להתקרב אליי לקרבה שכזאת), ואולי הפעם אני צריך פשוט ללכת נגד כל מה שאני חושב או רגיל לעשות כי עד היום לא יצא לי מכל המחשבות וההתנהגות שלי איזשהו קשר ארוך טווח כי תמיד פסלתי על הסף מבלי אפילו לתת צ'אנס לאותה אחת. מאז ומעולם העדפתי להיות עם מישהי שאני מכיר טוב ושאני כבר הצלחתי להיפתח אליה כידידים ולאחר שהרגשתי מספיק פתוח אז גם רציתי אותה.. (מיותר לציין שלא יצא מזה שום דבר- אתן יודעות, ה"ידידים הכי טובים שלא רוצים לוותר עליהם" עאלק...)

 

[פנויה מופתעת]

שאלה

האם אי פעם אפילו כשהיית קטן היית קרוב מאוד למישהו שאיבדת ולכן נשארה התבנית של אם אתקרב יותר מידי אאבד רק שאלה מנסה לפתוח נקודה נוספת כי אמרת שזה לא מהבית אולי בסוף נמצא ונפתור ביינתים תנהג אייך שאתה מרגיש לנכון בלי להכנס לקונפליקטים של יכותי להראות יותר רגש עד שהנושא יתבהר שבת שלום שבת של כייף והנאה ביחד