אודה לכל עיצה...

[עינב וזהו]

לא

חוסר סטחון עצמי אינו חרדות.. ספציפית הילד שלי היה צריך טיפול מאוד ממוקד וטופל בCBT וביו פידבק. משהו כמו 6 מפגשים במרפאה שעובדת עם הכללית מושלם (עלה לנו 45 ש"ח לפגישה)
אם רלונטי באזור פ"ת ורה"ע- אוכל להמליץ

 

[סנורקה39]

גם בני נשאר עוד שנה בגלל חוסר בשלות רגשית

אני יכולה לומר לך שילד שעסוק בחוסר הבטחון שלו ובהשגת חברים תמידית אינו פנוי ללמידה כלל וכלל, אפילו שהוא חכם מאוד, ולכן עדיף לחזק בשנה הזאת שנשארים ולא קורה כלום אם מתחילים את כתה א' בגיל שש וחצי ולא בחמש וחצי( בני יליד דצמבר).

 

[קליספרה]

המוטו של אבא שלי

"עדיף שאתם תבכו עכשיו מאשר שאנחנו נבכה אחר-כך"

 

[פלגיה]

מה, אבל זה לא נכון?

איכשהו נראה שהורים בימינו שכחו את זה, ולפעמים החשש שהילד יבכה או שיהיה לו קצת קשה, הוא מה שמנחה את הפעולה של ההורים, ולא תמיד לטובה.

 

[אפרתינה]

את צודקת לגמרי !

 

[ריבר סונג]

אני לא יודעת אם זה לא PC ובכל מקרה, גם אני

נוהגת ככה. השיקולים שלי מביאים בחשבון יותר מאשר 'בא לי' והתמודדות עם אכזבה בגיל חמש היא משהו שאני מצפה שיקרה.

 

[ledy1]

אצלי מדובר בילד רגיש

לגמרי
רגישות עצומה לסביבה
קולט כל מיני דברים שילדים אחרים לא קולט
לוקח ללב
וזה משהו ששנה נוספת לא תעלים
אבל השאלה אם עם ילדים אחרים קטנים יותר הוא יסתדר עם זה טוב יותר או לא...

 

[פלגיה]

השאלה אם לא כדאי לטפל בזה

בצורה מקצועית.
רגישות מוגברת ומוגזמת יכולה להקשות על הילד בהמשך דרכו, ולא בטוח ששנה נוספת בגן תסייע בפני עצמה לפתור את הבעיה.

 

[ledy1]

נכון וזו בדיוק ההתלבטות

ואם לטפל אצל מי (היה לנו נסיון נורא ואיום אצל פסיכולוגית מכבי שיש בפרצוף אמרה לו - "יודע למה אתה פה? כי אתה בוכה.." ומאותו רגע - תקופה של כחודש היינו אצלה הייתה רגרסיה, היצמדות אליי, בכי מוגזם...עכשיו אמרתי לו לא באים אליה יותר, אנחנו נסתדר לבד אני סומכת עלייך - פתאום יש איזה רוגע..)
וגם הוא כזה ילד טוב לב ותמים לא מחזיר כשמרביצים - וזה בעצם מה שמפחיד אותי
אה - וגם אם לטפל ברגישות - אצל מי?? לא בא לי שוב פעם נפילה כזו...

 

[הילדה רובין הוד]

המלצה על ספר

לא במקום טיפול מקצועי, אבל מעניין ונשמע שמתאים לכם-
ילד רגיש מאוד/ איילין ארון.

ולגבי הרגרסיה בעקבות הטיפול עם הפסיכולוגית, זה לא חתונה קתולית. אם היא לא התאימה, אפשר לנסות פסיכולוג אחר. או לחילופין אפשר לנסות טיפול רגשי באומנות/בעזרת בע"ח/פסיכודרמה.

 

[ריבר סונג]

האם הרגישות הזו מפריעה לתיפקוד שלו?

אם כן, אז שנה נוספת בגן תאפשר לכם יותר זמן לטיפול בבעיה. מסגרת הגן מותאמת יותר לתשומת לב אישית ואפילו ברמה הטכנית - קל יותר להוציא ילד מהגן למפגשים טיפוליים מאשר להוציאו מהכיתה.

אם הרגישות לא מפריעה לו לתפקד, חברתית ולימודית, אז אין לזה קשר לשאלה אם להעלות אותו או להשאיר.

 

[zap110]

איך מטפלים בזה? זה אופי לא?

 

[ריבר סונג]

יש פה בשרשור משתתפות שמעידות

על טיפול מוצלח.

בלי להבין את המקרים המורכבים, אני כן יודעת שאת גדולתי הביישנית אני מציידת ב'ערכת כלים' להתמודדות. כמו מה מצופה ממנה לומר כשסבתא שלה מציגה אותה בפני חברה, ואילו דרכים יש לפנות לילדה מוכרת בגן השעשועים. עוזר לה לפעול לפי חוקים חברתיים, אם אני מצליחה לנסח לה אותם, ועוזרת לה גם ההבנה שלי את הקושי (זכור לי כמה הייתי ביישנית בגילה). אבל אני לא יודעת אם זה מתאים - אני מדברת על אופי ונטיה, אבל כאלו שיוצרים קושי מינורי. פותחת השרשור מתארת, אם הבנתי נכון, קשיים גדולים יותר.