אולי יש למי מבינכם את השיר

[ייִדישיסט]

תרגום יפה ומרגש

ואמא שלי היתה אומרת: נאר א גוי פייפט, א יידיש קינד זינגט.

 

[ת מ נ ו נ ה]

בן בן המון תודה על התרגום../images/Emo110.gif

עשית אותי מאד מתרגשת, איזה מילים איזו נאיויות, שלא לדבר על האהבה. אמש, בערב מקסים עם חברים התנדבתי לשיר כמה שירים ביידיש, הרגשתי ממש זמרת מאחר והיה לי אפילו מלווה באקורדיון........שרתי את השיר רייזלה ועוד 2 שירים, ביידיש העילגת שלי....אבל מכל הלב הגדול שיש רק לתמנונה. עכשו כשאפגוש את חברי שוב, אקריא בפניהם התרגום שלך לשיר....... מקווה שאחרי הקורס בבית שלום עליכם היידיש שלי תשתפר לעין ערוך. חוץ מזה בן האהרון אני חייבת לציין את יחסך הנהדר לכל השואלים ולא פותר אותם בלך תחפש בדפים קודמים....... ולא רק אתה הרבה מהחברים כאן מגלים המון סבלנות וסובלנות לנו החלשים בשפה אבל כל כך מחוברים אליה ואוהבים אותה. תודה לכולם ושבת שלום.

 

[בן אהרון]

הסבר, לא תרגום תמנונה !../images/Emo110.gif

אל תעשי לי בושות.

 

[ת מ נ ו נ ה]

טוב אומר שזה הסבר בלבד../images/Emo110.gif

מ ב ט י ח ה !!!!וחוץ מזה אביא לך רק כבוד........

 

[בן אהרון]

בשביל כבוד צריך לעבוד.../images/Emo13.gif

תגידי לי מתי את עומדת להקריא, את השיר, בכתה . אכין לך גירסה משופרת.

 

[ת מ נ ו נ ה]

בן בן את השיר אקריא בפני ../images/Emo110.gif

החברים שלי שעברו תהליך "אידישקעייט", בטח כתבתי עם מיליון שגיאות איך אני מתביישת לכתוב מילים ביידיש......., בדיוק כמוני. אגב, אגב, אגב, קבלתי אתמול חוברת מקסימה עם המון שירים ביידיש שאני צריכה לתרגל....... להופעת הפורמו שלי אזמין מכובדים.

 

[קאַטאָוועס]

רייזעלע

אָט איז רייזעלע געזונגען פֿון חוה אלברשטיין

 

[ת מ נ ו נ ה]

תודה למשיבי עשיתם לי../images/Emo110.gif

התרגשות גדולה עכשו לתמנונה לחוחית בעיניים.

 

[ייִדישיסט]

../images/Emo24.gif

איזה כיף לשמוע את זה. למה השיר מרגש אותך כל כך? יש לך זיכרון ילדות מיוחד לגבי השיר הזה? אולי המילים מרגשות ואולי הביצוע? שתפי אותנו

 

[ת מ נ ו נ ה]

יידישיט צדקת מאד../images/Emo110.gif

את השיר שרה אימי ז"ל שהיה לה קול נפלא, וחווה אלברשטיין המקסימה מבצעת את השיר רק כמו שהיא יודעת. ההורים שלי וכמו של כולם, אני מניחה, היו אומרים "שהילדים לא יבינו" (תרגום שלכם בבקשה!) והיו מדברים עלינו ביניהם ביידיש, לנו לא היתה ברירה ולמדו מה שהם רצו להסתיר מפנינו. אגב בן אהרון הרדיו שניצב אצלכם בבית ה"דו-פליקאט" שלו היה אצלנו בגודל של מקרר אמקור 10..........

 

[קאַטאָוועס]

ההורים שלי דיברו יידיש

ביניהם כל הזמן עם הרבה עברית. אלי הם דיברו עברית. עד גיל 6 לא הבנתי מילה ביידיש וכשאמא שלי ע"ה ואחי יבל"א היו מדברים ביניהם וצוחקים ביידיש הייתי בטוח שזה עלי והייתי הופך ללוחם השפה העברית וצועק להם דברו עברית!. פתאום התחלתי להבין. זה הגיע לכך שלא הבדלתי כבר מתי הם מדברים עברית ומתי יידיש. שתי השפות היו זהות בשבילי מבחינת שמיעה. לדבר מעולם לא דיברתי יידיש.

 

[1haam]

בבקשה, תרגום

"רעד יידיש, וויל די קינדער פארשטיין" - דבר/י יידיש, כי הילדים מבינים (שומעים)

 

[בן אהרון]

ברשותך 1haam

רציתי לשאול את אנשי האקדמיה. המשפט, "רעד יידיש, וויל די קינדער פארשטיין" הייתי כותב : רעד יידיש ווייל די קינדער פארשטייען האות ע´ באה אחרי האותיות יי´. לדעתי, האות ע´ עומדת בזכות עצמה ולא כאות ניקוד. האם מקובל לכתוב כך ? ומה נכון.

 

[ייִדישיסט]

למעשה זה "דו-תנועה"

כלומר יש שם שתי תנועות: יי [EY] ו-ע [E]. אתה צודק, בן אהרון, שכך צריך לכתוב את המילה הזאת. ניתן להבין זאת בקלות כאשר נכתוב את המילה בטרנסקיפציה לטינית - FARSHTEYEN.

 

[zimes]

אני לא בטוחה שזה כך

במילה פארשטייען יש שתי תנועות, כמו שכתבת. אבל המונח "דיפטונג" מתיחס למצב של "תנועה וחצי" (כמו ב "בית הספר"). אני אבדוק את עצמי, וגם אתה תוודא?

 

[ייִדישיסט]

את צודקת!

 

[1haam]

אין תחת ידי כרגע

לא מילון ולא ספריו של שלום עליכם. אבל התרשמותי היא שבזמנו של שלום עליכם (כלומר, הוא עצמו, לפחות) הוסיפו ´ע´ בהרבה מקומות. אינני זוכר כרגע, אבל ייתכן מאד שהוא (ובני דורו) כתבו כך את המילה ´פארשטיין´. אם אמצא סימוכין, אכתוב כאן. א גוטע וואך אלע.

 

[בן אהרון]

"לאסט מיר פארשטיין"

האיות של המלה, בצורת נסתרים-רבים, הווה. היה צריך להכתב בצורה כפי שהערתי. ´זיי פארשטייען.´ בשאר השימושים והטיות הזמנים. המלה נשארת בצורתה הבסיסית. פארשטאנדעוו ? (זה בצרפתית)

 

[1haam]

J´ai compris

דומני שכך אומרים אויף פראנצאיזיש.. נו אויף יעדער שפראך קען איך א ביסל.תודה על שהארת את עיניי, בן. אם כך, יש לומר ´זיי גייען אוועק´ וכיו"ב?

 

[zimes]

לא לא

זה - רעד יידיש, זאל די קינדער נישט פארשטעייען. כלומר: - "דברו יידיש, כדי שהילדים לא יבינו" (יש תכלית, ולא סיבה) (כרגיל, מבקשת שתתקנו איות)