אולי נעשה שרשור היכרות..

ToryMaster

New member
הום

הצלקות שעל הגוף זו השחתה עצמית במטרה להשחית. עישון לדוגמה - לרוב לא צלקות על העור מחמירות את הצלקות הנפשיות ומוסיפות עליהן
 

Sonata Of Tears

New member
שתינו יודעות זאת ויקי

שכשאתה באמוק של הלחתוך ולהשחיט ולהכאיב לעצמך, שום צלקת ושום כיעור לא יפריע לך וימנע ממך .
 

ToryMaster

New member
Do We?

אני דווקא יודעת שגם בתקופה שהייתי חותכת (עכשיו זה בגדר רצון מטורף שאני מרסנת איכשהו) תמיד היה מציק לי זה שאני כולי צלקת אחת גדולה, שזה מכוער בטירוף, ושזה הופך אותי לעוד יותר מגעילה ממה שהרגשתי
 

Sonata Of Tears

New member
לא אוהבת לדבר על זה פה

אבל ביגלל זה אני עושה את זה במקומות שמגיע להם להפצע
 
כן, סאב, נשמור במאמר

כל הכבוד על היוזמה ועל ההשתתפות. אני מרגישה כאילו כולם מחזיקים ידיים באיזו שרשרת אחת ארוכה או אולי במעגל. אבל מעגל זה סגור ויש חוליות נוספות שעוד צריכות להצטרף אלינו נכון? אז בואו נגיד שרשרת.
 

כתומית

New member
רגע רגע גמני

שמי קרן, בת 26 וחצי (כן כן.... מזדקנת...) את סיפור חיי כבר כתבתי כאן, אני מוגדרת נכון לבינתיים כסובלת מ- post trauma sindrom ומטופלת בסרוקסט, יום יבוא ואגיע גם לטיפול אנושי יותר (ואולי כימיקלי פחות) חלק מנשיאת המשא שלי עובר דרך כתיבה ודרך הקשבה לאחרים ולפעמים - כשזה לא בורח למקומות אחרים - דרך חלומות בהקיץ וציור וחיבה מופרזת לפיות ופיונים... הגעתי לכאן וחששתי שאיגרר למטה, קשה לי לקרוא את דבריכם בלי להזדהות, אבל sub המדהימה הראתה לי שאפשר אחרת, אפשר ליפול כאן אליכם, ואפשר למצוא את הכוחות לקרוא ולא לנחות זה בינתיים, אני מקווה שגם איפתח לעזור כמו הבחורה הקסומה הזו.
 

push

New member
אני יוצאת מהפאסיביות

אני פוש בעקבות התעללות מינית שעברתי פתחתי בנוסף לדכאון והפרעות אכילה חרדה חברתית ובכלל פוביה מפני אנשים חדשים,מקומות חדשים,קשרים ואינטימיות. זהו.
 

ToryMaster

New member
גם אני

שמחה לראות אותך כאן
ברוכה הבאה פוש, אל תהססי לפנות אלינו אם את צריכה עזרה
 
../images/Emo41.gifאני../images/Emo41.gif

אז הניק נבחר לפני בכלל שרציתי לכתוב כאן והוא סתם כדי שלא יהיה איך לזהות בכלל מי אני ... למרות שגילה טענה שזה חוסר זהות וכו'
אמממ אז ככה: יש לי הפרעת דכאון חברתי
אני חושב ... אמממ וחרדה חברתית , כמו כן מצבי רוח לפעמים בעקבות זה כנראה ... אני כרגע מטופל במסגרת קופ"ח הפירוט נמצא כאן בקישורים המצורפים ... אני מקבל טיפול תרופתי וגם שיחות עם אשת מקצוע שם אחת לשבוע . אני בן 23 , סטודנט שנה ראשונה לתקשורת ואני כתבתי פה מס' פעמים , אני הומו ואני די מחוץ לארון , ההורים יודעים מזה שנתיים וחצי, אבא פחות מקבל DEEP DOWN INSIDE , אבל לא עושים לי שום בעיה בגדול בעניין הזה , לי אין בעיה עם זה . בערך מגיל 14,15 יש לי בעיה של חרדה חברתית שנבעה כנראה מכך שילדים היו צוחקים עליי , הייתי גם די מנותק מהמציאות , חנון תקופה מסויימת וביטחון עצמי ממש מתחת ל0 אפילו ואני הדחקתי את זה כנראה ורק לקראת גיל 20 זה עלה לי למודע מהתת מודע והחלטתי לספר להורים על 2 הדברים גם יחד על הבעיה של החרדה ועל זה שאני הומו - היה תהליך של עיכול של כמה חודשים וזה די מאחוריי . בקשר לבעיה , ביקשתי לגשת לפסיכולוג . לא אספר את כל התהליך הארוך בכל מקרה , הייתי בצבא כי זה היה סביבות גיל 20.5 ואחרי כמה פגישות עם אנשי מקצוע פרטיים החלטתי לפנות לקב"ן גם בשביל עזרה בבסיס בו שירתתי וגם כי זה ללא תשלום . קיבלתי שיחות וגם כדורים לטיפול בחרדה ובאמת השתפר מצבי בצורה יחסית מאוד משמעותית . בתקופה שלפני כן הייתי בלי אנשים כמעט בלי לצאת מהבית בלי כלום . דברים השתפרו , יצאתי לדייטים , הכרתי אנשים , לא הסתגרתי בבית - אבל עדיין בלי ממש חברים אמיתיים ומשמעותיים . אני בכלל אדם רגיש מאוד והמצב כרגע הוא מסובך לי מאוד למרות שאני בטיפול במסגרת קופ"ח ומקבל גם כדורים לחרדה החברתית . אני לחוץ מכמה דברים וזה מביא אותי ללחץ מאוד גבוה במיוחד בתקופה של לפני חודש וחצי בערך כשחבר שלי נפרד ממני . מה הלחץ שלי
כולל זה ככה :
מילואים - יש לי צו למאי והמסגרת הזו עושה לי חלחלה ככה שאני חייב לפטור את עצמי מזה לגמרי . אני בקושי החזקתי את ה3 שנים האלה עם כל הקשיים ואני מנסה גם לא לחשוב על זה לפחות לתקופה הקרובה עד שאצטרך להתעסק עם זה כי זה עושה לי רע מאוד ... אני ממש מפחד מזה וזה עושה לי נורא רק לחשוב על זה . בכל מקרה אני לא מסוגל לעמוד בזה וצריך לצאת מזה .
חברים של ממש אין לי למרות שהחבר שנפרד ממני הוא חשוב לי ואני לו ואנחנו עדיין אוהבים ולא ניכנס לסיבה אבל רציתי שנישאר חברים טובים מאוד החל מעכשיו אבל אחרי שהוא מצא חבר חדש , לדעתי קשר של החלמה ולא ממש שהוא התאהב במישהו וכו' , ובכל מקרה .. בהתחלה דיברתי איתו על זה ואז הבנתי כמה זה מכאיב לי אז עם כל הקושי, ניתקתי איתו לגמרי קשר ואמרתי לו שאני ממש רוצה ולא יכול ושנחדש את הקשר כשאוכל. אני צריך חברים , יש לי אנשים שאני בקשר איתם אבל לא מספיק אינטנסיבי ואני גם לא אוהב כל כך לצאת וכו' ואני רוצה חברים כדי להישאר שפוי וכדי להתחיל לסגל לעצמי חיים "נורמליים"
הבעיה משפיעה גם מבחינת עבודה אני נורא מפחד מכל דבר עם קהל ובכלל הייתי פעם בכמה נסיונות עבודה וקשה לי עם זה. הכסף שלי בבנק הולך ואוזל , אבא שלי לוחץ מידי פעם ואני לא יודע , העולם מפחיד לי אני חושב.
אני נותן כאן לקט של קישורים להודעות שלי כאן כדי להכיר מעט יותר אז הנה הם : קישור ראשון , קישור שני , קישור שלישי .
 
למעלה