אולי נפתח שרשור חדש

[אלפית]

נורא מרגש!

אולי זה קשור ואולי לא, אבל 13 (היום ההוא בחודש) זה בגימטריה אהבה!

 

[יעלי2]

אלפית. אני אמרתי את זה למישהו היום

 

[יעלי2]

אלפית. אני אמרתי את זה למישהו היום

 

[שמופית]

"רגעים קסומים" ../images/Emo28.gif

וואו, יש כל כך הרבה.... אז כמובן שהצעת הנישואין בארוחת ערב רומנטית לאור נרות ברכבת ישראל

ולפני זה - ההתחלה שלנו, כשאחרי העבודה היינו הולכים לחוף הים, מורידים נעלים (זה היה אוגוסט-ספטמבר) והולכים יד ביד על החול

היו לנו גם מלא רגעים קסומים ביום החתונה ובערב עצמו - פשוט מין רגעים כאלה שלא קורה בהם הרבה - רק מבט אוהב או נשיקה או חיבוק... וזה עולם ומלואו

וכשאנחנו מנסים לדמיין איך יראה התינוק שלנו - מה הוא ייקח מתמיר ומה ממני...

 

[נופר 30]

היו הרבה רגעים קסומים

אבל אחד מהם ( אפילו רואים את זה בוידאו )שלומי מביט בי במבט אוהב שניה לפני שהוא מקדש אותי ועובר להסתכל על הרב עם חיוך גדול על פניו או ארוחה רומנטית איתו בפראג

 

[אלפית]

בחופשה האחרונה שלנו בחו"ל

באמצע האוטוסטרדה, אי-שם באירופה, הוא נוהג, ואני עוקבת בעזרת המפה. פתאום אמרתי לו שנורא כיף להיות ככה, שנינו ביחד-לבד, עושים מה שבא לנו, בקצב שלנו, בלי אף אחד אחר שצריך להתחשב בו או לתת תשומת לב. פשוט מושלם ! יש כמובן הרבה רגעים אחרים, של שיאים ותפניות בחיים, אבל הם תמיד מתקשרים גם למתח ... וכאן זה תפס אותי ככה סתם, פתאום ...

 

[POOH*]

wow אז אחרי שקראתי את התגובות...

קשה להתחרות בזה... אבל גם לנו היו כמה... כמובן ההצעה... וגם בחתונה כשלפני שהוא הוריד את ההינומה הוא שאל אותי שוב אם אני רוצה להינשא לו... והיו עוד המון... אחד די בהתחלה שלנו שאחרי מריבה ענקית.. אני יצאתי ממנו להורים שלי ועוד לפני שהספקתי לעלות על האוטובוס הוא התקשר להגיד שהוא רוצה שאחזור... וגם המבט הזה שיש לו בעיניים לפעמים כשהוא מסתכל עלי... וגם כמה שלא קשורים לשנינו... כשאמא שלי חגגה 50 הפתענו אותה עם זר של 50 ורדים בעבודה וסופ"ש ברומא עם אבא שלי.. המבט שלה כשהיא קיבלה את הזר ואח"כ כשהודענו לה על הטיסה היה בהחלט רגע קסום ונפלא... ובטח יש עוד אבל זה אלה שאני זוכרת כרגע... POOH

 

[dorlim]

יורדות לי דמעות מכל הסיפורים כאן

פשוט מקסים

והתרומה שלנו: * למצוא את דורון בבית כשהייתי בטוחה שהוא בעזה, ובהמשך הערב הצעת הנישואין. * הנשיקה הראשונה (באוטו) והשניה (בחוץ בקור הירושלמי כשגשם קל יורד עלינו

) * רגעים קטנים של אושר ביום יום והפינוקים ההדדיים * טקס החתונה השניה שלנו שנערך בלונדון לכבוד הסבתא, שלא היתה בחתונה בארץ, והאושר שהאירוע גרם לה והידיעה שהיא נפטרה כשתמונת החתונה שלנו ליד ראשה ואחד לבד (פחות או יותר) - לעמוד מול איתני הטבע בשיא תפארתם ומלא עוצמתם במקום שנקרא לוע השטן במפלי האיגואסו

 

[מאי26]

תארתן פה כמה דברים מאוד

מרגשים... קשה לי לזכור, בכל זאת היו כמה וכמה כאלה וגם אני מוצאת את עצמי לפעמים באמצע משהו קולטת שעכשיו זה רגע מושלם שכזה של אושר מזוקק... לאו דווקא במשהו מיוחד, יכול להיות סתם באמצע שיחה או סרט או מה שלא יהיה. הרגעים הקסומים ה"מיוחדים" יותר שזכורים לי מתקשרים לי כרגע בעיקר לחתונה. רגע אחד כזה היה בכל קטע ההליכה לחופה - החל מתחילתו כשאמא שלי אמרה לי איך חבל לה שסבא וסבתא שלי לא יכולים להיות איתנו ולראות את זה, מה שריגש אותי מיד עד דמעות ועד הסוף כשארז שם לי את ההינומה... והיו עוד המון רגעים כאלה יפים ומרגשים, אבל אחד מהרגעים הכי יפים ו"קסומים" היו בסוף החתונה כשהדיג´יי שם את השיר "יחד" ורקדנו לנו, לחלוטין שקועים אחד בשני ומתעלמים מהסביבה ופתאום קלטנו שכל החברים שלנו התקבצו סביבנו ושרו ביחד את השיר. זה היה רגע מרגש ביותר, אם כי אין לי לצערי מזכרת מצולמת נורמלית ממנו, כי החברים הנחמדים שלנו גם התעקשו לשיר למיקרופון של הצלם את השיר, וזייפו נוראות, זיופים בקולי קולות שנשמעים בסרט, עד כדי כך שהעורך עשה החלטה נכונה כשויתר על זה בוידאו הערוך והשאיר את זה רק בוידאו הארוך...

 

[יעלי2]

לימור, לא ידעתי על הסבתא../images/Emo36.gif

איזו מחווה אדירה. איזה אושר שימחה וגאווה עשיתם לה.

 

[רחלילי]

גם אני, לא ידעתי שהיא נפטרה.

 

[fila]

לימור, זה באמת מחווה מאוד

יפה, כל הכבוד על ההשקעה!

ובקשר למפלי האיגואסו,ראיתי אותם בטלויזיה ומאז אני חולמת להגיע לשם...

 

[רויטל ולירון]

רגעי הקסם....

יומיים אחרי שנפגשתי עם לירון לראשונה הוא נסע לאבט"ש 3 שבועות. בסוף השבוע הראשון, הוא מתקשר אליי (כמו כל יום), ואני הייתי עסוקה עם המון אורחים שהיו בבית שלנו, ואני אומרת לו, שאני עסוקה ונדבר אח"כ- השעה היתה 22:00 בלילה. ואז הוא עונה לי "אין בעיה- שיהיה לך זמן תרדי למטה" לרגע הייתי בהלם- כמובן שעזבתי הכל וירדתי. הוא חיכה לי באוטו, נכנסתי,וחיכה לי שם זר ורדים מקסים , דיברנו המון - ואז הבנתי שהוא פשוט יצא בלי שאף אחד ידע, והוא צריך לחזור באותו ערב כי הוא שומר- ושתבינו האבט"ש היה אי שם בדרום. באותו ערה ביתה הנשיקה הראשונה ואז גם הבנתי שאני פשוט מאוהבתתתתת

 

[שירי וגיל]

רגעים קסומים במיוחד...

הסיפורים כאן מדהימים וממש התרגשתי כשקראתי אותם! אני זוכרת במיוחד שני רגעים: האחד, גיל בא איתי לספר לעשות תסרוקת נסיון ודרך המראה ראיתי שהוא מסתכל עלי בכזה מבט אוהב שפשוט גרם לי התרגשות מדהימה... השני, בחתונה: ההורים שלי גרושים והחלטתי שאני לא מזמינה את אבא שלי לחתונה. התחלתי לצעוד לחופה עם אמא שלי ובעצם חשבתי על זה שכל החיים היא צעדה איתי לבד... ואז מישהי מהחברות שלה צעקה: "שתי יפיפיות!" ושמעתי מישהו שענתה: "תראי איזה מקסימות..." היו לי ממש פרפרים בבטן מזה כי הרגשתי שזה משקף את איך שהייינו כל החיים: צועדות יחד שתינו, גאות, יפות ומחייכות...

 

[רחלילי]

שירי, גרמת לי להזיל דמעה.

 

[gmgy]

כתבתי ולא נקלט ../images/Emo10.gif

אז אני כותבת מחדש: לפני שעוד היינו ביחד, בזמן החיזורים, הלכנו יום אחד שנינו עם חברה שלי שבאה מהארץ לגוגנהיים. חברה שלי כל הזמן מסתכלת על שנינו ואומרת לי: "חבל על הזמן איך שאתם מאוהבים" ואני בנונשלנטיות: "מה פתאום!" אבל, אין מה לעשות, בין התמונות, כשהוא הסביר לי על סגנונות ציור ותקופות שהוא אוהב, אני פשוט נמסתי. כשיצאנו משם, שנינו פשוט היינו כל כך שקועים אחד בשני שלא שמנו לב לחברה שלי. היא לקחה את העניינים בידיים, הוציאה את המצלמה שהביאה איתה לרגל הטיול בניו-יורק וצילמה אותנו מדליקים אחד לשני סיגריה. ועכשיו הרגע הקסום הזה, של ההתחלה, מתועד אצלנו לנצח.

 

[דפי26]

זה ישמע ממש קיטשי ואולי לא תאמינו..

אבל ממש הצלחתם לרגש אותי עם כל הסיפורים וכבכיינית ידועה ישר יש לי דמעות בעיניים כל כך קל לנו ביום יום לא לשים לב לכל הקסם מסביבנו ורק לפעמים שיש לנו שניה לעצור ולחשוב רוצים להודות על הברכה שבה נתברכנו.שאנו קמים כל בוקר בריאים,שהסובבים אותנו,הורים,בעל, חברים כולם בריאים .שיש לנו אהבה גדולה.שיש לנו את הפריבילגיה לבחור מה לאכול.שאנחנו חופשיים. שלשום היה לי רגע כזה ארוך של מחשבה אחריי שקולגה שלי לעבודה סיפרה לי שמצאו לבעלה סרטן בבלוטת הלימפה.באותה דקה של גילוי החיים שלה השתנו ב160 מעלות.