אומנם לא נשואה

אין שום ספק שהכוונות שלך טובות

ושאת מנסה לעזור לבן שלך. כדי לא להפוך את העזרה למלכודת דבש, מציעה לך לא לתת לו שירותים כלשהם (כביסה, בישול, נקיון, וכו') - ולהפך, לדרוש ממנו השתתפות בטיפול בשטחים הציבוריים (תורנות ניקיון, וכו'). שכל מה שהוא יקבל מהשהות בבית יהיה חסכון של שכר דירה למספר חודשים (גם על זה היה מומלץ לוותר, אבל בואי נניח שזו מתנה שאת מעוניינת לתת לו, אבל תוך מינימום פגיעה בעצמאות שלו), אבל השאר, מבחינת התנאים, יהיה כמו לגור בדירת שותפים.
 
למה העצות האלה טובות?

טוב לה וטוב לבן שלה
אז מה הקטע להציע לה לא לעזור לבן שלה ואולי לגרום למתיחות ביניהם? ובייחוד שהיא לא ביקשה עצה.
&nbsp
 
העצות האלה, מהניסיון שלי, יעזרו לבן שלה.

המטרה שלה כהורה לילד בגיל כזה היא לעזור לבן שלה לחיות חיים עצמאיים, וזה כולל לצאת מהבית ברגע הראשון האפשרי, ולא להתלבט בגלל טובות ההנאה שתורמות להישארות שלו בבית. אין סיבה שתיווצר מתיחות אם אדם בוגר נדרש לנהל את משק הבית שלו בעצמו - הוא כבר לא ילד, והוא מסוגל לבשל, לנקות ולכבס לעצמו. הורים מצד אחד מעוניינים לעזור לבן שלהם ככל האפשר, ומצד שני שמחים שהוא נמצא איתם בבית ולא רוצים שהוא יעזוב - הקונפליקט הזה לפעמים מטשטש להם קצת את הראייה, והם לא שמים לב למה שקורה לנגד עיניהם, ולכך שהם בעצם לאו דווקא עוזרים לבן שלהם בכך שהוא חוזר לימי הילדות שלו, כשהוא חי ללא דאגות לצרכים שלו, כי מישהו אחר דואג להם, בלי צורך לפרנס את עצמו, וכו'.
לכן אני מנסה לעזור לה גם ללא בקשה מפורשת מצדה. כי העיוורון הזה מקשה על ההורים להבין שבכלל יש בעייה בעזרה שהם מספקים לילדים שלהם - הם רואים את זה כעזרה שלהם לבן שלהם ותו לא, בלי לראות את החסרונות. אני עוזרת לה להוציא קצת דבש ממלכודת הדבש.
 
את לגמריי מבלבלת קושי כלכלי עצום לבין פינוק

היא לא אמרה שהיא שמחה שהוא בבית כי היא לא רוצה שיעזוב.
היא לא אמרה שהוא בבית כי הוא מפונק ולא רוצה לחיות לבד.
הוא בבית במקום לחיות בתנאי עוני בחוץ
הוא בבית בשביל לחסוך כסף לעתיד
הוא בבית אחרי שיצא מהבית ולא הצליח להסתדר כלכלית.
אנחנו לא חיים במדינה נהדרת שמצ'פרת ועוזרת לצעירים.
אז עדיף שיחסוך עכשיו ויחיה בבית כל עוד הוא רווק
ולא אחרי זה עם אישה וילד.
 
אבל לא אמרתי לה לזרוק אותו מהבית.

אמרתי שאם היא מאפשרת לו לחסוך כסף על ידי מגורים בבית, שלא תוסיף על זה שירותים שיגרמו לו להישאר יותר ממה שהוא מוכרח בגלל אותו קושי כלכלי, ויהפכו אותו לפחות עצמאי מכפי שהוא יכול להיות. אין שום סיבה שהיא תכבס לו, תבשל לו, ותנקה לו, אם המטרה היא לחסוך לו את התשלום של שכר הדירה - ואין לזה שום קשר לעניין הכלכלי. לחיות בבית לא אומר לחיות בבית כאילו היית ילד.
 
אבל היא לא מספרת סיפור על ילד עצל שנשאר בבית סתם

אלא על בחור שכבר חי בחוץ, הוא עובד הוא לומד, אחלה בחור.
זה שהיא תכבס לו יגרום לו לא לעזוב את הבית כשיוכל?
כמה ילדים שחיים בחוץ מביאים לאמא את הכביסה ביום שישי וחוזרים הביתה עם קופסאות מלאות אוכל של בית.......
הבן שלי חזר הביתה עכשיו אחרי הטיול של אחרי הצבא......הוא עובד עד שיתחיל ללמוד שנה הבאה...אני אמורה לבשל לאחים שלו לעצמי ולבעלי אבל לשלוח אותו לחדר בלי לאכול?
לכבס לכולם אבל שהוא יכבס לבד?
אני מאוד שמחה שהוא מחושב לא לזרוק כסף על איזו דירה מעפנה ויותר מאשמח אם במשך הלימודים יהיה לו ראש נקי ללמוד ולא לעסוק בעיניני קיום.
אני גם בטוחה שהבן שלי שעשה ארבע וקצת שנים שירות של קצין קרבי ועכשיו כבר עובד בשביל לקיים את עצמו לא יושחת כי אמא עדיין מבשלת לו ומכבסת לו.

וגם היא מכירה את הילד שלה ובכלל לא שמענו ממנה שיש איזו בעיה של עצלות או תלות ושהוא בכלל מחכה ולרגע שיעזוב ותהיה לו פרטיות.
את נותנת עיצה קשה למישהי שכלל אין לה בעיה חוץ מיוקר המחיה במדינה שהחזיר את הילד הביתה כי הוא נוהג בחכמה וחוסך לעתיד.
כל מה שאת אומרת נכון ומתאים במידה ויש בבית ילד עצלן ונצלן שלא מחפש כלל להתפתח בחיים.
 
הבן שלך בן 31?

כן, זה שהיא תכבס לו עלול לגרום לו לצאת יותר מאוחר מכפי שדרוש, וכנ"ל זה שהיא תבשל ותנקה לו. הבן שלך בשלב אחר בחיים. אם הוא היה בן 31, הייתי אומרת לך בדיוק מה שאמרתי לה.
זה לא קשור בכלל לעצלנות ולנצלנות. זה קשור לטבע האדם. כשלאדם נוח ונעים, הוא מתקשה לשנות את המצב, אפילו אם זה האינטרס שלו - ובמיוחד אם את ה"גמול" הוא לא יקבל מייד אחרי השינוי (כלומר, למשל, זה לא שבתוך הדירה השכורה כבר מחכה לו בחירת לבו ולידה מעסיק עם ג'וב חלומותיו, אלא שרק אחרי שהוא יעזוב את הבית הוא יצליח להשיג את שניהם, כעבור זמן מסוים - אבל אם יישאר בבית הוא עלול לפספס אותם לתמיד).
אני מכירה גם אנשים יותר מבוגרים, שהמלכודת הזאת לכדה אותם לנצח, והם כבר בני ארבעים פלוס ועדיין גרים אצל אמא.
 
זה שהיה לך נסיון טראומטי עם אחיך שכנראה השילוב שלו עם הוריך

היה קטלני.
אולי בעיות אצלו
אולי בעיות בחינוך של ההורים או ההתנהגות שלהם
לא אצל כולם זה כך.
אז טבעו של אחיך היה לא מוצלח וכנראה גם של ההורים וכנראה במקרה שלו זה היה טוב שילך לחיות בחוץ.
וזה בדיוק מה שאמרתי לך, לא נותנים עיצות למי שלא מבקש ואין לו בעיה .
למזלי הבן שלי הוא בחור מוכשר, קצין בצה"ל, טייל בחו"ל ו........תחזיקי חזק....הצליח לכבס שם לעצמו.....(אין...אין על הבחור הכשרוני הזה, עבודת מופת שרק מעטים יודעים לעשות כמו כביסה הוא הצליח לעשות לבד בלי שאסביר לו אפילו....גאונות)כיום עובד קשה בלי להתעצל וכל יום שישי מגיע עם זר פרחים לאמא שלו, מתחיל ללמוד שנה הבאה ומחזיק זוגיות נפלאה עם בחורה מקסימה כבר מאז כיתה יב.
הם חדורי מטרה והם ישיגו אותה כי בארבע השנים הקרובות הם לא ימהרו לשום מקום, הם ילמדו, הם יגורו כל אחד אצל הוריו, יחסכו המון כסף בצד ועם עזרה כספית מאיתנו הם לא יהיו חלק מהסטטיסטקה של צעירים שלא מצליחים לעמוד על הרגליים, אלא יוכלו להתחיל את החיים עוד 4 שנים עם דירה משלהם.
את מוזמנת לעשות חשבון אחר עם ילדיך
ואגב...אולי אם הבן של ערדושקה לא היה ממהר לצאת מהבית כמו שאת חושבת שכדאי....ונשאר עוד שנתיים שלוש וחוסך כסף ...אולי אולי אולי היום הוא כבר לא היה צריך את עזרתה.
 
להפך, הניסיון עם אחי היה חיובי!

אחרי שהוא יצא מהבית, הוא מצא עבודה טובה, התחתן והקים משפחה. הניסיון השלילי הוא אצל מי שאני מכירה של-א יצא מהבית, ונשאר תקוע שם...
את מדברת על משהו אחר - שני האחים שלי גרו אצל ההורים בזמן התואר הראשון (שניהם היו עתודאים) ולזה אני לא מתייחסת. זה באמת משהו שגור, במיוחד למי שגר בעיר שבה הוא לומד ממילא, כמו האחים שלי. גיל 31 זה משהו שונה לגמרי. אח שלי גר בבית בכלל בגלל נסיבות מסוימות (ההורים שלי היו אמורים לנסוע לתקופה בחו"ל ובסוף לא נסעו), בלי להתכוון בכלל - ועדיין הוא כמעט "נלכד" שם כמו רבים וטובים. וכשהוא יצא משם השינוי היה עצום. הבנים שלך הם לא בני 31, רווקים שגרים בבית. אני בכלל לא יודעת מה ערדושקה עושה בשבילו. אני רק ממליצה לה לעשות כמה שפחות עבורו, כדי לא להקשות עליו את העזיבה.
 
הנסיון השלילי מתייחס למגורים שלו בבית ההורים

ואגב, איך יודעת שהוא לא היה מכיר את אישתו גם אם היה גר אצל ההורים?
את יודעת שאיש מאיתנו (גם לא קוראות בקפה ורואות בעננים) לא באמת יודע מה היה קורה אילו.
מה זה להיות תקוע שם?
הוא פשוט היה נעול בחדר?
לא עבד?
לא למד?
לא יצא לבלות?
לא ברור לי מה תקוע שם.
אני ממליצה לערדושקה לעשות מה שטוב לה ולבן שלה כי היא מכירה אותו ויודעת האם מדובר בבחור עצמאי שברגע שיוכל לעמוד על שתי רגליו יקום וילק או אחד שיתקע אצלה לעד כי מכבסים לו (לא הכרתי מעולם אף אדם שבחר להשאר אצמל ההורים בשביל לא לכבס.......)
 
קודם כל, אני מכירה את אשתו.

אני בטוחה שהיא לא הייתה יוצאת איתו אם הוא היה גר בבית של אמא שלו. והוא אכן נדחה על ידי בחורות ששמעו שזה המצב. זה כבר להיות "תקוע". וזה בכלל לא קשור לעצמאות שלו, אלא לתפיסה של הבחורות בגיל הזה - שתכלס, די נכונה.
ספציפית לגבי אחי אין לי מושג מה הוא עשה מבחינת עבודות הבית. לשמחתי, הוא ואבא שלי לא כל כך הסתדרו, ולכן בעידודי הוא יצא מהבית מהר יותר מכפי שהיה יוצא בלעדיי ובלי אבא שלי. אני נחרדת לחשוב מה היה קורה אחרת. כאמור, אני מכירה אנשים שפשוט נתקעו בבית ההורים - יצאו לעצמאות לזמן מסוים, חזרו ונתקעו. פשוט המשיכו באינרציה להיות שם עד שהאופציות, למשל למצוא בן זוג וחברים משפחה, הצטמצמו ואז נעלמו. לפעמים יש צורך באקטיביות מצד ההורים כדי לעזור לילד לקבל את ההחלטה הנכונה ולעזוב. תמיד אפשר לחסוך עוד קצת...
 
אז בדיוק כמו שאמרתי, היחסים אצלכם בבית בין ההורים לאחיך היו

לא טובים וזה בהחלט לא רעיון טוב לחיות יחד.
למזלי אצלינו זה אחרת ולכן אוכל להעניק לכל אחד מילדי כמה שנות שלווה עלמנת לחסוך, ללמוד בלי דאגות כלכליות להתבסס ולא לחיות בשכירות ובדוחק
מאוד שמחה על זה
 
לא, העובדה שמתישהו היחסים

בין אחי לאבא שלי הדרדרו קצת הייתה חיובית! זה הקל עליי לשכנע אותו לעזוב. הבעייה הייתה כשהיחסים היו טובים, מה שגרם לו להישאר שם, על אף שזה פגע באינטרסים שלו.
לגבי הילדים שלך, אני לא יודעת על אילו גילאים את מדברת, לכן קשה לי להתייחס. אם את מדברת על תואר ראשון אז, כאמור, זה מאוד מקובל ולא בעייתי - וגם בנות זוג פוטנציאליות לא יראו את זה כבעייתי לרוב.
 

בת האש

New member
בעיניי מי שלא משתתף בעבודות הבית הוא נצלן, בלי קשר לגיל

הבן שלי לא מכבס, אבל הוא לוקח חלק בבישול ובניקיון. הוא ביסודי! אני לא מצליחה לדמיין אד בן 31 שחי בדירה ולא מתעסק בתחזוקה שוטפת
&nbsp
אני לא נכנסת בכלל לתזה של חייבת להגיב על מלכודת דבש - זה פשוט נזק טהור לו, ליכולת שלו להתסדר בחיים עצמאית, לזוגיות העתידים או הנוכחית שלו. הבן שלי תולה כביסה לפעמים.
&nbsp
בעיניי, ילד שלא משתתף בעבודות הבית זה חינוך גרוע. בהתאם לגיל כמובן, אבל בחיאת! אף פעם לא חיית בבית עם עוד אנשים? אני מבשלת לכולם, ובן הזוג שלי מבשל לכולם, וכשהבן שלי מכין ארוחת ערב הוא מכין לכולם. מה בעיה? וכשהוא תולה כביסה הוא תולה את הכביסה שבה יש את הבגדים של ארבעתנו.
&nbsp
שיועיל הבן החוזר לקחת חלק אקטיבי במטלות הבית, לבשל, לכבס, לנקות, כמו שאמור לעשות כל אדם עצמאי. לא "להכין אוכל לעצמו" אלא להכין אוכל לכולם, להפעיל את מכונת הכביסה, לתלות אותה, להוריד אותה (או לשים במייבש, כתלות במזג האוויר. לי אישית אין, כי אני חושבת שמזג האוויר לא מצדיק את זה, אבל רבים משתמשים), למיין לפי הבעלים של הבגד, לקפל.
&nbsp
קופסאות האוכל בעיני מייצגות פינוק, וזה עצוב מאוד אם אנשים בוגרים לא יכולים להסתדר בלי ההורים. בעיני זה בושה וחרפה להם ולהורים שלהם, שגידלו ילדים נטולי כישורי חיים בסיסיים.
&nbsp
אוסיך לזה גם את השוביניזם שיש בזה - לרוב פוטרים בנים, לא בנות, ממטלות הבית.
&nbsp
בעיני לקחת חלק במטלות הבית זה פשוט חלק מחיים משותפים. אני לא יכולה לתאר לעצמי מצב שבו גבר בן 31 משתתף במטלות הבית פחות מהבן שלי שבכיתה ה' עכשיו. זה נראה לי ממש מביך בשבילו.
 
איפה נאמר שלא משתתפים בעבודות הבית? למה את מעוותת?

זה דיון מוזר בו את ממציאה עובדות לא קיימות כעולה על רוחך בשביל לצאת צודקת, האם זה חלק מכישורי החיים שאת מתגאה בהם כל כך? להמציא ולחשוב שאת צודקת?

ולגבי השובניזים עשי לי טובה, מה הקשר?
גם הבת שלי תוכל להשאר לגור בבית אחרי הצבא ובזמן הלימודים אם תרצה.


לגבי קופסאות האוכל קצת נסחפת עם הבושה וחרפה............
אם ילד/ה אוהיבים את האוכל של אמא שלהם ולה לא איכפת לבשל לו ולתת לו אז זו כזו בושה וחרפה? ממש בזיון....חינוך לקןי...כישלון קולוסלי....מכתב ההתפטרות על השולחן....... וזה אומר שאין להם כישורי חיים????????? טוב שלא הגזמת
 

בת האש

New member
אני לא לקחתי מאמא שלי קופסאות אוכל. זה פשוט לא עלה בדעתי

ובטח שלא עלה בדעתי לכבס אצלה את הבגדים שלי!
&nbsp
מי שלא מבשל לעצמו הוא לא עצמאי. ומי שלא מסוגל לדאוג לעצמו למזון (ולא לוקח קופסאות מזון בתור פינוק - מה שרשמתי בהודעה ואת כמובן לא שמת לב כי למי אכםת מה כתבתי? מה שחשוב זה העמדה שאת רוצה לתקוף) ולבשל הוא נטול כישורי חיים בסיסיים.
&nbsp
והשוביניזם זה כי בנות שגרות בבית לא נוטות להיות פרזיטיות שלא משתתפות בעבודות הבית. איכשהו, זה לא נראה הגיוני לאנשים שהבת לא תקח חלק בבישול, כביסה, ניקיון. אבל הבן? הוא גבר! למה שהוא יטאטא או יכבס?
&nbsp
אם מישהו משתתף בעבודות הבית, אז "לא לבשל לו" הופך לפורמליות. אם גם אני וגם בן זוגי מבשלים, אז המצב בו אני אוכל רק מה שאני בישלתי לא ישנה כמעט כלום בהתנהלות שלי. אם אני גם ככה עושה כביסה באופן קבוע, אז אם בן הזוג יחליט לא לכבס את הבגדים שלי זה פשוט יהפוך לעוד צורה של חלוקת בגדים למכונות - כמו שיש חלוקה ללבן וצבעוני, תהיה לי כביסה שלי. לא הגיוני במיוחד, אבל לא משפיע על כמות העבודה.
&nbsp
כשמדברים על "לא לכבס לו" הכוונה היא לא למצב בו הוא באופן קבוע מכבס את הבגדים של כל בני הבית, תולה וכו', כי אז זה חסר משמעות. הכוונה למצב בו הוא *לא* מכבס את הבגדים שלו ושל אחרים. ואז, אם האמא לא תכבס את הבגדים שלו, הוא יצטרך לכבס אותם, לתלות, וכו'.
&nbsp
כנ"ל לגבי לבשל לו. אם הוא בדיוק בישל אתמול סיר גדול אורז עם ירקות, אז אם אמא לא תבשל לו, הוא פשוט יחמם את מה שהוא כבר הכין אתמול. אם הוא כבר מנקה את החדר שהוא גר (כי זה מה שעושה אדם נורמלי - מנקה את החדר שלו), אז אין שום משמעות ל"לא לנקות לו".
&nbsp
כלומר, העצות של חייבת מתקיימות מעצמן פחות או יותר אם הנסיך משתתף בעבודות הבית. הן לא מתקיימות לעצמן עם מדובר על הנסיך המצוי - זה שאמא שלו מכבסת את הבגדים שלו, ותולה, ומורידה, ומקפלת, ונותנת לו ערמה של בגדים נקיים. זו שמטאטאת את החדרה שלו, ומנקה אבק, ושטופת רצפה. ומבשלת לכולם. והוא לא. כי למה שהוא יעשה את זה? לנסיכים יש משרתים. כלומר, משרתת.
&nbsp
&nbsp
 
את מלחמת השובינזים שלך אל תנהלי איתי

אצלי הילדים כולם עוזרים בלי הבדל מגדרי.
רדי ממני עם העניין הפמינסטי, זה לא מעניין אותי ולא מדבר אלי.
אצלינו בבית כל אחד תורם את חלקו והבנים מורדים מהשולחן ומסדרים את החדר שלהם כמו הבת שלי וזה בכלל לא אישיו.
אולי כי באתי בעצמי מבית נאור ולא פרמיטיבי זה לא הופך אצלי לאיזה אישיו צעקני.
אני כן קבלתי מאמאשלי קופסאות אוכל בתחילת הנישואים ושומו שמיים....גם קבלתי מחמותי.......ויודעת מה השוס????? תעמדי שלא תמעדי מפליאה.....
בכל זאת למדתי לבשל .........ויותר מזה? גם בעלי יודע להכין מטעמים..
אני מנהלת משק בית לכבר למעלה מ-20 שנה והשנים בהם אימי וחמותי הביאו לנו אוכל לא השאירו את חותמם ולא פגעו לנו בהתבגרות ובעצמאות .
אז את מוזמנת להעביר את ילדיך דרך חטחטים קשה שיחיו כל חייהם בשכירות מחודש לחודש.
אני מאוד שמחה לאפשר לבן שלי לגור בבית עד סיום הלימודים(אני אבשל לו ......)
וגם החברה שלו תגור בבית הוריה וכך יהיו להם מהיום ועוד 4 שנים שבהם שניהם יחסכו סכום כסף ממש גדול ועם עוד עזרה כלכלית מאתינו הם יתחילו את החיים שלהם בנחת...ולא במחלמות קיום.
ככה מתנהלים בחכמה, במשנה זהירות ולא נופלים על ההורים בגיל מבוגר יותר כי אין להם איפה לגור.........
את מוזמנת בגיל 21 לשלוח את ילדיך לגור בשכירות....סביר להניח שבאותה שכירות הם ישארו גם בגיל 41
 

בת האש

New member
כדאי לך לבדוק את יכולות הבנת הנקרא שלך

כי אני לא אמרתי מילה נגד המגורים של הילד הבוגר בבית אמו ואביו... כלומר, התייחסת כל ההודעה שלך לדברים שלא אמרתי ותקפת עמדה שאני בכלל לא מסכימה איתה.
&nbsp
אני מניחה שיכולתי להתייחס לחצי המשפט שכן התייחס לעמדה שלי <כלומר, לזה שתבשלי לבן שלך>, אבל הגיוני יותר להכנע וללכת לחפש מישהי שקוראת את מה שאני כותבת, ולא את איש הקש שנוח לה לתקוף.
&nbsp
<על שוביניזם - אם את מעדיפה לעצום עיניים זו זכותך. אבל שימי לב שקופסאות המזון היו מהאמא והחמות. לי זה נראה שוביניסטי בעליל, כך שנראה שראיית המציאות שלך שגויה ואת לא מסוגלת לשים לב לחלוקת תפקידים מסורתית כשהיא קורית>
 
תגידי לי, את אמיתית? כן קופסאות האוכל היו מאמא שלי וחמותי

כי מה לעשות אבא שלי וחמי לא מבשלים, זה שובנסטי?
מי קבע שבישול זה עניין נשי(בעיקר כשרוב השפים בעולם הם בכלל גברים)

בכל בית יש חלוקה לפי מי עושה מה יותר טוב או אוהב ורוצה לעשות אל תכעסי עלי אבל אבא שלי לא מבשל טוב (התיעצנו עם קצין מבחן אם יש להגיש נגדו תלונה בנושא.....אמר שנסלח לו כי בכל זאת יש דברים אחרים שהוא עושה נהדר) מה לעשות?
מצד שני הוא זה שהיה מנקה את הבית לפני עידן העוזרת פמינסטי/שוטבנסטי/מיזגוני?
מה בדיוק
מזמן לא שמעתי טיעון כל כך...ותסלחי לי, מפגר מזה
והאם זה שאבא שלי שהיה איש צבא הוא זה שמגהץ בבית, זה :
א.שובנסטי?
ב.פמינסטי?
ג. כל התשובות נכונות.

ולכן נותר לי לקבוע חד משמעית
את לא פמינסטית את לא יודעת פמיניזים משהו, את תקועה במלחמות של פעם
את מנסה לקבוע לאחרות מה הן צריכות לעשות,
פמיניזים אמיתי הוא שאישה תעשה מה שהיא רוצה/טוב לה/מתאים לה
אז אמא שלי אוהבת לבשל, גם אני, יש לך בעיה עם זה?

בחיי, לא מאמינה שנקלעתי לויכוח מטומטם כל כך
 
למעלה