אומרים עלי שאני לוחמת

chipi

New member
אומרים עלי שאני לוחמת

האמת שאולי זה נכון . מאז התאונה שהייתה לי כל יום זה מאבק. לקום כל בוקר ודבר הראשון שאתה רואה זה הקביים. להיות תלוייה באחרים תביאו אותי תכינו לי באיזשו שליו את מרגיש נתל. אחרי חודשים (ארוכים) אני כבר לא על קביים חזרתי לפעילות ספורטיבית. אני לא יכולה בלי ספורט . לא מוותרת לעצמי ולא נותנת לעצמי הנחות ! למרות שמצבי הישתפר ללא הכר עדיין בטיפול פיזיוטראפי! אני מרגישה כמו רצה מרטון בהתחלה מלאת מרץ ורוח מלחמה אבל לקראת הסוף כבר עייפתי ונמאס לי. לפעמים רוצה להרים ידיים ולהגיד זהו! הניחו לי נישבר לי
 
המממ.. וואו, איזה יופי! כלומר...

עשית זאת! את כבר ממש בדרך להחלמה מלאה, אני מבין? ממה נשבר לך, בעצם? עשית דרך כל כך ארוכה וכל כך מרשימה וכל כך יפה... האם נשבר לך מהמאמץ הכרוך בכך? מלהיות נטל? אבל את כבר לא נטל... והרמת משם את עצמך בכוחות עצמך... אז... מה?? לי את נשמעת מלאת עליצות ועליזות ורוח חיים. את עדיין עושה קונג-פו עגור לבן + טאי צ´י? ספרי, בבקשה! שלך באהבה בן
 

chipi

New member
כן אני חזרתי לאימון

אחרי 4 חודשים שלא עשיתי כלום. וכן פשוט נמאס לי מהמאמץ. נטל תודה לא-ל אני כבר לא. מהתיסכול פשוט נמאס
 
וואו, אין כמוך! צ´יפי - את מדהימה!!

אבל עכשיו... כבר אין מאמץ, לא? איזה כוכבת את... ענקית! שלך בן
 

chipi

New member
יש מאמץ

ובא אני אספר לך שהתאונה הייתה תאונת ספורט (ju jitsu ) משהי עשתה לי איפון רציני ריסקה לי את הברך לגמרי. מאמץ? בוודאי שיש כל דבר זה מאמץ chipi
 
כל דבר זה מאמץ?

האם לקרוא את ההודעה הזאת זה מאמץ? אני שואל ברצינות, כדי לקבל תשובה... אוהב בן
 

~דויד~

New member
מדוע נמאס לך?

אם מצבך השתפר ללא הכר אז את צריכה להיות שמחה, לא כך?
 

chipi

New member
../images/Emo42.gif בוקר אור

כן מצבי הישתפר אבל (תמיד יש את האבל הזה) עדיין לא 100 % . עדיין בטיפול משקם (פיזיוטראפיה) . ועדיין לא יכולה לעשות מה שעשיתי קודם. למשל האיכות של הטאי צ´י שלי ירדה (המדריכה שלי אמרה (היא גם פיזיוטראפיסטית) Aזה יקח זמן לחזור) האיכות של השחייה שלי ירדה. ועוד כמה דברים אחרים . מה גם בגלל הטראומה של כל העיניין משפיע על מצב הנפשי( אומרים שגוף משפיע על הנפש ו visa versa) . תדמיין רץ מרטון . בהתחלה הוא מלא מרץ . באמצע הוא מעית את הקצב ולקראת הסוף כבר מנאס לו והוא עייף וכל הגוף כואב לו. ואתה צודק בן לקרוא את ההודעות זה לא מאמץ מה שהיתכוונתי שכל דבר פיזי הוא מאמץ. יום טוב chipi
 

~דויד~

New member
קבלי את עצמך בדיוק כפי שאת

ומה תעשי כשתהיי בת 80? גם אז תרצי להיות רצת מרתון? בוקר נפלא
 

chipi

New member
לקבל את עצמי כמו שאני זה כמו להגיד

אוקי זו אני עם כל הבאגים אני דפקתית זהו! בלי הרצון לשפר ולהיתקדם. לא לקבל את עצמי כמו שאני זה להגיד "אני רוצה להיתקדם ולשפר את עצמי" האחד זה לעמוד במקום והשני זה להתקדם" לדעתך מה עדיף? האם זו לא רוח הלוחמים??
 

~דויד~

New member
יפה מאוד!

אבל לא נכון: את מושלמת תמיד! אבל אין זה בא לומר שזהו, אינך צריכה להתאמץ יותר. קבלה עצמית באה לעזור לנו להתקדם ולא ההיפך. אם אני רוצה להגיע מנקודה א´ לנקודה ב´, וכל הזמן חושב: "אוף, נו, מתי אני כבר אגיע? אוף, נו כבר..." אז המחשבה הזאת מאיטה את הקצב שלי. האם הבנת?
 

chipi

New member
מושלמת אני?? זה רחוק מימני

ידידי מרחק שנות אור (אגב רק אלוקים מושלם)
 
צי´פוש, מי קבע שאת לא מושלמת? את?

*** אם את קבעת שאת לא מושלמת: *** אז זאת היתה בחירה שלך לקבוע זאת... ואם את לא מושלמת מכוח זה שאת קבעת זאת, את יכולה לקבוע שאת כן מושלמת... אבל את מעדיפה לקבוע שאת לא מושלמת! ויש לכך סיבה! מהי, צ´יפוש? תחלקי איתנו? *** אם לא את קבעת שאת לא מושלמת: *** אז מי קבע? ומנין את יודעת זאת? אנחנו כולנו כל כך בטוחים שהעולם הוא לא מושלם... שיש מלחמות... רעב... רצח... אונס... כאב... סבל... אנשים רעים... טמטום... טפשות... אבל... ואנחנו גם יוצרים במוחנו מושג של "מושלמות" (ע"ע אלוקים) וקובעים שהעולם איננו עומד בה... זה לא קצת תמים מצידנו? האם לא יותר הגיוני היה ליצור את מושג השלמות על-פי מה שכבר קיים, מאשר ליצור לעצמנו ציור בדמיון, להחליט שזוהי השלמות ואז לקבוע שהעולם איננו מתאים לציור הזה לפיכך אין הוא מושלם? אולי הרצח, הרעב, הכאב וכל השאר, הם מושלמים? הם השלמות? אני לא שואל את זה באופן פילוסופי, אלא באופן ממשי: מה הטעם בליצור בראש תמונה שונה ממה שקיים, להגיד "זוהי השלמות", לקבוע על בסיס תמונה דמיונית זו שהעולם "איננו מושלם" (כי הוא הרי לא מתאים לציור שלנו בראש) ומה שיותר גרוע: לעשות אותו הדבר לעצמנו... במקום לקבל את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו, אנחנו מציירים לעצמנו תמונה של שלמות בראשנו מנסים בכל כוחנו לעמוד בה... אנחנו קובעים: "זה מושלם - זה בסדר - זה לא בסדר" תוך התעלמות מהמציאות - ואז שופטים את המציאות לפי התמונה שיצרנו. מובן שאין התאמה. התמונה הסטאטית והאגואיסטית שיצרנו בראשנו איננה יכולה להתאים למציאות הדינמית והחיה שקיימת באמת, אז... אנחנו לא מושלמים? צ´יפוש... אם אלוהים באמת ברא אותך, אני בטוח שהוא יושב עכשיו על הכסא שלו, משלב ידיים ומסתכל עלייך בגאווה... אני בטוח שאת מושלמת לחלוטין בעיניו, בדיוק כפי שאת. איך יתכן אחרת, אם הוא ברא אותך? שלך באהבה בן
 

chipi

New member
טוף! אם אני מושלמת ז´א

שאני לא צריכה לשפר את עצמי הרי אני מושלמת לא? ואם אני מושלמת אז אין מה לשפר או לעבוד אליו. מי שלא משתפר (הולך קדימה) או שהוא נשאר במקום או שהוא הולך אחורה. להגיד שאני לא מושלמת זה להגיד שאני עושה טעויות ואני רק בת אנוש ויש לי באגים אה כן ויש לי מה לשפר ולאן להתקדם. לפעמים אתה אומר דברים ואחרכך מתחרט?? האם אתה לפעמים התעצבנתה על משהו ואחרכך גיליתה שזה לא היה לעיניין? עשיתה משהו ואחרכך היתחרטתה? (אני חושבת שכל אחד יכול לנסות לענות על השאלות האלה) אם עניתם שכן אז אתם לא מושלמים בידיוק כמוני. מי מאיתנו מושלם בבקשה שירים את היד כי כנראה שמצאתי את אלוקים! צ´יפי שמזמן הבינה שהיא לא מושלמת ולא איינשטיין
 
צ´יפי חמודה.....

את אכן מושלמת כמו כל אחד מאיתנו ואין זה אומר שהגעת לפסגת כל השאיפות של האגו זה רק אומר שכל מה שאת עושה בכל רגע ורגע הינו מושלם. כמובן שאני בטוחה שבכל רגע נתון את עושה כמיטב יכולתך - מה יותר טוב מזה? האלוקים או השלמות הינם הגדרה בלבד למשהו שיש "לשאוף אליו" וההגדרה לכל דבר בידיך. אני חייבת לצטט את חוכמית מהפורום השכן : "האהבה כמו איילה אם רודפים אחריה היא בורחת" כמובן שהכוונה כאן לכל שאיפה ודבר טוב שקורה לנו עלינו פשוט לחיות איתו בהרמוניה כמיטב יכולתנו ולא לדאוג כל הזמן מה יקרה אם..... צ´יפי לדעתי האגו שלנו הוא זה "שמונע" (לא לשכוח שהאגו הוא חלק מאיתנו) מאיתנו לומר על עצמנו שאנחנו מושלמים איך לא נהיה מושלמים אם אנחנו אנרגיית אהבה טהורה רק שאנחנו מעורפלים מידי מכדי לראות את זה תאמיני בזה וזה אולי יעזור. באהבה (טהורה כמובן) טל
 

chipi

New member
טל שלום

מהי הפרוש של המילה שלמות?? שלמות= perfection הי הכוונה שאני אומר שאני מושלם?? אני מושלם זא אומר שאין לי מה לשפר . היגעתי לפיסגת האוורסט. אין לי יותר מה לעשות בחיים. אין לי שעיפות אז ככה אני לא מושלמת ואפילו אם אגיע ל120 (המממ) לעולם לא יהיה מושלמת. אני אדם צנוע אם רגליים על הקרקע (אין אשליות או תקוות לעצמי זהו כל מה שיש רמי קליינשטיין וריטה) לכל אחד ואחד מאיתנו יש מה לשפר יום טוב chipi
 
לא טענתי לרגע.....

שהאגו לא דוחף אותנו להשתפר כל הזמן כי אנחנו לא טובים מספיק בעינינו אנחנו הלוחמים (וכמובן שאת בכללם) שואפים למשהו: להשתחרר מהשאיפות ופשוט לחיות, וזה אפשרי. אם נבחר באהבה ונקבל את עצמנו כמו שאנחנו תמיד אנחנו נשתפר בכל כך הרבה תחומים (גם בתחום הפיזי) שהרי לוחם הינו איש ללא רבב, איש ידע שביכולתו לעשות הכל. באיזשהו שלב בדרכו של לוחם אני חושבת שמגיעה ההבנה שאנחנו חיים כדי לחיות ולא כדי להגיע לפיסגת האוורסט כי אחריה תמיד יש פיסגה גבוהה יותר שניתן לראות רק מפיסגת האוורסט אבל הדרך לראש ההר (החיים) כל כך יפה ועוצרת נשימה וכל מה שעלינו לעשות (כמו שבן אמר) לעצור מידי פעם להנות מהנוף ולראות באמת איפה אנחנו נמצאים. בברכת חיים נפלאים טל
 

chipi

New member
לא יודעת

לא נראה לי קבלת העצמי? זה להפסיק לשאוף . זה לחפור לעצמך קבר ולמות. נגיד קיבלת 70 במבחן . במבחן הבא תשאפי ל80 ובהבא ל90 שאופות = רצון להתקדם
 
קבלת העצמי = לחפור לעצמך קבר ולמות? ../images/Emo35.gif

וואו... איך להתחיל? מה להגיד? המממ... אני אגיד חמישה דברים ונראה מה ייצא בסוף מכולם ביחד: 1. קבלת העצמי זה הכלל הראשון בדרך לשיפור עצמי. לא ניתן לשפר משהו, מבלי לקבל את המצב הקיים. זה כמו שלא ניתן לעבור לנקודה ב´, לפני שנוכחים בנקודה א´. קבלת העצמי = קבלת המציאות. המציאות כוללת את כל הנקודות והתפריטים לשיפורה / לשינויה. כמובן, מי יקבע מה צריך לשפר? בעיני מישהו אחד דבר מסויים יהיה שיפור, בעיני מישהו אחר אותו דבר עצמו יהיה נסיגה לאחור... אז זה לא בדיוק עניין של "שיפור", אלא של שינוי... המציאות מאפשרת לנו לשחק איתה כרצוננו... אך לשם כך - צריך תחילה לקבל אותה כפי שהיא! 2. חוץ מאשר לשנות את המציאות כרצוני (מה שנקרא "לשפר"), כדאי שאני גם אוהב ואהנה ממה שיש. בקבלת המציאות הנוכחית צפון אושר רב... לא כדאי לשנות את המציאות ולשפר אותה מתוך מצב של שנאה ואי קבלה של המצב הקיים. תפוז כל הזמן משפרים את הפורומים הנפלאים האלה... אבל זה אומר שהפורומים גרועים? לא, הם טובים, הם מעולים - אבל כל פעם מוסיפים עוד שיפור... כדאי לקבל ולאהוב ולהיות מאושרים מההווה - ומתוך מצב נפלא זה, לחתור לעתיד עוד יותר נפלא! אם את פוחדת מכך שתרגישי טוב עם מה שיש ואז לא תהיה לך מוטיבציה לשנות את זה, את בעצם משתמשת ברגשות שליליים כבמוטיבציה! זה אפשרי, אבל זה לא כל כך כיף ולא כל כך יעיל. עדיף להשתמש ברגשות חיובים כבמוטיבציה! 3. לא לקבל את עצמי = לדחות את עצמי. לדחות את עצמי = להיות אוייב מספר 1 של עצמי. אני נמצא כאן כדי לקבל את עצמי, כדי לעבוד עם עצמי, אני הכלי ואני גם זה אשר משתמש בו. אלוהים יצר אותי... מי אני שלא אקבל אותי?!?! לקבל את עצמי = לקבל את החיים, לקבל את עצמי = לקבל את המציאות, לקבל את עצמי = לקבל את המתנה של אלוהים / היקום או איך שלא נקרא לזה... 4. לפעמים ציון של 90 במבחן זה פחות עדיף מציון של 70... איך קובעים מה עדיף? מה יותר טוב? נניח שבמקרה מסויים 5 שעות למידה יביאו לי 70 ו-15 שעות למידה יביאו לי 90. עכשיו, נניח שבאותו מבחן אני לא צריך יותר מ-60. אם אני מתעקש לקבל 90 במבחן הזה, בזבזתי 10 שעות מהחיים שלי בשביל משהו שנועד רק לספק איזו שהיא מחשבת שלמות תלושה ומנותקת במוח שלי... משהו שנועד לספק את האגו שלי... ב-10 שעות האלה הייתי יכול לעזור לאנשים, לעצמי, ליהנות, ללמוד... לעשות דברים הרבה הרבה יותר משמעותיים. אבל זו רק דוגמא. לפעמים עדיף לקבל 90... 5. יש שני סוגים של רצון להשתפר: 1 - בונה אותי ולכן מיטיב עימי; 2 - הורס אותי ולכן מרע עימי; צריך להבדיל בין השניים. אחד מהמאפיינים של הראשון הוא שהוא כרוך בקבלת עצמי, אחד מהמאפיינים של השני הוא שהוא כרוך בדחיית עצמי, אחד מהמאפיינים של הראשון הוא שהוא נובע מאהבה, אחד מהמאפיינים של השני הוא שהוא נובע מפחד, אחד מהמאפיינים של הראשון הוא שהוא גורם לאושר ללא תנאים, אחד מהמאפיינים של השני הוא שהוא גורם להתנשאות, אחד מהמאפיינים של הראשון הוא שהוא משרת אותנו, אחד מהמאפיינים של השני הוא שאנחנו משרתים אותו, אחד מהמאפיינים של הראשון הוא שהוא נובע מחוכמה, אחד מהמאפיינים של השני הוא שהוא נובע משיפוט... זהו, בערך, אני חושב... או שלא הייתי מספיק מושלם?! שלך באהבה נטולת-פחד בן
 

דרדרית

New member
לקבל עצמנו זה ...

היי ציפי וכולם אני חדשה בפורום זה קראתי בעיון את השרשור הזה ומרשה לעצמי להגיב טוב?? ציפי אינני מכירה אותך אך אני מכירה חוסר הצלחה תסכול יאוש תחושת ה"לא שווה" והרשימה עוד ארוכה.. אינני מכירה את מה שעברת אבל אני יודעת שבמידה רבה הכל תלוי בנו וכל דבר בא ללמד אותנו משהו לעיתים ברגעי שבירה (ולמי אין???) אנו שואפים "להרים ידיים" תאמיני לי ציפי הרגשה זו מוכרת אבל זו הדרך הקלה.. לשבור ת´כלים להפסיק להתמודד- הכי קל אבל מה אז? חושבת שזה הפיתרון ללוחמים? והתוצאה- שווה? בעיקר אחרי המאמץ האדיר בהשקעה עד כה. כן, לכל אחד רגעי שבירה והסיבות- לא חשובות אבל הן מגוונות כאבי לב אהבה נכזבת נטישת אהוב מוות של קרוב מוות של ילד תאונות שונות ... ... ... הרשימה ארוכה ציפי, אבל אם בכל מצב נרפה?? אז??? אינני יכולה להיכנס לנעלייך ציפי היקרה אני בטוחה שעשית המון וקשה לראות את החלום מתנפץ ולחיות עם הידיעה שלא תוכלי לחיות כבעבר וזה קשה אבל .. (שוב האבל המעצבן הזה) למדתי פעם שיש לנו "שעורים" בחיים שהנשמה בוחרת עוד בטרם הגענו אינני מבינה גדולה ואולי זה נראה קישקוש אך מניסיון חיי (ואני כבר לא ילדונת..) ראיתי ששום דבר לא "סתם" וכל דבר שקורה- בשורה התחתונה קורה לטובתנו. איך?? תצטרכי רק לחיות מספיק שנים כדי לגלות. בהמון הצלחה ו- שתפי אותנו דרדרית
 
למעלה