אני מתאר לך איך אתם נראים מהצד שלנו
ומה אני הייתי עושה אם המצב היה הפוך, באמת שאני לא יודע, אבל בדבר אחד תהיה בטוח, הדבר האחרון שהייתי עושה היה להתעלם ממה שקורה אצלכם ולהמשיך בחיי כאילו כלום. אתם כנראה לא קולטים שאנחנו עכשיו בקיץ, יש את החופש הגדול, וזה הזמן שבו אנשים כולל הילדים הולכים לים, מבלים, ונחים לפני שכל הבלאגן השנתי מתחיל מחדש. וכל זה נגרע מאיתנו מבלי שאפילו ישאלו אותנו אם אנחנו מסכימים לכך. אבל זה כלום לעומת התופת שאנחנו נאלצים לעבור יומם ולילה כבר למעלה משלושה שבועות, בעוד שאתם במרכז הארץ עושים חיים משוגעים, הולכים לים ומבלים עד שעות הבוקר, אנחנו כאן חיים בחרדה ובפחד ובעיקר באי-ודאות של מה יילד רגע. כשברקע מלווים אותנו אזעקות ובומים מפחידים שמזכירים לכולנו שבחוץ נופלים טילים על העיר ועל סביבתה. תאמין לי שאני לא מאחל את מה שאנחנו עוברים בשבוות האחרונות לאף אחד, אבל הגיע הזמן שגם במרכז יתעוררו ויבינו מה עובר עלינו, כי זה פשוט כבר מתחיל להרגיז כל הגישה הזאת כאילו אנחנו לא שייכים לאותה מדינה.