אוף

[טארה מקליי]

../images/Emo6.gif שרשור מעולה

 

[ניטשה המבכה]

כמה חבל...

.. שאת נשואה

עד שמישהי אוהבת את השרשור שלי

 

[טארה מקליי]

../images/Emo6.gif

 

[hadarbh1]

לבכות

היום היה פרק מדהים מצאתי את עצמי חסרת מילים ועם דמעות בעיניים מרגש, איכותי, עמוק... מי שלא ראה, שיראה את השידור החוזר בלילה או בסופ"ש

 

[תיקתקית]

הפרק של אתמול

ראיתי אותו עכשיו. הפרק של אתמול השאיר אותי ממש עצובה .. זה היה יותר נוגע ללב מאיילה. בפעם הראשונה מאז תחילת הסדרה, שהם הגיעו לנקודה אולי הכי משמעותית בחיים שלה. זה עשה אותי ממש עצובה.. איך נעמה לא מוכנה לכעוס על אבא שלה, כי הוא היה במצב כזה קשה, וכבר אז היא לא רצתה לכעוס עליו. איך היא לא מוכנה לכעוס על דייב הומברט, למרות שהוא ניצל אותה, במקום לעצור אותה ולשמור עליה. איך היא לא כועסת על אבא שלה, שבמקום הכי מסוכן - לא ראה ולא שמר עליה. הכל היא לוקחת על עצמה. היא לא מוכנה לרחם על עצמה, לא מעניקה לעצמה שניה של נחמה. היא כל הזמן כועסת, ושונאת, ומאשימה את עצמה בכל התוצאות למקרים בחייה.. בדיוק כמו שהתחילה אז, כשהייתה ילדה, מאז שאמא שלה נפטרה. אני חושבת שמהפרק הזה, ראובן יפסיק לרצות איתה. אני חושבת שהוא הבין, שמה שהיא מחפשת בו באמת, זה מישהו, כמו דייב, שיהיה דמות אב, שיטפל בה. ואני חושבת שהוא יודע, שעם כל גבר בחייה, היא בודקת את הגבולות שלו. עד כמה הוא יכול לעמוד בפני כושר הפיתוי שלה. האם גם הוא, בעצם, ייכשל במבחן, שהיא מעמידה בלי לשים לב. ואני חושבת שראובן הבין את זה, והבין חזק שאסור לו להכשל במבחן הזה, וליפול למלכודת הזאת, כי אם המטפל לא מסוגל לה ולא רואה את הזעקה שלה למישהו שבאמת יגן עליה - אז היא פשוט תאבד את עצמה לדעת. אני חושבת שהחיבוק בסוף היה הכל. ואם עוד הייתה איזו שארית לקרבה אירוטית ליד מכונת הקפה, אני חושבת שאחרי החיבוק הזה, שממש ראו כמה היא אוהבת אותו ורוצה להיות איתו, ראובן צריך לשים לב. וברור לי שהיא תחזור, מעניין באיזו דרך תסריטאית. כמה הערות: קודם כל, כתוב בהודעה המקורית שלי "כולם פה טרחו לראות ולא אמרו לי" התכוונתי כמובן לבני הבית. קראתי הבוקר וזה נראה לי דו ממשעמי, כשמשמעות השניה היא חברי הפורום. אז ברור שלא. דבר שני, לא קראתי אף אחת מהתגובות עדיין, רציתי ישר לכתוב את מה שעמד לי על הלב, עכשיו כשסיימתי לצפות בפרק. ודבר אחרון, אולי אני לגמרי טועה. בכל זאת נראה שהם שומרים על מינון דרמה בינוני, אז אולי ראובן יסרב לראות את כל מה שאני חשבתי שהוא בטוח רואה, או שלפחות זה זועק לשמיים, וכן ייגרר איתה לקשר. אולי היא תחזור לסדרה רק בגלל שהוא ייזום את הקשר. אולי. בכל מקרה, אולי אני טועה. שיהיה בוקר טוב

 

[ניטשה המבכה]

אל תהיי עצובה .. ../images/Emo24.gif

דברים מרגשים כתבת. מרגישים שלקחת ללב. שזה נוגע לך. נראה לי נעמה תהיה בסדר. וגם את. נראה מאד נכון אם ראובן יבין עכשיו שאסור לו להתפתות ושהטיפול יעלה על דרך המלך. אם הם "ישתטו" סה"כ נחזיק להם אצבעות. יום נפלא שיהיה לך

 

[תיקתקית]

../images/Emo13.gif

 

[תיקתקית]

../images/Emo32.gifקטן בקשר ללוליטה

אכן ילדה מסובבת המונים. לגבי הספר, פורסם במעריב, מוסף "המגזין" אתמול, שלרגל יובל לספר (אולי אני טועה בשנים - סליחה) יצאה מהדורה מיוחדת (שכבר אזלה). נכתב שם, ואני נוטה להסכים ממה שאני זוכרת על נאבוקוב, שהוא עסק יותר בפאר היצירה, מאשר בתוכן המוסרי שלה. זה ידוע שנאבוקוב אהב לשחק עם המילים, ואולי גם להחביא משמעויות (כמו דה וינצ'י? - ברוח הצופן

). אני זוכרת שגם קראתי שיצא ספר פרשנויות של לוליטה, שכמעט מתבקש ממנו שמחבר ספר הפרשנות פשוט קיבל "רמזים עבים" מנאבוקוב.. אבל הכי מרתק זה איך הספר הזה מסובב את כולם, כמו שולליטה מסובבת את הומברט..

 

[טארה מקליי]

כן, הרבה אומרים

שזה בעצם תשבץ, ספר על ספרות, על יצירה, על מילים. וזה באמת ספר מהנה וכיפי לקריאה, מה שלא הייתי מצפה להרגיש אם היו רק מספרים לי את העלילה שלו. אבל אני לא חושבת שיוצר יכול להתנער מהמשמעויות המוסריות של מה שהוא כותב. ותיקתקית -

 

[תיקתקית]

קילבתי הרבה חיבוקים הבוקר../images/Emo8.gif../images/Emo51.gif

 

[טארה מקליי]

תבואי כל יום

 

[saritkm]

אפשר לשאול מתי יש שידור חוזר?

תודה. :]

 

[שרונסקי]

איזה כיף לקרוא את התחושות שלכם

והפרשנות שלכם, ולהוסיף משלי. וגם לצחוק, וגם להתעצב. מאד מפתיע אותי הרעיון הזה של הפורום, הוא נחמד, אני חייבת להגיד. מעניין אם נצליח לשמור על עניין אני עובדת די הרבה על המחשב אז מדי פעם אני בודקת מה כתוב, ואיזה כיף זה כשיש הרבה הודעות, וארוכות כאלה ואגב, איך אתם עושים את כל הסמיילים והסימנים האלה?

 

[תיקתקית]

כך עושים סמיילים:

מקישים על "סמיילים וסימנים לנושא". נפתח מקרא סמיילים. (זה נקרא אומטיקונים - emoticons:emotion icons - חמוד, נכון

) הדרך הקלה היא להקיש על האמוטיקון, אבל אז הוא לא תמיד נכנס במקום שרוצים. הדרך הבטוחה היא להתייחס למקרא כאל מקרא, וכשרוצים לשים סמיילי אז להעתיק את הקוד שלו. למשל, לסמיילי כזה

צריך להעתיק את התוים : - ), אבל בלי הרווחים ביניהם. האתר של תפוז כבר יחליף את הרצף בתמונה שרצית (וזו הסיבה שהתוים שכתבתי מופרדים ברווח, אחרת היית רואה שוב את האמוטיקון, ולא את התוים עצמם.. אין דרך לעקוף את זה אחרת).

 

[שרונסקי]

תודה תודה, ואיפה מוצאים 'סמיילים'

שאפשר להקיש עליהם?

 

[תיקתקית]

תקישי על:סמיילים וסימנים לנושא

 

[שרונסקי]

../images/Emo51.gif, עד שמצאתי את השורה הנכונה